שאלות נפוצות ומידע כללי - פורום אמצעי אחסון - עמוד 2 - אמצעי אחסון - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

שאלות נפוצות ומידע כללי - פורום אמצעי אחסון


WizMaster

Recommended Posts

מה זה High Definition (אבחנה גבוהה) ואיך זה מתבטא כאמצעי איחסון

נגני וצורבי אבחנה גבוהה (High Definition) זה בעצם הדור הבא של ה- DVD, במקום לאכסן מידע על מדיית DVD בעלת 2 שכבות בסדר גודל של 8.5GB ניתן לאכסן על מדיות HD החל מ- 15GB ועד 50GB.

טכנולוגיה חדישה זו משתמשת בלייזר כחול לעומת הלייזר האדום שאנחנו מכירים מנגני DVD עכשויים, הלייזר הכחול משתמש בעורך גל של 405nm כך שאפשר לדחוס יותר מידע על פחות מקום.

ישנם שלושה מתחרים בשוק האבחנה הגבוהה:

HD-DVD

Blu-Ray

EVD

HD-DVD: מדיית HD-DVD מגיעה בקיבולת של 15GB לשכבה אחת ו- 30GB לשתי שכבות, לצפייה בסרטי HD הפורמטים שנתמכים ע"י HD-DVD הם:

mpeg-2, Video Codec 1 (VC1), H.264/MPEG-4 AVC

סרטי HD-DVD יהיו מוגנים בטכנולוגיית ה- AACS LA - Advanced Access Content System License Authority, מה שיקשה על פיראטים (ככה מקווים לפחות) לפרוץ את הסרטים.

על מינת לראות סרטים ברזולוציה המקסימלית שלהם (1080) יהיה חובה להשתמש ב- High-Bandwidth Digital Content Protection HDCP, דרך DVI או HDMI, גם המסך חייב לתמוך ב HDCP

ללא HDCP רזולוציית הסרט תהיה מוגבלת ל- 540×960

HD-DVD הפסיד בתחרות מול ה- ולכן נכון להיום אין שום סיבה להשקיע בנגן\צורב שכזה.

Blu-Ray: מדיית (או בקיצור BR) מגיעה בקיבולת של 25GB לשכבה אחת ו- 50GB לשתי שכבות, לצפייה בסרטי BR הפורמטים שנתמכים הם:

MPEG-2, H.264/AVC, SMPTE VC-1

סרטי BR יהיו מוגנים בטכנולוגיית ה- BD+ וגם פה יהיה חובה להשתמש בכבלים ובחומרה המתאימים כדי לראות ברזולוציה המקסימלית וללא HDCP רזולוציית הסרט תהיה מוגבלת ל- 540×960

כדי לצפות ברזולוצייה המקסימלית מחשב חזק נדרש, לפחות C2D עם 512MB זכרון (אפשרי עם פנטיום-4 בעל תדר של 3Ghz אבל יש סיכוי גדול לתקיעות).

HD-DVD ו- יתמכו בסוגים שונים של אודיו, ביניהם תמיכה מלאה ב- 7.1 ערוצים.

EVD: רעיון סיני Enhanced Versatile Disc, בעצם לא מתחרה בשתי הענקיות שהזכרנו עד כה מאחר ונתח השוק של HD-DVD ו- כל כך גדול, אבל עדיין למדינה ענקית כמו (שאחוז הפירטיות שם גבוהה במיוחד) הרעיון לא רע בכלל, עלות נגן\צורב\מדיות EVD תהיה זולה משמעותית מהמתחרות.

מאחר וקשה לי להאמין שפורמט ה- EVD יהיה זמין מחוץ לסין לא יהיה נחוץ להרחיב על פורמט זה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 4 חודשים מאוחר יותר...
  • תגובות 30
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

שימוש ב Kprobe - מדריך מקוצר ומאגר מידע שיתופי.

בתום קריאת המאמר הבא רבים אולי ישאלו את עצמם את השאלה הבאה: "מדוע עלי לבחון את הדיסקים שלי?". או במילים אחרות "הצריבה עברה

בהצלחה. מה יותר מזה אפשר לבקש?" או אפילו "זה בסה"כ תקליטור..".

ובכן, אין שום ערבות שהשילוב של הצורב, המדיה (דיסק ריק, CD-R) שברשותך ותוכנת הצריבה יפיקו "צריבה מוצלחת" בכל פעם. אפילו אם הינך משתמש באותה המדיה בכל פעם, סטיות שונות בין מקבצים של אותה המדיה או בין ספקי המדיות למשווקים יכולות להשפיע על ביצועי המדיה. במקרים מסוימים, אפילו תקליטורים מאותה החבילה גרמו לתוצאות שונות באותם תנאי צריבה.

אולי הנכון ביותר יהיה להשוות את הטיעון למצב הבא: רבים מאיתנו יודעים שעלינו לסרוק את הכונן הקשיח שלנו למציאת גזרות פגומות על בסיס קבוע משום שהזמן החולף ו/או השימוש המתמשך מסוגלים לגרום לתקלות. המצב דומה גם בתקליטורים אופטים.

למעשה, "צריבה מוצלחת", או אפילו שימוש במידע הצרוב לא מצביעים על דיסק נקי משגיאות כאלה או אחרות. צריבה ושימוש בדיסקים צרובים הוא לא מדויק ולכן שכיחים הם המקרים בהם המידע הנצרב על הדיסק נפגם או לא קריא לחלוטין (לדוגמא, "שיהוקים" ו"קפיצות" במדיות שמע צרובות, משחק שמסרב לרוץ או במקרים הגרועים יותר, שגיאה בהתקנת המידע). אך קיימת דרך לצמצם ואף למנוע את הבעיות שהוזכרו והיא בעזרת כלי ניטור, בדק ובחינה, שמטרתם להציג פלט נתונים ממנו נסיק את המסקנות המשתמעות.

Kprobe היא תוכנת-בדק, אשר יועדה לשימוש עם צורבים וכונני תקליטורים מבית LiteOn. התוכנה מכילה מערך מעולה של כלים מועילים לסריקה וניתוח ביצועי כונן ותכנותו. Kprobe נכתבה ע"י מהנדס תוכנה של חברת LiteOn ושמו קאר וונג. קאר עסק בפיתוח התוכנה חודשים רבים ובעזרת משתמשים מפורומים רבים בחו"ל אשר שלחו לו פידבקים הוא עדכן ושיפץ את התוכנה.

עד עכשיו, לא התגלו פונקציות בתוכנה אשר מסוגלים להזיק לכונן, אך למרות זאת עדיף להזהר בעיסוק עם פונקציות אשר תפקידן לא ידוע לכם.

גרסאת התוכנה האחרונה היא 1.1.28.

לפני שנתחיל, עלי להזכיר שלא כל בעלי הכוננים האופטים יהיו מסוגלים להשתמש בכל הפונקציות עליהן יורחב בהמשך, אלא רק בעלי LiteOn וכוננים אשר יוצרו ע"י LiteOn

____________________________________________________________________________________________________

Kprobe - כלי בדק לכונני Lite-On:

מטרת השרשור הנ"ל הוא לדיון בשימוש ב-Kprobe, ויצירת מאגר מידע שיתופי.

Kprobe היא תוכנת בדק, שנועד לשימוש עם קבוצת הכוננים האופטים מבית Lite-On (CD, DVD). היא מכילה מערך רחב של כלים לכל זווית בדיקה ובחינה של ביצועי כונן ותכנות. רובנו נתייחס רק לחלק קטן יחסית מהפונקציות ולכן אלה יהוו את בסיס הלימוד במדריך המוצג כאן.

עד כמה שאנחנו יודעים לא קיימות פונקציות ב-Kprobe אשר מסוגלות לפגום בכונן. אך משנת זהירות היא בגדר חובה כאשר אתם "משתעשעים" עם פונקציות אשר אינכם מכירים. צוות HWzone אינו לוקח אחריות על השימוש בתוכנה ובמדריך על החומרה שלכם. השימוש הוא באחריותכם.

ראשית, איך נשיג את Kprobe? התוכנה נפוצה למדי ברחבי הרשת אך נציג כאן קישורים להורדה. קיימות שתי גרסאות הורדה. הראשונה היא "התקנה מלאה", אשר ניתנת לשימוש במקרה ולא השתמשתם בתוכנה בעבר. הגרסא השניה היא "גרסאת עדכון" אשר מטרתה לעדכן גרסאה ישנה יותר של התוכנה לגרסא העדכנית.

התקנה מלאה, V1.1.28

התקנה מלאה, V1.1.26

גרסאת עדכון, V1.1.26

גרסאת עדכון, V1.1.23

התקנת Kprobe:

גרסאת "התקנה מלאה" תתקין גם ממשק ASPI במערכת שלכם במידה וממשק כזה לא קיים. הגרסא שתותקן היא 4.60. ההתקנה גם תציב קיצורי דרך לתוכנה בשורת המשימות ועל שולחן העבודה, וכמו כן, קובץ הסרה. עקבו אחר הנוסח לשם התקנה.

לשם עדכון גרסא מוקדמת, חלצו את שני הקבצים מ"גרסאת העדכון" לספריה בה במקור התקנתם את Kprobe כך שהקבצים ישנים ימחקו ויוחלפו ע"י שני החדשים.

ניתן גם להשתמש בגרסאת העדכון במידה ואינכם מעוניינים בהתקנה מלאה. במקרה זה פשוט חלצו את שני הקבצים לספריה ע"פ בחירתכם והריצו את התוכנה משם בתור תוכנית מחשב עצמית.

אני מאמין שאצל רבים מותקן ממשק ASPI במערכת ולכן אני ממליץ קודם להוריד את גרסאת העדכון שנפחה קטן באופן משמעותי והיא מכילה שני קבצים הכרחיים ולהרצת התוכנה.

לאחר ההתקנה, פתחו את Kprobe ותווכחו בממשק הבא:

KprobeMain.PNG

השימוש ב-Krpobe:

אין סיבה לחשוש ממגוון הפונקציות הנרחב אשר נגלה בחלון הנפח. הפונקציות הבסיסיות מאוד פשוטות וקלות לשימוש. Kprobe, ע"פ ברירת-מחדל, נפתח בלשונית "Raw Cmd". הפונקציות בלשונית זו אינן נוגעות למדריך הזה. לכן נקפוץ מיד ללשונית "Write Strategy". כאן נמצא את הכלים באמצעותם נבצע את כל בדיקות המדיה.

שימוש במערך הפונקציות בלשונית זו מוגבל לכונני LiteOn.

WriteStrategy.PNG

התצוגה כאן תשתנה לפי הכונן והמדיה בשימוש הנוכחי. בראש תמצאו את רשימה נגללת של כוננים מותקנים. וודאו שבחרתם בכונן הנכון. בצד ימין העליון, תתגלה החלונית הבאה:

probe1.PNG

סביבת העבודה הזו מאפשרת לשלוט באופן הבחינה של המדיה. כולם מתקשרים לאופן הקריאה במהותו מאחר וקריאה של המדיה בבחינה זו, מצביעה על טיב המדיה. למטרות השימוש שלנו, נשאיר את הפקודת השימוש באפשרות C1C2/PIPO. Kprobe יריץ את הבדיקה שהוקצתה לכונן ולמדיה בשימוש. תרשים ה"Real-Time" (זמן אמת) ישרטט תרשים בזמן אמת, תוך כדי הבדיקה. לרוב מומלץ להשאיר את תיבת הסימון ריקה מאחר ותרשים זמן אמת מסוגל להשפיע, במקרים מסוימים, על דיוק הבדיקה. תיבת "Scan Speed" גם ניתנת לסימון כאן כאשר בחירה ב-"Max" תאפשר לכונן להריץ את הבדיקה במהירות המקסימלית אותה הוא מסוגל לספק לקריאת המדיה הספציפית. לעיתים, בוחרים משתמשים לקרוא את המדיה במהירות נמוכה יותר ע"מ לאפשר דיווח מדויק יותר (למרות שלעיתים אין הדבר משנה). דיון בנוגע למהירות האופטימלית יהיה מיועד לשלבים מאוחרים יותר, אך ככלל, אין זהו שלילי לבחור במהירות קריאה נמוכה יותר מאשר "Max". אם תבחרו במהירות אשר אינה תואמת את הנתמך ע"י הכונן, האחרון יבחר ע"פ ברירת-מחדל את המהירות האיטית יותר, הקרובה ביותר והנתמכת מזו שבחרתם. שימוש במהירות אשר איטית בהרבה מהמקובל, תפיק שיעורי שגיאה נמוכים בהרבה, ויתכן ולא תספק נתונים מועילים.

Kprobe "ינעל" את הכונן במהירות אותה בחרתם ולא יאפשר האטה או קריאה חוזרת, כפי שהוא בד"כ הוא יעשה כאשר הוא נתקל בטעויות. כאשר הנ"ל קורה, יתגלו לפנינו "שגיאות קריאה" משתמעות. אלה אינם שגיאות C2 או גזרות "בלתי-קריאות", אלא פשוט אינדיקציה שהכונן לא מסוגל לקרוא את הגזרה. מאוחר יותר אסביר כיצד לבחור באופן התצוגה של השגיאות האלה.

probe2.PNG

בחלונית הזו ניתן לבחור איזה חלק של הדיסק לסרוק. ברירת המחדל קבעה את אפשרות "Disc Size" אשר רוב המשתמשים יבחרו בה. אם אתם מעוניינים לסרוק חלק ספציפי בדיסק, כאן הוא המקום לקביעת התצורה.

הערה: חלק מהכוננים יחוו בסוגיות בעייתיות בקריאה נכונה של גודל הדיסק, בסוגים מסוימים של מדיה (הגודל הנכתב בדיסק כנגד גודל כולל של דיסק). אין הדבר יוצא דופן, ובד"כ Kprobe ימשיך בקריאת הדיסק עד סופו (גודל דיסק כולל), ויציג תבניות שונות של שגיאות במקטע האחרון (הבלתי-כתוב), או שהתוכנה תבטל את הבדיקה ברגע בו היא תגיע לסופו של הגזרה הכתובה ותציג שגיאת קריאה (Read Error) או שגיאת חיפוש (Seek Error). עדכוני קושחה יפתרו, לעיתים קרובות, את הבעיה הזו, למרות שאין היא משפיעה באופן ממשי על התוצאות של סריקת השגיאות. חשוב להבחין בין דגם שגיאה זה ובין דגם אחר (גזרה צרובה) בו הדיסק באמת בלתי-קריא. בשני המקרים תתגלה אותה תבנית של כשל הסריקה או הודעת שגיאה, לכן חשוב להביט בתחתית התרשים ולבדוק האם הסריקה בוטלה בסוף הגזרה הצרובה או לפני הנקודה הזו. בתחתית חלון התוכנה ממוקמת שורת מצב, בה הודעת בזמן אמת הנוגעות לסריקה מוצגות. כאן נראה הודעות שגיאה במהלך הסריקה. זהו מנהג חיובי לבדוק זאת אחרי שהסריקה הושלמה ע"מ לוודא שהיא אכן נשלמה (Done) ולא מוצגת הודעת שגיאה.

כמו כן שימו לב לכך ש-Kprobe יציג "99%" בשורת ההתקדמות כאשר סריקה נסתיימה.

נמשיך מטה בצד ימין של החלון ונראה את חלונית הפלט הזו:

probe5.PNG

כאן פלט הנתונים המופק מן הסריקה מוצג. ספירת השגיאות תתבצע בזמן-אמת , כמו גם תצוגת ההתקדמות. כמו כן נתוודע להתוויות המהירות הממשית של הכונן ומיקומו בדיסק.

כאן הגענו לכפתורים אשר שולטים באופי התצוגה של הפלט, שמירת התוצאות והדפסה, וכן כפתורי "התחל" ו"עצור".

probe3.PNG

נתחיל עם הכפתור הימני, כפתור האפשרויות:

probe4.PNG

כאן נמצאות הגדרות התצורה לתצוגת פלט השגיאות. שילוב של שתי הטבלאות (Combine Two Charts) יפיק גרף מועט יותר וקובץ קטן יותר משמעותית, ורלוונטי ביותר כאשר אין שגיאות בטבלה התחתונה. ניתן לבחור בכל צבע ברשימה לתצוגת השגיאות. הערה: "error value" ו-"error color" מתייחסים לקריאות השגיאה שאוזכרו למעלה ולא לשגיאות C1/C2-PI/PO. ניתן להציב בהם את הערך "0" במקרה ואינכם מעוניינים להציג את שגיאות הקריאה שכן ערכם אינו משמעותי לכם כאינדיקציה לטיב הדיסק. הבחירה נתונה לכם. ברוב הפעמים תיווכחו במעט מאוד שגיאות שכאלה, אך לעיתים דיסק גרוע יראה רבות מהן. קיימות סיבות שונות לשגיאות אלה, לא כולם מצביעות על בעיה עם הדיסק.

הלאה. נראה את אופן התצורה של הגרף עצמו. ניתן לבחור בין תרשים מקובע לוגוריתמית ובחירה בין תצוגה אוטומטית ובין תצוגה ידנית. כאשר נעשות סדרות של בדיקות, קביעת תצוגה ידנית של השיעורים יכולה להיות מועילה בערך מסוים הקבוע מראש, ע"מ לאפשר השוואה חזותית קלה יותר בין סריקות שונות.

עכשיו, אל הכפתור האמצעי, שמירה. כך שומרים קבצי תמונה של התרשים ופלט נתונים נוסף (מהירות הסריקה, יצרן הדיסק, הכונן בו התבצע הבדיקה, תאריך וכו'). תוכלו לבחור האם לשמור תרשים אחד או את שניהם ולאחר מכן יוצג חלון ה"שמירה כ" המוכר.

הערה: השתמשו בתיבה הנגללת ע"מ לבחור בפורמט התמונה "PNG" לשם איכות תצוגה גבוהה וגודל קובץ מינימלי. שימו לב גם כי קיימת האפשרות לשמור קובץ טקסט CSV שמפיק פרוטוקול סריקה של נתונים גזרה-אחר-גזרה.

הכפתור השמאלי הוא כפתור ההדפסה, אשר מנפיק דוח פלט הישר למדפסת ברירת המחדל שלכם. שימו לב שיתקבלו רק התרשימים עצמם, ללא המידע.

עכשיו בואו נתקדם הלאה ללשונית "Performance":

Performance.PNG

[b[שימוש במערך הפונקציות בלשונית זו אינו מוגבל לשום כונן וניתן להריצן באמצעות כל כונן

פונקציות אלה, דומות מאוד לתוכנת הניטור של Ahead, CDSpeed, ואפליקציות שירות אחרות. כאן ניתן לבחון, לקרוא ולכתוב מהירויות כתיבה, קצבי פרץ (Burst Rates) וכו'. עומדת בפניכם אותה פונקציית שמירה בדומה לנראה מקודם, אך ערך המהירות לא ישמר בגרף.

הערה: ע"מ לבדוק מהירות כתיבה, תזדקקו לדיסק ריק, אך שום מידע לא יכתב אל תוך הדיסק.

נבחר בלשונית "Disc Info":

DiscInfo.PNG

כאן יוצג מידע מפורט לגבי הדיסק אשר בתוך הכונן. חלק מהמידע הזה יוצג כאשר שומרים תמונה של סריקת שגיאות.

המדריך נכתב לפני 3 שנים, ישנם גרסאות יותר חדשות ברשת אבל העיקרון הוא אותו הדבר.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 1 שנה מאוחר יותר...

צורב Lightscribe אינו מזוהה ב-WinXP

אם אינכם מצליחים להשתמש ב-Lightscribe על-אף התקנת אחרונים ושימוש בתוכנה מתאימה, כדאי לכם לנסות:

קבעו את ערך הרג'יסטרי allocatecdroms כ- "0" תחת:

HKLM\SOFTWARE\Microsoft\Windows NT\CurrentVersion\Winlogon

lightscribe.jpg

לחילופין, ב-Local Group Policy (לפי המשתמש) תבטלו את:

Computer Configuration\Windows Settings\Security Settings\Local Policies\Security Options\Restrict CD-ROM access to locally logged-on user only.

להסבר על השימוש ב-Group Policy Editor של Windows XP

מקור: http://practicalsbs.wordpress.com/2008/05/20/no-lightscribe-drives-found/

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

פתרון לשגיאה במהלך צריבה- Power Calibration Error

על מנת לפתור את הבעיה, יש לנקוט בדרכים הבאות. (מסודר לפי הסביר ביותר אל הפחות סביר)

- מומלץ לבדוק בכל פעם צריבה ע"י מצב סימולציה, כך לא תבזבזו עוד ועוד מדיות בעוד אתם מנסים לפתור את הבעיה -

- אם הכונן שברשותם הוא ישן, בכל זאת מומלץ לעבור על השלבים הבאים, אך הרבה יותר סביר שמספר 5 יהיה הכי רלוונטי -

(1) מיועד אך ורק למערכת הפעלה Windows XP.

א. קליק על Start/התחל וגשו אל- Control Panel/לוח הבקרה

ב. בלוח הבקרה כנסו ל-Administrative Tools ושם תפעילו את Services

ג. לגלול למטה עד השורה "IMAPI CD-Burning COM Service"

ד. דאבל-קליק על השורה (IMAPI) או קליק ימני על השורה ובחרו מאפיינים/Properties

ה. באמצע החלון שנפתח ישנה בחירה של Startup Type, לחצו על שדה הבחירה ובחרו Disabled

ו. לא לשכוח ללחוץ על הכפתור Apply שמחל את השינויים שביצעתם.

(2) כמו כן, מומלץ גם לנסות:

א. אם ברשותכם מיכל של אויר דחוס, רססו בתוך הכונן עד כמה שאתם יכולים- זה עשוי לפתור את הבעיה, שכן היא לרוב נובעת מלכלוך שעל העדשה/עינית. -גם דיסק ניקוי עשוי לעשות את העבודה-

ב. נסו לצרוב על מדיות אחרות או במהירות צריבה איטית יותר, שגיאה נפוצה זו יכולה להפתר בצריבה על מדיה איכותית או צריבה במהירות נמוכה.

ג. נסו לצרוב עם גרסה עדכנית יותר של תוכנת הצריבה, או בעזרת תוכנה אחרת.

ד. נסו כבלים אחרים, ראשית כבל חשמל אחר (יותר סביר) ושנית כבל מידע. השתדלו שהכונן לא יחלוק את כבל החשמל עם רכיבים אחרים, מומלץ שיהיה לו כבל חשמל משלו.

ה. אם אתם משתמשים בכונן IDE/PATA אז תנסו לשחק עם קונפיגורציות החיבור של Master-Slave, גם מצד ג'אמפרים וגם מצד הכבל.

(3) פיתרון בתוכנה הצריבה Nero.

א. התקינו את Nero Burning Rom (עדיפות לגרסה עדכנית)

ב. הפעילו את Nero DriveSpeed- בתיקיה Tools שבתפריט התחל, תחת התיקיה Nero

או באמצעות Nero StartSmart- תפריט Extras ושם Control Drives Speed

ג. הקליקו על Options ושם סמנו "Run at startup" וסמנו גם את "Start minimized" (כמובן לפי נוחיותכם)

ד. הורידו את הסימון (V) מהאופציה "Restore speed settings at startup" -חשוב, לא לפספס.

ה. חשוב לשים לב שנבחרה מהירות מתאימה בשדה Read Speed ושבמקביל ב-Current Speed ניתן לראות את המהירות שנבחרה. אם לא, בחרו את המהירות המתאימה. מומלץ לבחור זמנית מהירות אחרת ולוודא ש-Current Speed משנה בהתאם.

אם מהירות הצריבה שלכם אינה נמצאת ברשימה, יש לחזור ל-Options ולהוסיף אותה בעזרת הכפתור Add

ו. בשלב זה, מומלץ להפעיל מחדש את המערכת- במיוחד אם Current Speed לא משתנה בהתאם, ואפילו אם כן.

ז. לאחר ההפעלה מחדש, חזרו אל Nero DriveSpeed ובחרו את המהירות המתאימה. אם ב-Current המהירות אינה זהה, יש לבחור מהירויות אחרות על מנת לרענן את השדה. ניתן גם לפתוח ולסגור את מגש הכונן על מנת לרענן את קריאת המהירות.

ח. אם פיתרון זה עזר לכם, השתמשו ב-Nero DriveSpeed בכל פעם שאתם מכניסים דיסק ריק לצריבה ובחרו מהירות מתאימה.

(4) קו ההגנה האחרון- רק אם אין לכם אחריות על הכונן.

א. עדכנו קושחה.

ב. נקו את העינית/עדשה ואת כל תוכן הצורב בצורה יותר טובה מאשר עם מיכל אויר דחוס. לגבי העינית- מומלץ בעזרת מקל-אזניים ואלכוהול, רק לא להשאיר עקבות. ניתן לחפש ברשת מדריכים לניקוי העדשה, ואפילו סרטוני הדרכה ב-YouTube.

(5) אם שום דבר לא עזר- צבעו את הכונן בכחול והשליכו אותו לים. וברצינות- הוא כנראה עשה את שלו. קנו חדש.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

AHCI, Hot Plug/Swap, NCQ- מה כל זה אומר? + שינוי מצב לאחר התקנת מערכת הפעלה

ה-AHCI מאפשר שימוש באפשרויות שבקר SATA תומך בהן.

AHCI stands for "Advanced Host Controller Interface"

למשל תכונת ה-Hot Plugging: ניתוק "חם" של רכיבים בעלי אינטרקציה עם מערכת ההפעלה, הכונן הקשיח במקרה שלנו, בעת שהמערכת בפעולה- בלי הצורך להפעיל מחדש את המערכת ובלי לגרום שום נזק חומרתי. שלא תתבלבלו יש גם פיצ'ר Hot Swapping: כאן הניתוק נוגע לרכיבים שאין להם אינטרקציה עם מערכת ההפעלה- כמו מאווררים למשל. בלי להפעיל מחדש את המערכת, בעזרת תוכנה מתאימה, ניתן לנתק ולחבר רכיבים. דוגמא טובה לשימושיות הפיצ'ר הזה היא , למשל מקלדות, עכברים ומדפסות*- אתה יכול לנתק ולחבר בנוחיות מלאה, כמובן עם דרישה תוכנתית מסוימת- כלשהם.

*- יש להבדיל את התיאור הזה מתיאור של Plug n' Play.

עוד תכונה שתפעל אם תאפשרו בביוס AHCI היא NCQ, קיצור של Native Command Queuing. זו תוכננה על מנת לשפר את הביצועים של כונני SATA. איך? הNCQ מאפשר לכונן SATA לתכנן באופן פנימי-פיזי את סדר הפעולות בקריאה ובכתיבה- על מנת להגיע לרמת ביצועים אופטימלית כמה שיותר. ובכך, חוסך בתזוזות של ראשי הכתיבה והקריאה, מה שמשפר את הביצועים וממזער מעט את התבלות הרכיבים הפנימיים שבכונן. בעולם האמיתי השיפור בביצועים הוא רק בעת מאמץ גדול, כאשר יש דרישות רבות ובו-זמניות לקריאה/כתיבה, מה שקורה בתוכניות של שרתים שמאמצות את הכוננים הקשיחים.

ניתן לקרוא כאן מסקנות לאחר סקירה מלאה של יתרונות וחסרונות הNCQ.

ncq-diagram.gif

לאחר התקנה של מערכת הפעלה במצב IDE/Legacy, יווצרו בעיות אם תעבירו ל-Native/AHCI -במיוחד ב-WinXP שאינה כלל אמורה לעבוד במצב AHCI. אבל, יש דרכים לסדר את הבעיות הללו. להלן מדריכים שיסבירו לכם כיצד לפתור זאת הן ב- והן ב-.

Vista / 7

XP

(אם המדריך ל- אינו עוזר לכם, חפשו בגוגל כי יש עוד מדריכים בשביל זה)

הערה לגבי NCQ- תוספת הביצועים אינה גדולה וחשובה אז ככה שאין סיבה לחפש כונן עם תמיכה.

ביקורת בנושא: http://techreport.com/articles.x/7750/1

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 5 שבועות מאוחר יותר...

מהי טכנולוגיית S.M.A.R.T. ?

המשמעות של ראשי התיבות S.M.A.R.T. היא Self-Monitoring, Analysis, and Reporting Technology. כבר מזה ניתן להבין במה מדובר - טכנולוגית ניטור, ניתוח ודיווח. טכנולוגיה זו נמצאת בכל הכוננים הקשיחים המודרניים והיא נועדה לזהות ולדווח על מדדים לאמינות הכונן הקשיח במטרה לצפות מראש כשלים, מעין "מערכת אזהרה מוקדמת". מה שהיא עושה פשוט מאוד, היא קולטת אינפורמציה בכל מיני שלבים, מנתחת אותה כפי שהיא הוגדרה לעשות ומדווחת לנו המשתמשים את הממצאים.

הבקר המובנה שבכונן הקשיח קולט ממספר חיישנים את ההתנהגות של הכונן (כל חיישן מתעד אינפורמציה שונה), ובעזרתם הוא מחליט האם ישנה בעיה או שלא, ובעזרת תוכנה מתאימה ניתן לגלות את הממצאים הללו.

העיקרון שמאחורי SMART ובעצם הרעיון הכללי של הטכנולוגיה הוא שהרבה מהבעיות בכוננים קשיחים אינן באות במפתיע וניתן לחזות אותן. הבעיות הללו הן כתוצאה משחיקה של מספר רכיבים, מכניים ואלקטרוניים. SMART התפתחה מטכנלוגיה שפותחה ע"י IBM אשר עונה לשם PFA או "Predictive Failure Analysis" אשר מחלקת כשלים לשני סוגים, כשלים שניתן לצפות מראש וכשלים שלא ניתן לצפות מראש. כשלים צפויים מתרחשים לאט במשך הזמן ולעיתים מספקים רמזים על כשל הדרגתי שניתן לזהות.

דוגמא לכשל שניתן לצפות- שחיקה במיסב המנוע הסיבובי (צירי): זהו כשל שיקרה לעיתים במשך הרבה זמן וניתן יהיה לגלות זאת ע"י גילוי תשומת לב .. (א) לזמן שלוקח לכונן הקשיח לעשות Spin-Up או Spin-Down; (ב) או לטמפרטורה של המיסבים; (ג) או לזרם בו משתמש המנוע הסיבובי;

דוגמא לכשל שלא ניתן לצפות- שחיקה של שבב על-גבי הPCB של הכונן הקשיח, לפעמים זה פשוט יקרה ב"יום בהיר וצח".

כפי שנאמר, באמצעות תוכנה מתאימה ניתן לגלות את הערכים שכל מאפיין מייצג בהתאם להערכה ולבדיקה של טכנולוגיית SMART. לכל מאפיין יש ערך מינימלי, מקסימלי וכמובן ערך עכשווי (הערך שנכון לרגע זה). הערכים מוצגים כמספרים שבד"כ בין 1 ל253. חלק מהערכים חשובים יותר מהאחרים, נטיה קלה באותם ערכים עלולה להצביע על בעייתיות שצפויה לגרור בעתיד כשל בלתי-הפיך.

מהנדסי האמינות של יצרניות הכוננים הקשיחים מנתחים כוננים תקולים (פגומים, בעלי כשל כזה או אחר) ומספר מאפיינים מכניים ואלקטרוניים של כוננים על מנת לקבוע מספר קשרים/קורלציות: קשרים שבין כשלים צפויים, ערכים ונטיות במספר תכונות (אינפורמציה שמתקבלת ע"י החיישנים) של כונן קשיח שמובילים לאפשרות של השחקות איטית במשך הזמן. המאפיינת שמנוטרים תלויים ביצרן ובדגם הספציפי של הכונן, לכן לא ניתן לומר שערך X במאפיין Y הוא נורמלי/מומלץ לכל הכוננים. להלן כמה מאפיינים שכיחים.

01 Read Error Rate- מצביע על שיעור שגיאות קריאה חומרתיות בעת קריאה ממשטח דיסק (פלטה). בד"כ משמעותו של ערך שאינו 0 במאפיין זה- בעיה עם משטח דיסק או עם ראש כתיבה-קריאה.

05 Reallocated Sectors Count- זוהי הספירה של Reallocated Sectors- סקטורים פגומים אשר הוקצו מחדש במקום אחר בדיסק (סקטורים רזרווה). כשהכונן הקשיח מוצא שגיאת כתיבה/קריאה/אימות, הוא מסמן את הסקטור כפגום וכותב את המידע באחד ממספר סקטורים אשר נשמרו במיוחד לשם כך. ככל שיש יותר סקטורים שהוקצו מחדש, כך מהירות הכתיבה/קריאה תרד.

0A Spin Retry Count- מספר הפעמים שהכונן ניסה מחדש לסובב את הדיסקים עד למהירות אופרטיבית. שימו לב, מספר הפעמים שהוא ניסה מחדש לאחר שהוא לא הצליח. עליה בערך של מאפיין זה היא סימן לבעיה מכנית בכונן הקשיח.

כיצד אני יכול לדעת את המשמעות של כל הערכים?

http://en.wikipedia.org/wiki/S.M.A.R.T.

http://smartlinux.sourceforge.net/smart/attributes.php

http://www.siguardian.com/products/siguardian/on_line_help/s_m_a_r_t_attribute_meaning.html

כיצד אני מוודא שהכונן הקשיח שלי חי ובועט, שהוא תקין ואני לא הולך להפרד ממנו בעתיד הקרוב?

ובכן.. אין לזה תשובה חד משמעית. ראשית, מערכת הSMART לא תמיד יכולה לצפות כשל, יש כשלים שלא ניתן לצפות מראש. שנית, זה לא פשוט להעריך האם הכונן הקשיח תקין על פי המידע שמספקת SMART (בעזרת תוכנה מתאימה). יש כוננים קשיחים שיגיעו חדשים עם נטיה לכאן ולכאן בערכים מסוימים, וגם כוננים שאינם חדשים לפעמים מראים נטיות חשודות אך למעשה לא מדובר בבעיה. כך שמומלץ לבדוק מידי פעם בפעם, זה יכול להציל את התחת שלכם, אך לא להיות אובססיבי לגבי העניין.

אם קניתם כונן קשיח חדש, מומלץ להעיף מבט ואולי לקחת Screenshot של המצב על פי SMART. מאוחר יותר יהיה ניתן להשוות, ואם בעתיד תהיה חריגה מוזרה.. לאחת מהתוכנות הבאות יש אפשרות לבצע השוואה אונליין מול כוננים זהים/אחרים, כך שזו אמת מידה טובה ביותר. אני חוזר ואומר, זה לא מוחלט אבל זה גם בהחלט יכול להיות נכון. זה כמו שאתם לא תסתמכו ברכב על נורות אזהרה בדאשבורד על מחסור בשמן או טמפ' גבוהה/נמוכה מידי. אתם תבנו על כך שזה יועיל ויעזור לכם, אבל אתם לא תסמכו אך ורק על זה.

אילו תוכנות מאפשרות בדיקת SMART?

ניתן לעשות זאת עם תוכנות מצד שלישי כמו HDTune ו-SpeedFan. הן מנטרות את המידע כהלכה אך לאו דווקא יציגו התראות נכונות לגבי מידע תקין/לא-תקין. משום שהערכים הנכונים של כל כונן משתנים, מומלץ מאוד להשתמש בכלי אבחון יעודיים מבית היצרניות שניתן למצוא בסטיקי המתאים בפורום. התוכנות של היצרניות יניבו את התוצאות הטובות ביותר.

אם אתם בכל זאת רוצים חוות דעת שנייה, SpeedFan מאפשרת השוואה אונליין של תוצאות מול תוצאות של אנשים אחרים בעולם עם אותו כונן. אבל, שימו לב וקראו את המידע שבתוצאות, לפעמים אין במאגר שלהם את הכונן שאתם בוחנים ולכן התוצאות יהיו סתם הערכה ולא השוואה - ולכן לא יהיו שוות כלום. שימו לב למה שרשום ולא רק לטבלת התוצאות.

מומלץ לקריאה:

Can we believe S.M.A.R.T. ?

מקור עיקרי: http://www.storagereview.com/guide/featuresSMART.html

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 1 חודש מאוחר יותר...

לא ניתן להעביר קבצים הגדולים מ-4GB בDOK/דיסק-קשיח, מה עושים?

הוא מפורמט עם מערכת קבצים FAT32 שבה נמצאת המגבלה הזו, יש לפרמט/להמיר אותו ל-NTFS באחת משתי הדרכים הבאות:

(א) מפעילים חלון דוס: Start (שורת התחל) בוחרים Run וכותבים CMD. בחלון שנפתח רושמים את אחת מן הפקודות:

(1) הפקודה הראשונה היא המרה, מערכת הקבצים תומר לNTFS, התהליך הזה מהיר ולא יפרמט את המחיצה, אך מומלץ לגבות את החומר קודם לכן.

CONVERT [XXX]: /FS:NTFS

במקום XXX יש לרשום את אות המחיצה של הכונן

(2) כאן יתבצע פורמט למחיצה עם מערכת קבצים NTFS, תהליך זה יקח יותר זמן והנתונים יאבדו ולכן חובה לגבות (שכן זהו פרמוט).

XXX:\>FORMAT /fs:ntfs

במקום XXX יש לרשום את אות המחיצה של הכונן

*אם באחת מן הפקודות נתקלים בבעיית גישה-הרשאה יש להפעיל מחדש את חלון הדוס (CMD) בדרך הבאה- Start> Programs> Accessories שם יש לבחור קליק ימני על Command Promt ואז Open As.. בחלון שנפתח יש לבחור Administrator ובמידת הצורך לרשום את ססמת משתמש ה"מנהל".

(ב) http://www.ntfs.com/quest22.htm

קליק ימני על My Computer/המחשב שלי ושם לבחור Manage/נהל

פותחים את Device Manager/מנהל ההתקנים ובוחרים ב-Disk Drives

בוחרים את הכונן שאתם מעוניינים לפרמט, קליק ימני ו-Properties/מאפיינים http://www.ntfs.com/images/device-manager.gif

גשו ללשונית Policies/מדיניות בחרו "Optimize for performance" (ייעל בשביל ביצועים) והקליקו OK

http://www.ntfs.com/images/device-optimize.gif

חזרו ל-My Computer, קליק ימני על המחיצה ובחרו פורמט http://www.ntfs.com/images/format-ntfs.gif

שם יש לבחור File System/מערכת קבצים NTFS ולהקליק על Start

בסיום תוצג הודעה שהפרמוט בוצע בהצלחה, וכאן סיימתם http://www.ntfs.com/images/4.gif

חשוב: על מנת להסיר את כונן הפלאש בבטחה מבלי לאבד נתונים/לפגוע ברכיבים, השתמשו בפרוצדורת "safely remove hardware" או השתמשו בפונקציית Eject דרך Windows Explorer

http://www.ntfs.com/images/eject.gif


תמצות היתרונות והחסרות העיקריים של מערכת קבצים FAT32:

חסרונות

- מגבלה של קבצים הגדולים מ4GB.

- יכולת התאוששות משגיאות חלשה מול זו של מערכת קבצים NTFS.

חסרונות בעלי השפעה נמוכה יותר:

- אם מדובר בגודל מחיצה שעולה על 8-10GB אז NTFS בבירור מהירה יותר.

- בFAT לא ניתן לתת הרשאות עד קובץ בודד, להצפין נתונים ולהגביל משתמש על מחשב מקומי (רק דרך רשת)

יתרונות

- התקנה של מערכות הפעלה ישנות, למשל Win ME, 98, 98SE, 95...

- יכולת להתחבר לנגן DVD ו"להזרים מדיה" לצפיה בטלויזיה.

השוואה רחבת היקף ומעניינת בנושא: http://www.davidscomp.com/index.php/articles/50-fat32-vs-ntfs

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 1 חודש מאוחר יותר...

מדריך ליצירת (Bootable Flash Drive (DOK

לפני שמתחילים, יש לוודא שה- של הלוח אם תומך ב- Boot from a Flash Drive בד"כ אפשר למצוא את האופציה תחת "Boot Device".

יש לשים לב כי הפעולה תפרמט את ה- DOK וכל המידע עליו ימחק.

1. יש להוריד את התוכנה הכלים הנחוצים - מהקישור הזה

קובץ ה- RAR כולל את התוכנה ליצירת ה- Bootable DOK וקבצי DOS שנזדקק להם.

2. נחלץ את הקבצים ונתקין את התוכנה - Disk Storage Format Tool

3. נכניס את ה- DOK ל- ונוודא שהוא לא נעול לכתיבה (אם יש לו אופציה כזו).

4. נפתח את התוכנה עם הרשאות מנהל (Vista) ונראה את החלון שבו נבחר בתיבה הראשונה (Device) את ה- DOK שלנו.

usb_001.png

5. נבחר בתיבה השניה (File System) ב- FAT32

usb_002.png

6. נסמן למטה את האופציה "Create a DOS startup Disk", נלחץ על שלוש הנקודות "..." ונבחר את התיקיה שחילצנו בהתחלה win98boot

usb_003.png

usb_004.png

7. עכשיו נלחץ על Start ולאחר מכן בתיבה שתיפתח נלחץ Yes. בתיבה יש אזהרה שאנחנו עומדים לפרמט את ה- DOK

usb_005.png

usb_006.png

8. עכשיו נמתין עד שהתוכנה תסיים ליצור את ה- Bootable DOK

usb_007.png

עכשיו יש לנו Bootable DOK, ואנחנו יכולים להעתיק עליו קבצים וכלים שונים שאנו מעוניינים לעבוד איתם במצב DOS

בהצלחה :xyxthumbs:

(קרדיט לתמונות לאתר Bay-Wolf)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 1 חודש מאוחר יותר...

מערכת הקבצים exFAT

המערכת מבוססת על 64 ביט (לעומת 32 בFAT32 ו16 בFAT).

יתרונותיה העיקריים לעומת :FAT32

1. היתרון החשוב ביותר - מגבלת גודל הקובץ עלתה מ4 גיגה ל16 אקסהבייט.

2. ניהול יעיל יותר גם במחיצות גדולות (לכן מיקרוסופט לא מגבילה בפירמוט דרך WINDOWS ל32

גיגה כמו בFAT32)

3. אפשרות לאבטחה ברמת האובייקט כמו בNTFS. (כרגע עדיין לא נתמך באף גירסת )WINDOWS

4. ניהול מקום פנוי משופר הממעיט את הפרגמנטציה ומעלה את הביצועים.

5. מספר שיפורים מינוריים.

כרגע מערכת קבצים זו לא נתמכת ע"י USB HOST למינהם (DVD, DIVX וכו') אבל פשטותה

כנראה תאפשר שימוש בה בדגמים עתידיים ובעידכוני קושחה לדגמים קיימים.

תכונת הREADYBOOST בויסטה לא נתמכת בexFAT אך נתמכת ב.WIN7

מערכת הקבצים הזו מומלצת ע"י מיקרוסופט לכוננים ניידים כדי ליהנות מכל העולמות: מצד אחד מערכת

קבצים קלה ופשוטה (EXFAT לוקחת 96KB על דיסק של 4 גיגה לעומת NTFS שלוקחת 47.2 מגה)

ומצד שני אין את הבעייתיות של FAT32 (בעיקר גודל הקבצים וחוסר היעילות בנפחים גדולים).

exFAT אינה מומלצת לכוננים פנימיים ומערכות הפעלה היות שאין בה את תכונת הJOURNALING

ותכונות ניהול מידע בזמן אמת חשובות אחרות.

מערכות הפעלה תומכות:

WINDOWS 7

WINDOWS VISTA SP1

WINDOWS XP באמצעות HOTFIX (לבעלי WINDOWS מקומי יש לשנות את השפה באתר

ההורדה לHEBREW):

http://tinyurl.com/ctx8le

שלל גירסאות לינוקס עם קרנל עדכני

exFAT בwikipedia:

http://en.wikipedia.org/wiki/ExFAT

השוואה בין מערכות הקבצים הפופולאריות וexFAT:

http://www.tech-recipes.com/rx/2801/exfat_versus_fat32_versus_ntfs/

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 6 חודשים מאוחר יותר...

כונן קשיח מזוהה בנפח של 128GB במערכת WinXP למרות שבפועל הוא גדול יותר

אם אתם משתמשים במערכת הפעלה ללא שום חבילת שירות (Service Pack [למשל SP1/SP2]):

עליכם להתקין את חבילת השירות הראשונה -SP1 או חבילת שירות חדשה יותר (SP2/SP3) כי לפני SP1 לא הייתה תמיכה בטכנולוגיית LBA של 48 ביטים.

להורדה והתקנה של SP3 מהאתר של Microsoft לחצו כאן.

אם זה לא עוזר לכם אז תוודאו שהביוס שלכם אכן תומך ב"48bit LBA". אם הביוס תומך וכבר מותקנת חבילת שירות אז חפשו את הבעיה במקום אחר. :)

הסבר קצרצר:

טכנולוגיית LBA של 48 ביטים אינה חדשה בסביבה, היא מתחילה עוד מסוף שנת 2001. המשמעות של LBA היא Logical Block Addressing והיא בעצם סכמה למיקום הבלוקים (לוגית כמובן) על התקן האחסון. המפרט המקורי של הממשק ATA סיפק רוחב של רק 28 ביטים למיפוי התקני האחסון. כלומר שלכונן קשיח יכול היה להיות מקסימום של 268,435,456 סקטורים (של 512 בתים כמקובל) ולכן הממשק הוגבל למקסימום של 137.4GB (עשרונית) (כ-128GB בינארית) של מידע. עם מיפוי של 48 ביטים (שהגיע עם התקן השישי של ATA, כלומר ATA-6 או Ultra ATA/100) הנפח המקסימלי הוא 144PB (פטה-בייט/PetaByte אחד מהווה 1000 טרה-בייט /TeraByte).

268435456*512=137438953472

נצמצם מבתים לגיגה-בתים: 137438953472/1000000000=137.438953472

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 5 חודשים מאוחר יותר...

ממשקים חיצוניים - 2.0-3.0 /eSATA /Firewire 400-800

ש: מהם הבדלי הביצועים בין הממשקים החיצוניים השונים?

ת: קצר ולעניין: הממשקים 2.0 ו-Firewire 400 הם האיטיים ביותר כשל-Firewire יתרון קל. אחריהם מגיע ה-Firewire 800 אשר לו רוחב פס כפול מהתקן הראשון. לידע כללי, שני תקני ה-Firewire מעבירים גם חשמל בידיוק כמו ה-. הממשקים המהירים ביותר הם 3.0 ו-eSATA אשר כלל לא מגבילים ומבחינת ביצועים עם אין טעם להשוות ביניהם.

אם בכל זאת רוצים השוואה אז כדאי לחכות שתקן SATA 6.0Gb/s יתפוס את מקומו בשוק כמו שצריך ואז נראה השוואות רציניות.

http://www.tomshardware.com/reviews/usb-firewire-esata,2534.html

http://www.firewire-1394.com/firewire-vs-usb.htm

http://ixbtlabs.com/articles/usb20vsfirewire/

http://www.tweaktown.com/articles/3004/early_look_at_usb_3_0_x25_m_ssd_performance_versus_usb_2_0_esata_and_more/index.html

הממשקים:

ישנן מספר דרכים לחבר חיצוני אל המחשב, מספר חיבורים אשר משפיע על המחיר, על הביצועים של הכונן ועל עוד מספר דברים שכדאי לדעת. החיבורים הנפוצים ביותר הם להלן.

א. USB 2.0

הגרסה השנייה של החיבור הידוע, קיים כמעט בכל מחשב כיום. החיבור הנפוץ ביותר, תאורטית מסוגל להעביר מידע בקצב של 480Mbps (שהם 60MB לשנייה) אך בפועל זה הרבה פחות (30-40MB לשנייה). אם מהירות ההעברה אינה חשובה כל כך או שהשימוש בהתקן האחסון החיצוני אינו אינטנסיבי ותובעני אז בהחלט תוכלו להסתפק בחיבור הזה. היתרונות של חיבור זה הם:

1. שכיח מאוד ונמצא כמעט בכל מערכת כך שניתן לחברו כמעט ולכל מחשב (גם תאימות לאחור לגרסה הראשונה במחשבים ישנים)

2. כוננים חיצוניים בעלי הממשק הזה (בלבד) הם הזולים ביותר (נוגע גם ל-2.5 וגם ל-3.5)

3. Plug N' Play. אין צורך בהגדרה כלשהי או התקנה של תוכנה מסוג כלשהו, כמו כן ניתן לחבר ולנתק בזמן שהמערכת פועלת.

4. מספק חשמל כך שהתקנים יוכלו לעבוד ללא צורך בכוח ממקור חיצוני, בעיקר כונני 2.5 אינצ'ים (לא תמיד מספיק ובשביל זה משתמשים במפצלים)

ב. eSATA

ממשק זה הוא הגרסה החיצונית לממשק ה-SATA הידוע שאתו משתמשים בחיבור ללוח האם. חיבור זה שונה פיזית מחיבור SATA כך שלא ניתן להתאים את שני החיבורים יחדיו; אולם, SATA ו-eSATA זהים לחלוטין בכל שאר הבחינות. חיבור זה מתפקד בדיוק כפי שמתפקד חיבור ה-SATA, הוא מציג את אותם יתרונות וחסרונות ולמען האמת מלבד החיבור עצמו אין שום הבדל בין שני הממשקים.

חיבור שכזה מסוגל לקצב העברת נתונים של עד 300MB לשנייה, ובכך לא מגביל שום התקן חיצוני בשוק (למעט כונני ה- הטובים והיקרים ביותר). בעיקרון הממשק מפורסם כ-375MB לשנייה (3Gbps/8) אך משום המרה/קידוד המידע של הממשק (8/10b encoding), ישנו הפסד של 20 אחוזים מרוחב הפס. שוב, משמעות מהירות זו היא שממשק זה לא יגביל שום כיום שכן שום כונן לא מגיע למהירויות אלו.

לרוב כאשר נצפה בכונן חיצוני יעודי (הכוונה למותג של WD/Seagate וכו') שמכיל את החיבור הזה, הכונן יציע גם חיבורים נוספים או לפחות חיבור USB 2.0. משום המהירות והחיבורים הנוספים, כוננים אלו הם יקרים יותר ולפעמים ההבדל במחיר הוא לא קטן. לעומת זאת, ניתן לקנות ומארז חיצוני מתאים בנפרד וכך אולי לצמצם עלויות. אז למדנו שהיתרון הגדול של חיבור זה הוא המהירות ושלפעמים המחיר מהווה חיסרון.

חיסרון נוסף (לפעמים) הוא עניין AHCI. על AHCI ניתן לקרוא בהודעות נבחרות (FAQ) (אם לא תקראו, לא תבינו) והחיסרון הוא שלא ניתן לחבר כונן בממשק eSATA בזמן שהמערכת פועלת כאשר: א- AHCI אינו מופעל ב-BIOS; ב- מן הסתם במידה והלוח שלכם כלל אינו תומך בפוקנציית AHCI. אז אם אחד מהשניים רלוונטי אליכם, הדבר אומר שתצטרכו לכבות את המחשב בכל פעם שתנתקו או תחברו את הכונן החיצוני. החיסרון כלל אינו קיים בשביל אלו שמתכוונים לחבר אותו ולשכוח מקיומו או לאלו ש-AHCI פועל אצלם ב-, אך בהחלט יפריע לאלו שמחברים ומנתקים בתכיפות את הכונן הקשיח שלהם ושהלוח שלהם לא תומך ב-AHCI / הפוקנצייה לא מופעלת.

מן הסתם שזהו לא חיסרון גדול כי אם הפונקציה לא פועלת ב-BIOS שלכם אז ניתן להפעיל אותה. רק גשו קודם להסבר על AHCI ובצעו את הצעדים האחרים שיש לעשות במערכת ההפעלה (בסוף ההודעה- קישור לכל מערכת הפעלה).

sata+esata.jpg

ג. Firewire / IEEE 1394

נפוצים בתחום הצילום וההסרטה. ה-Firewire 400 מציג ביצועים טובים יותר מאלו של USB 2.0 (קצת יותר טוב בקצב קריאה/כתיבה רציף) אך הרבה פחות נפוץ ממנו. כוננים או חיצוניים עם הממשק הזה אינם הרבה יותר יקרים מכאלו עם USB 2.0. החיבורים הללו מספקים חשמל כמו חיבורי USB. ה-Firewire 800 מהיר ממנו (כמשתמע משמו) פי שניים ובעל חיבור שונה (4 פינים ב-400 ו-6/9 [וריאציה] פינים ב-800), גדול יותר. לשני החיבורים גם היכולות של USB בחיבוריות, בעצם היתרון של Plug N' Play, ניתן לחבר ולנתק בלי תלות במערכת ההפעלה ואין צורך בהגדרה מראש.

ד. USB 3.0

תקן זה הופך לנפוץ יותר ויותר וכמעט וכל חדש מציע לפחות שני חיבורים מסוג זה. סביר שבשנים הקרובות הוא זה שישלוט בשוק, בתלות במחיר הוא בטוח יהיה עדיף על פני eSATA, הן משום תאימות לאחור ל-USB 2.0 והן משום שבו אין צורך ב-AHCI בשביל ניתוק חם (בזכות Plug N' Play).

*קטע זה יתעדכן בקרוב*

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 3 שבועות מאוחר יותר...

התחדשתי בכונן חדש, מהן הפעולות הראשונות? (יצירת מחיצה/פורמט)

ראשית מחברים את הכונן למערכת, כבל אחד שמספק חשמל וכבל אחד של מידע המקשר את הכונן לערכת השבבים/שבב הגשר הדרומי. כיום כונני PATA אינם נפוצים ולכן לא נטרח להסביר על ג'אמפרים שהרי בכונני SATA אין צורך בכאלו הגדרות. בתמונה הבאה- חיבור החשמל בצד שמאל וחיבור המידע בצד ימין. חיבור החשמל מתחבר לספק הכח וחיבור המידע מתחבר ללוח האם.

4sataconnectors.jpg

אם בספק הכח שלכם אין חיבור חשמל SATA אז יש להשתמש במתאם מחיבור Molex. דוגמא בתמונה הבאה:

311satapowercable.jpg

לאחר שהרכבתם את הכונן במקום המתאים במארז וחיברתם את כבלי החשמל והמידע, הגיע הזמן להפעיל את המערכת. אם ברצונכם להתקין על הכונן החדש אז בתהליך ההתקנה תוכלו לחלק את נפח הכונן למחיצות ולבחור באיזו מחיצה מערכת ההפעלה תותקן. במידה וכבר ישנה ואתם רק רוצים כונן משני במערכת, הפעילו את המערכת וגשו ל: (תלוי במערכת)

כל מה שעליכם לעשות זה לחיצה ימנית על המחשב שלי, ניהול, ניהול דיסקים, לפרמט את הדיסק החדש ולתת לו אות.

Vista/7

Start >קליק ימני על Computer> בוחרים Manage ובחלון שנפתח בוחרים בצד שמאל Disk Managment

XP

קליק ימני על My Computer> בוחרים Manage ובחלון שנפתח בוחרים בצד שמאל Disk Managment

משם הדרך פשוטה, בכלי ניהול הדיסקים של ה- ניתן לעשות כמעט הכל. אתם מחלקים למחיצות לפי הצרכים שלכם, מפרמטים (ומקצים אות) והכונן מוכן לשימוש לאחר מכן.

הערה חשובה: אם מדובר בכונן חדש אז מומלץ לבצע Full format ולא Quick format. בתהליך פורמט מלא רצה בדיקת סקטורים וכמובן שגם תיקון שלהם (הם לא באמת מתוקנים כמובן אלא הם remapped וסקטורים של רזרווה מוקצים במקומם). בפורמט מהיר זה לא קורה ולכן מומלץ "להקדים תרופה למכה" וללכת על פורמט מלא בכוננים חדשים.

אם אתם מתקשים עם כלי ניהול הדיסקים אז בבקשה, המדריך השלם לניהול מחיצות:

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=454844.0

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הכל על RAID - Redundant Array of Independent (or Inexpensive) Disks

מהו raid?

רייד או RAID באנגלית הוא קיצור של Redundant Array of Inexpensive Disks או בעברית "מערך יתיר של כוננים זולים" הדבר שאתם שואלית את עצמכם עכשיו הוא "מה זאת יתירות?" יתירות היא האפשרות של מערך כלשהו של מידע לשרוד הרס של קשיח מסויים בתוך המערך עצמו. כלומר אם יש קשיח אחד נהרס הדבר לא יגרום לאובדן מידע מלא

מה raid עושה?

רייד משתמש במס' קשיחים על מנת ליצור כונן וירטואלי אחד בנפח גדול יותר בנפח של כל הקשיחים או חלקם

אז למה עושים אותו?

בשביל לנצל את היתרונות של רמות הרייד השונות (הסבר בהמשך) החל מאותה היתירות שמונעת אובדן מידע במקרה של תקלה פיזית בקשיח ועד להשגת מהירות כתיבה/קריאה גדולה יותר

איך עושים raid?

raid יכול להתבצע ב4 דרכים שונות

רייד תוכנה - הraid הכי בסיסי ומוגבל שמשתמש בתוכנה יעודית בשביל לדמות וליצור מערך רייד. מאוד לא מומלץ (אלא אם אתם בלינוקס)

רייד חומרה - מבחינת המשתמש הרגיל מדובר ברייד שמשתמש בבקר RAID מובנה שיש בלוח האם שלו, בדרך כלל מדובר ברייד שיש לאפשר דרך הBIOS של הלוח אם ולאחר מכן לגשת אליו עם תוכנה יעודית בשביל להפעיל אותו. מדובר ברמה אחת מעל רייד תוכנה אבל עדיין לא ה"ארץ המובטחת" של הרייד

בקר רייד יעודי - פה מדובר כבר על כרטיס הרחבה שמתחבר ללוח אם שלכם בחיבור PCIE (בבקרים החדשים) ושיש לו ומעבד משלו בשביל להפעיל את המערך RAID, מדובר בפתרון המתקדם והטוב ביותר אבל גם ביקר מבינהם (בקר איכותי יתחיל ב1000+)

בקר FAKE RAID - כמו שהשם רומז מדובר על בקר RAID שהוא לא בדיוק בקר RAID מלא, מדובר בכרטיס הרחבה שמאפשר הוספה של מס' קשיחים אליו ואז שימוש בתוכנה יעודית של הבקר בשביל להריץ עליהם מערך, מדובר בפתרון ביניים זול יותר ואיכותי (תלוי בחברה)

מה היתרונות חסרונות של הדרכים הללו?

רייד תוכנה

+ לא עולה כסף, אין צורך בלוח יעודי עם בקר מובנה, אמין במערכות ודומיהם

- איטי יחסית לשאר האופציות, לא אמין במיוחד בWIN

רייד חומרה

+ עדיף על רייד תוכנה בנושא אמינות ומהירות

- אי אפשר להעביר מערך RAID בין לוחות (אפשרי בחלק מהמקרים אבל לא מומלץ), מצריך לוח עם בקר תואם

בקר FAKE RAID

+ זול יחסית, מוסיף עוד יציאות SATA מלבד אלו שבלוח

- האמינות והביצועים תלויים בישירות באיכות המוצר

בקר רייד יעודי

+ ביצועים מקסימליים עם אמינות גבוהה, מס' גבוהה של חיבורי SATA

- יקר, מאוד יקר

אוקי, אז איך אני עושה רייד בפועל?

אני אתייחס רק לנושא הרייד חומרה המובנה של הלוח אם מאחר וזה הרייד הנפוץ אצל המשתמשים הביתיים

במקרה הזה כל אחד צריך ללכת לחוברת של הלוח אם שלו, לפתוח תחת הכותרת RAID ולקרוא את ההוראות. מאחר ואפילו כשהלוחות משתמשים באותו צ'יפסט לא תמיד מדובר על תהליך זהה

צריך קשיחים מיוחדים בשביל זה?

לא, אין שום צורך בקניית קשיחים מיוחדים (ויש כאלו עם התוספת RAID בשם דגם) שעולים הרבה יותר מקשיח רגיל.

כל קשיח רגיל יכול להיות חלק ממערך RAID

האם אני יכול להשתמש בקשיחים שיש עליהם מידע בשביל RAID?

לא, כחלק מתהליך בניית מערך הרייד המידע שיש על הקשיחים מושמד.

אין אפשרות ליצור מערך RAID תוך כדי שמירה על המידע שיש על הקשיחים, אלא יש צורך לגבותו בקשיח נפרד

אפשר להשתמש בקשיחים שונים לRAID?

כן ולא

באופן מעשי אפשר לחבר קשיחים שונים בנפחים שונים וליצור מהם מערך RAID אבל אז יקרה מצב שבו הנפח של המערך יבוסס על הקשיח בעל הנפח הקטן ביותר והמהירות תוגבל למהירות של הכונן האיטי במערך

תמיד מומלץ להשתמש בקשיחים זהים

RAID 0

מערך של שני לפחות, שבהם כל המידע מחולק בין הכוננים. כאשר על כל קשיח כתוב חלק מהמידע.

זהו הרייד היחיד שהוא לא באמת רייד מאחר ואין בו יתירות של כוננים אלא רק הגברת מהירות

נפח?N, דוגמא: 2 קשיחי 1 טרה ברייד 0 יתנו נפח של 2 טרה

שרידות? אין, אחוז כשל מוגדל של 9.75% (בהנחה שאחוז כשל של כונן בודד הוא 5%)

היתרון? מהירות מוגברת, הלוח אם כותב וקורא ממס' קשיחים במקביל ולכן המהירות קריאה/כתיבה גדלה

החסרון? הסיכוי לאובדן מידע גדל ככל שמוסיפים יותר קשיחים, במערך הזה אין יתירות ולכן אובדן של קשיח אחד יגרום לאובדן המידע

שאלות ספציפיות לרייד:

איבדתי כונן, מה אני עושה עם השני? אין מה לעשות איתו המידע אבוד, בשביל לחזור ולהשתמש בכונן שנשאר ככונן רגיל יש לפרמט אותו

325pxraid0svg.png

RAID 1

מערך של שני כוננים לפחות, שבהם המידע נכתב בו זמנית לשני הכוננים.

קוראים למערך הזה גם רייד מראה. חשוב להדגיש! רייד 1 הוא לא צורה של גיבוי, מידע שנמחק מקשיח אחד ימחק גם מהשני

נפח?1, דוגמא: 2 קשיחי 1 טרה ברייד 1 יתנו נפח של 1 טרה

שרידות? יש, אחוז כשל מוחלט (של שני הקשיחים) קטןשל 0.25% (בהנחה שאחוז כשל של כונן בודד הוא 5%)

היתרון? מהירות מוגברת (בשימוש בבקר יעודי), שרידות מידע

החסרון? אובדן נפח

שאלות ספציפיות לרייד:

מה קורה כאשר כונן אחד נהרס? מבחינת המשתמש לא קורה כלום, המערכת תודיע כי כונן A לא תקין ותבקש ממך להחליף אותו.אתה מכניס כונן A חדש ואז המערכת תשחזר את המידע מכונן B לכונן A וכל זאת מבלי שתצטרך להפסיק את העבודה הרגילה על המחשב.

325pxraid1svg.png

RAID 5

מערך של שלושה לפחות, שבהם המידע נכתב בו זמנית על מס' קשיחים בדומה לרייד 0 אבל בשונה ממנו נכתבת גם נוסחא שמאפשר שיחזור של המידע במקרה של אובדן של קשיח 1

נפח?N-1, דוגמא: 3 קשיחי 1 טרה ברייד 5 יתנו נפח של 2 טרה

שרידות? יש

היתרון? מהירות מוגברת (אבל נמוכה מרייד 0), שרידות במקרה של אובדן קשיח בודד

החסרון? מצריך בקר יעודי בשביל ניצול מירבי של המערך

675pxraid5svg.png

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 7 חודשים מאוחר יותר...

האם ניתן לחבר כונן בממשק SATA ללוח אם בעל SATA בגרסה שונה? (ולהפך)

כפי שבארגון SATA-IO מבקשים, הממשקים נקראים SATA 1.5Gb/s ואחריו SATA 3.0Gb/s והאחרון SATA 6.0Gb/s, בהתאם לרוחב הפס של כל גרסה.. ולא 1-2-3, אז ככה אנחנו נתייחס אליהם.

בממשק ה-SATA ישנה תאימות קדימה ואחור בכל שלושת גרסאות הממשק. פיזית החיבורים והכבלים הם זהים לחלוטין כך שחיבור הפלסטיק עצמו והפינים שבו, הן בדיסק הקשיח, הן בלוח והן בכבל - כולם זהים לגמרי. כלומר שאינן שום חשיבות לגרסת התקן של התקן האחסון והלוח, אפשר לחבר כונן ישן של SATA 1.5Gb/s בלוח מודרני לחיבור SATA 6.0Gb/s ולהפך.

מיותר לציין שרוחב הפס האפקטיבי יתנהג בהתאם על פי הקצה שבו רוחב הפס הוא הנמוך ביותר. במקרה של דיסק 1.5Gb/s וחיבור בלוח אם של 6.0Gb/s רוחב הפס יהיה 1.5Gb/s. כנ"ל אם המקרה הפוך והלוח הוא זה שמספק רוחב פס קטן יותר.

בפועל אין זה רלוונטי לדיסקים קשיחים מאחר והם לא מנצלים את התקן הראשון שבפועל מציע קצב של 150MB לשנייה. דיסקים מודרניים יוכלו לעבור את זה אבל לא בהעברה מתמשכת אלא בנקודות שיא (peak/burst) בהעברה אשר פחות חשובות.

שימו לב, במידה והלוח מגביל את הדיסק הקשיח לתקן SATA 1.5Gb/s וממשק הדיסק הוא 3.0Gb/s או 6.0Gb/s אז יתכן צורך להשתמש בג'אמפר על מנת להגביל את הממשק בדיסק ל-1.5Gb/s. המילה "יתכן" משום שזה אינו דבר קבוע אבל במידה וישנה בעיה כלשהי בזיהוי או בגישה אל הדיסק אז זו בהחלט אפשרות. אתם מוזמנים לפתוח דיון ולהתייעץ בנושא.

להלן דרכי חיבור הג'אמפר בכוננים של היצרנים השונים:

Maxtor

Samsung

Seagate

Western Digital

ג'אמפר/jumper, למי שלא יודע

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני רוצה לחבר DOK/כונן קשיח לנגן ה- שלי, האם זה אפשרי ומה עליי לדעת?

כל עוד שיש לכם חיבור USB פנוי בנגן ה- או בטלוויזיה אז לא צריכה להיות שום בעיה. פשוט מחברים ונהנים מהתכנים. רק שימו לב, בגלל שבמיקרוסופט מעדיפים לשמור על מערכת הקבצים NTFS “בסוד”, קשה ועד בלי אפשרי לחברות מצד שלישי לתת תמיכה למערכת הקבצים הזו. מסיבה זו תהיו חייבים להשתמש במערכת הקבצים הישנה FAT32. אפשרות אחת היא מחיצה בודדת במערכת קבצים FAT32 ואפשרות אחרת היא שתי מחיצות ומעלה כאשר אחת מהן (הראשונה) היא במערכת הקבצים FAT32.

רק תדאגו לבדוק בהוראות המוצר בנוגע לתמיכה באחסון חיצוני, אולי יש הגבלה למספר המחיצות או שהמחיצה שתיגשו אליה דרך הנגן או הטלוויזיה חייבת להיות הראשונה מתוך כל המחיצות. במידה וחסר מידע כזה או אחר אז הרי שההימור הבטוח ביותר הוא שהמחיצה הראשונה תהיה FAT32 או למחמירים שזו תהיה המחיצה היחידה בהתקן האחסון.

הדבר השני אשר יש לדעת הוא במידה ומשתמשים בכונן קשיח חיצוני בתקן של 2.5 אינצ'ים. כידוע אמצעי אחסון בגודל תקן זה מקבלים את החשמל שהם זקוקים לו מחיבור ה-, אולם חלק מהכוננים צורכים יותר וחלק פחות ולכן לפעמים נתקלים בכוננים אשר אינם מתפקדים כמו שצריך או לרוב אינם מזוהים מלכתחילה. הסיבה היא שחיבור ה- אינו מספק מספיק חשמל בשביל התקן האחסון. זה יכול לקרות בכל חיבור , בין אם הוא ב-HUB או אפילו בחיבור קדמי במארז המחשב.

הערה- שימו לב שאתם משתמשים בכבל שסופק עם הכונן החיצוני ולא עם כבל שונה, דבר שיכול למנוע זיהוי או פעילות תקינה של ההתקן.

אם קבעתם שהכבל תקין על ידי בדיקה במערכת אחרת אז הפתרון שנותר הוא להשתמש בכבל שמפצל לשני חיבורי USB בקצה השני שלו. כך ההתקן יכול לקבל יותר חשמל והבעיה כבר לא תתקיים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...