אני בנאדם עצוב :-( - כללי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

אני בנאדם עצוב :-(


Sweet_Tooth

Recommended Posts

אני יודע שאני צריך לדבר עם פסיכולוג אבל זה יותר זול ;) זה לא שזה לא כיף להיות בחברתי (כי זה כיף, אני יודע לבלות תשאלו את החברים שלי) אבל בכל זאת אני עצוב, זה אולי גיל ההתבגרות אני לא יודע אבל אני ממש לא שמח מהחיים שלי, שמעתם על מישהו בן 17 שפוחד להזדקן? זה אני! אני לא יכול להיות לבד חצי שעה בלי להרגיש חרדה :-\

חשבתי שאם אחלוק את זה אז אני ארגיש טוב יותר, אשמח אם אקבל תגובות!!

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 62
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

משתתפים בולטים בדיון

משתתפים בולטים בדיון

תראה אחי...

אני הייתי במצב שלך בגיל 15.5

לי זה היה בשלב כזה שהרגשתי ששום דבר לא הולך לי, בעיקר בלימודים

עם הזמן אתה לומד שהכל שטויות, אתה חיי "בעולם"(העולם שלך) של מותרות, כשהבעיות שלך זה להצליח בלימודים,

עם הבנות ועם החברים... כשלעומאתך יש ילדים שהבעיות שלהם זה להשיג , אז קח דברים בפרופורציות... וכמו שאמרו לך תהנה מהחיים.

אני רוצה לספר לך על מקרה יותר קיצוני משלך...

יש לי חבר בגיל שלי (18) עם בעיה הפוכה, גם הוא בדיכאון, עם תסמינים של דיכאון רציניים

רק שהוא בניגוד לך רוצה למות (!). כן נשמע מוזר, כ-ו-ל-ה בן 18 ורוצה למות. וכשאני מדבר איתו זה הדבר הכי מוזר שקיים

זה כאילו יש לו מיליון סיבות לרצות למות, והוא בן-אדם חכם, חכם מאוד... שאני מאוד מעריך, וקשה לי לקלוט את העובדה שדווקא בן אדם כמוהו עם שמחת חיים ששגורה בו תמיד חושב על כאלה דברים... כמובן שאני מנסה לעזור לו והכל... אבל כל אדם לעצמו בסוף היום.

אני לא אמשיך לפרט אבל רק רציתי להראות לך עוד סוגיוה (מני רבות) של בעיית המלנכוליה..

היו מספיק שהתאבדו ועשו דברים טיפשיים בגלל תופעת דיכאון או "עצבות בגיל ההתבגרות" (לא מצאתי דרך אחרת להגיד את זה) :).

אני לא אומר שאני בעל ידע וניסיון חיים עצום. אני כ-ו-ל-ה שנה מעלייך, לפני , אבל אני יכול לאמר לך בביטחון מלא... זה יעבור לך.

רק קח דברים בפרופורציות ותהנה מהחיים. :)

עריכה:

עכשיו שאני מסתכל במפרט שלך...

לעזאזל איתך(!),

איך אתה יכול להיות מבואס עם כזה מחשב!!!!

:P בצחוק כמובן

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תמצא לך משהי שתהיה איתך.(חברה)

רצוי לפני הצבא.

והתגובה שלי אלייך היא: לא! מניסיון זה רק יותר קשה.

חברה זה ממש ממש לא אחת שטוב לבוא אלייה במצב של דיכאון אני לא חושב (וחבל) שיש בחורה מתחת לגיל 20 שתהיה מוכנה לקבל בן אדם שכל הזמן בבאסה :'(.

אני רוצה לספר לך על מקרה יותר קיצוני משלך..

יש לי חבר בגיל שלי (18) עם בעיה הפוכה, גם הוא בדיכאון, עם תסמינים של דיכאון רציניים

רק שהוא בניגוד לך רוצה למות (!). כן נשמע מוזר, כ-ו-ל-ה בן 18 ורוצה למות. וכשאני מדבר איתו זה הדבר הכי מוזר שקיים

זה כאילו יש לו מיליון סיבות לרצות למות, והוא בן-אדם חכם, חכם מאוד... שאני מאוד מעריך, וקשה לי לקלוט את העובדה שדווקא בן אדם כמוהו עם שמחת חיים ששגורה בו תמיד חושב על כאלה דברים... כמובן שאני מנסה לעזור לו והכל... אבל כל אדם לעצמו בסוף היום.

בחיי חוץ מהקטע של הרוצה למות כמעט וחשבתי שאתה מדבר עליי ..... כל הקטע של השמחת חיים השגורה ואז כל אדם לעצמו בסוף היום .... זה ממש יפה! ונכון גם לדאבוני :-\.
קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

Sw33t, קורה לרובינו... "באגים" של גיל ההתגברות.

לכולנו יש ימים פחות טובים או פרק זמן מסויים בו ההרגשה הכללית שלנו חרא, אתה פשוט חייב לנסות לצאת מזה ולא להכנס עמוק פנימה.

כפי שכבר נאמר כאן, תהנה מהחיים. הכי חשוב.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

חברים יקרים

לא שאני מזלזל חלילה ברגשות שלכם..

אבל על מה אתם מדברים?

כל כך צעירים ויש כל כך הרבה מה לעשות.

אני לא מכיראותכם אישית

אבל לפי איךשאתם מדברים זו תסמונת מוכרת של אנשים שיושבים הרבה מול מחשב.

תנטשו את המחשב

תעשו ספורט(תמיד משפר את ההרגשה)

תצאו לבלות

עד כמה שזה יישמע לכם מוזר אני אישית שונא מחשבים

המחשב זה עונש(למרות שזה מאוד מעניין) צאולנשום אויר, לכו לים.

תגלו את הדברים היפים שיש בחיים

ולא להיות כל היום בין 4 קירות

גם הכלבה שלי(אני לא ציני אני רציני) כל היום בין 4 קירות היא מדוכאת איך שמוציאיםאותההחוצה נפרץ זרם אדיר של שימחת חיים

אז קחו את עצמכם בידייםותגלו את הדברים שהיו פה בעולם הרבה לפני שהיו פה מחשבים.

בהצלחה...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

יש משהו בדברים של מני, אבל לא נראה לי שהם תואמים בדיוק את המצב של Sw33t...

הרי הבחור טען שהוא "יודע לבלות..." וגם יש עדויות על כך.

לא מדובר כאן בבחור חסר חיים שבורח למחשב עם כל הזדמנות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ובכן אתה לא לבד!

גם אני לפעמים הולך לישון עם מחשבות של הזדקנות ופחד מפני ההזדקנות ולפעמים זה באמת מלחיץ. כל יום הולדת אני אומר לאנשים סביבי "עוד שנה עברה , ואנחנו קרובים יותר מתמיד ל..." - הומור? מה שבטוח זה בשביל להוריד ממני את העול.

מה שבטוח שזיקנה מקהה את החושים של האדם ויותר קל להפרד מהעולם.

כשאתה נער, ילד , כוח החיים גורם לך לרצות לחיות בכל הכוח. אסור לך להיות "עייף" חס וחלילה ולהרדם בשמירה על חייך.

תקופה חולפת?

מה שבטוח אתה עוד צעיר וזמן רב לפניך.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

עצבות ידידי

היא היסוד לחיים האלה

תחשבו על זה

אם לא היינו עצובים

לא ידענו מהי שמחה

לא הייתי יכולים להתענג על הרגעים המופלאים בחיים של האושר :)

מלאנכוליות (מקווה שאני רושם את זה נכון :) )

היא לא מחלה

כי אם דרך חיים

שבא האדם מגלה את אושר מצד השני ...

את השמחה דרך הכאב ...

אין מה לפחד מלהיות עצובים

החיים מאוד עצובים

כל אחד יכול לקחת קצת זמן למחשבה להבין שזה עולם מאוד רע....

באמת

אבל

ויש אבל !

יש רגעים מיוחדים

אנשים מיוחדים

שגורמים לנו אושר

בשבילם שווה לחיות

אז נכון יש המון פחד ועצב גדול

אני אומר...

להדחיק ולברוח מהעצב ומכל מה שרע? - זה לא בשבילי ובשביל כל אחד שמכבד את עצמו ...

לכן

מה שאני בא להגיד לך

צא ותמצא מה עושה ... אותך ... מאושר

זה הדבר היחיד שיעזור לך

מנסיון :'(

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...