(כתבה) איכות צריבה של דיסקים, סוגי שגיאות, עצות, ופתרונות

נוצר על ידי manga05
2007 באוגוסט 3 ב אמצעי אחסון

פתח דיון חדש

Recommended Posts

manga05

פורסם 2007 באוגוסט 3

- Share

פורסם 2007 באוגוסט 3

אהלן חברה,

תירגמתי את הכתבה הזו מ-cdfreaks.

קריאה מהנה!

למה לבדוק את הדיסקים ?

אין הבטחות שהשילוב של הצורב, מדיה ותוכנה יפיקו צריבה איכותית בכל פעם. גם אם תשתמש תמיד באותה מדיה, ייתכנו שינויים מסויים שיכולים להשפיע על איכות הצריבה. במקרים מסויימים, דיסקים שונים מאותה אריזה הפיקו דיסקים בתוצאות שונות עבור הגדרות צריבה זהות. אנלוגיה נוספת היא זאת : רובנו יודעים שעלינו לבדוק את ההארדיסק שלנו עבור סקטורים פקומים מכיוון ששימוש מרובה וכן זמן, יכולים לגרום לירידה באיכות. אותו דבר קורה גם בדיסקים.

האם דיסקים נהרסים?

כמובן. ניהול לא נכון, אבק ואיכסון לא נכון ייפגעו בדיסק ובסופו של דבר יהפכו אותו ללא קריא. יש עוד סוג נוסף של גורמים שמשפיעים : טמפרטורה, לחות ואור אולטראויולט (UV אור השמש). יוצרי דיסקים משתמשים בכך בשביל לבדוק כמה זמן הדיסק יעבוד עד שלא יהיה קריא. אם אתה מאמין למשווקים של המדיות, דיסקים יחזיקו ל "100 שנים" ו-"אלף שימושים" האמת היא לא חד משמעית. גורם אחד שהוכח ע"י משתמשים רבים הוא שדיסקים שלא נצרבו טוב ומראים בסריקת בדיקות תוצאות פחות טובות נוטים להיהרס מהר יותר, ובמקרים מסוימים אפילו מספר שבועות. למרות זאת, יותר מדוייק לומר שהתחזית עבור דיסקים פחות אמינים היא חודשים או שנים. מדיה תחזיק שנים רבות בשימוש ואיכסון מתאים. יש לזכור שכל מדיה "נצרבת" ע"י צורב, חום הוא התהליך שמשנה את ה-dye וחום הוא גם זה שיהפוך אותו ללא קריא שוב. מדיית RW ידועה כמדיה פחות עמידה מ R, למרות הטענות הסותרות של המוכרים. למדיות RW יש, במציאות, היכולת לשרוד רק כמה עשרות מחזורי כתיבה/מחיקה או פחות לפני שיהיו בעיות קריאה.

מהי צריבה טובה?

כאשר דיסק מגיב כמו שצריך לחום, הלייזר יוצר גבעות ושקעים על הדיסק. אלו הדברים שעל כונן המבקש לקרוא את התוכן, להסתכל. מה שעושה את הדיסק קריא יותר או פחות, זה הדיוק ביצירה שלהם (או ליתר דיוק, הקצוות שלהם). אם המדיה לא מגיבה כמו שצריך לליזר, או אם הלייזר לא מכוונן כיאות, הקצוות יוצאים מטושטשים או מחודדים וקריאה הופכת לקשה יותר. התוצאה של צריבה טובה היא דיסק היכול להיקרא ע"י מרחב מגוון של כוננים במהירויות שונות. תוצאה פחות טובה היא דיסק שנקרא רק על ידי חלק מהכוננים ("הקוראים הטובים"). תוצאה שכזו, אף על פי שייתכן שתיקרא בסדר, אבל בגלל שגיאות קריאה רבות, עלולה להאט את קצב הקריאה. תוצאה אחרת היא דיסק שקריא רק במספר מצומצם של כוננים, או בכלל לא ע"י אף כונן.

מהן שגיאות ?

שגיאות, לשם הדיון, מתייחסות לשגיאות קריאה. הן קורות כתוצאה מתהליך הקריאה של אותן גבעות ושקעים. למעשה אין שגיאות בדיסק עצמו, אלא רק בקריאה שלו. תגובת כוננים שונים לשגיאות אינה אחידה, והתוצאה היא שיש כוננים שיותר טובים בקריאה מאשר אחרים. כלומר, דיסק שיוצר שגיאות קריאה בכונן אחד, עלול לא להעלות שגיאות בכונן אחר (או להעלות פחות שגיאות). יש סוגים שונים של שגיאות, הנפוצים ביותר שמתייחסים אליהם נקראים C1 ו- C2. דיון לגבי מה המשמעות שלהם וכיצד הן נמדדות איננו חשוב לדיון שלנו. בקצרה, שגיאות מסוג C1 הן הנפוצות ביותר, וכל הדיסקים גורמים להם, הן מתוקנות ע"י הכונן ובדרך כלל לא גורמות לאף בעיה. מדידה אחת של איכות דיסק יכולה להיות הכמות של שגיאותC1 הקורות (פחות = יותר טוב), אך אפילו מספר שגיאות C1 יחסית גבוה אינן, בדרך כלל, הסיבה לבעיות.

שגיאות C2 הן "הרמה הבאה" בסוגי השגיאות. בעקבות שגיאות אלו, ייתכן והכונן יצטרך לקרוא מחדש את אותו סקטור (גודל מסויים של קטע מידע בדיסק) כדי לתקן את השגיאה. נזכיר שוב כוננים שונים מגיבים בצורה שונה לשגיאות אלו. אם הכונן מאט, הוא יכול לקרוא את הסקטור ללא שגיאות C2 למרות שפעם שעברה שהוא קרא אותו, במהירות מלאה, היו שגיאות. אז עבור דיסקים מסוימים, כונן אחד יכול להאט מעט ולא להראות שגיאות, כונן אחר עלול לקרוא במהירות מלאה עם כמה שגיאות וכונן אחר יכול לקרוא במהירות מלאה, עם המון שגיאות. יש לציין, ששגיאות אלו ניתנות לתיקון, ולא סביר שתראה שגיאות בתהליך הקריאה.

סוג אחרון של שגיאות, שלא ניתנות לתיקון, הן כל כך קשות שלא ניתן בכלל לקרוא את הסקטור. התוצאה היא מידע משובש שיגרום לבעיות קריאה, ואולי אפילו "קואסטר" (באנגלית coaster, הכוונה למה ששמים מתחת לכוס עם משקה חם) שלא יכול להיקרא בכלל. אלו הן השגיאות הקשות ביותר, והחלק הגרוע הוא, שאלא אם תבדוק את הצריבות שלך, לא תדע שיש בעיה עם הדיסק.

יש עוד סוגים של שגיאות, אבל לשם מטרת הדיון שלנו, שלושת אלה יספיקו כדי לתאר את המצב ולאפשר לנו להשוות דיסק אחד לאחר.

איך בודקים שגיאות ?

יש מספר תוכנות המשמשות לבדיקת בעיות קריאה בדיסקים. הנפוצה כיום היא CDSpeed, הנכללת כאחת מתוכנות עזר המותקנות יחד עם Nero. כרגע, CDSpeed בודקת רק שגיאות C2 ברוב הכוננים. ברוב המקרים התוכנה הזו תהיה מתאימה לשם בדיקת שגיאות, אך הכונן צריך לתמוך בזה והרבה מהם לא. לייטאון שולטים בתחום הזה.

פשוט הפעל את CDSpeed, הכנס דיסק צרוב, בחר את הכונן המתאים בתיבה למעלה, בחר ב extra וב- quality test. מומלץ לא להשתמש במחשב בזמן הקריאה. המטרה העיקרית כאן היא לבדוק שאין שגיאות רציניות, וגם כדי להשוות עם מדיות אחרות, או אותה מדיה שנצרבה במהירויות שונות. אין שתי בדיקות שיפיקו תוצאה זהה, מלבד אלו שמראות 0 שגיאות. כטבע הדברים של המידע המדווח, אפילו 2 בדיקות של אותו דיסק, שנצרבו באותו כונן, לכאורה זהים לחלוטין, יפיקו תוצאות שונות. וזה בסדר גמור.

לאלו מכם ששמו לב לתיבת verify המופיעה בזמן הצריבה ב Nero או מכירים את התוכנה, שגם מגיעה בערכה של Nero בשם Scandisc, אני לא הייתי מעניק להם יותר מדי תשומת לב. תוצאה טובה בבדיקות אלו לא אומרת שהצריבה הייתה טובה או דיסק אמין.

מה אם אני רואה שגיאות קריאה בדיסקים הצרובים שלי ?

אין דבר שתוכל לעשות כדי לשנות את השגיאות המדווחות, אלא אם מדובר בדיסק RW, אותו תוכל למחוק ולצרוב מחדש. הלקח, או הפיתרון, הוא להשתמש במדיה אחרת איכותית יותר, או להאט את קצב הצריבה מעט (למשל מ 40x ל- 32x). אם הצורב שלך, באופן שיטטתי, מייצר שגיאות ברמה קיצונית במגוון רחב של דיסקים, וברוב מהירויות הצריבה, ייתכן והצורב הוא האשם.

בשורה הסופית, חשוב לזכור שהשילוב של המדיה, הצורב, ומהירות הצריבה הוא האחראי לצריבה איכותית.

איך אני יכול לדעת מי ייצר את הדיסקים שלי ?

יש קוד שרשום על כל דיסק, שנקרא ATIP(ADIP) המכיל מידע אודות סוג ה dye, יוצר אפשרי של הדיסק, אורך הדיסק (ביחידות MB) וסוג הדיסק (R,RW,audio,video) תוכנות רבות יכולות לקרוא את המידע הזה, Nero infotool ו- DVDIdentifier הן הנפוצות ביותר. שים לב שייתכן שהמדיה-קוד מזוייף.

תורגם מכתבה שהופיעה באתר cdfreaks. נא לא להעתיק ללא רשות.