Try HWzone in English English
עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • מי אנחנו?

    שלום אורח/ת!

     
    שים לב - על מנת להשתתף בקהילה שלנו, להגיב ולפתוח דיונים חדשים, עליך להצטרף כחבר רשום.

    החברים שלנו נהנים מיתרונות רבים, כולל היכולת להשתתף בדיונים, להנות מהגרלות ומבצעים לחברי האתר, ולקבל מידי שבוע את התכנים הבולטים שלנו ישירות במייל.

    לא אוהבים שמציקים לכם במייל? ניתן להירשם לאתר אך לוותר על הרישום לעידכוני המייל השבועיים.

Nemesis

מחשבים ניידים - פלטפורמות, ערכות שבבים, מעבדים וכרטיסי מסך

Recommended Posts

שימו לב: הסטיקי לא מעודכן להיצעי החומרה החדשים. עם זאת, מרבית המושגים הטכניים רלוונטיים ונכונים.

לגבי חידושים אחרונים בתחום המעבדים וכרטיסי המסך למחשבים ניידים מומלץ להתעדכן בקישורים הבאים:

מעבדים למחשבים ניידים

השוואת ביצועים של מעבדים למחשבים ניידים בבנצ'מארקים סינתטיים (מידע חלקי)

כרטיסי מסך למחשבים ניידים

http://www.notebookcheck.net/Comparison-of-Grafic-Cards.130.0.html

השוואת ביצועים של כרטיסי מסך למחשבים ניידים

http://www.notebookcheck.net/Mobile-Graphics-Cards-Benchmark-List.844.0.html

שאר השרשור יכול להיות מועיל למען הבנת העקרונות וההסטוריה, אך אינו כולל את החידושים בשנים האחרונות.

===============================================================================

בדיון זה נסקור את פלטפורמות הניידים המוצעות בשוק.

הסקירה מחולקת ל-4 חלקים:

1) פלטפורמות (הכוונה היא לפתרון מקיף שכולל בתוכו מעבד, ערכת שבבים, כרטיס גרפי, ולרוב גם התקנים משולבים נוספים כמו WiFi)

2) ערכות שבבים (אשר מגדירות את הרכיבים שבהם הפלטפורמה תומכת, כגון מעבדים, זיכרון וכו')

3) מעבדים

4) כרטיסי מסך (נקראים גם מאיצים גרפיים או מעבדים גרפיים).

פלטפורמות

בשנים האחרונות אנחנו עדים לצמיחה אדירה בכמות הפתרונות הקיימים למחשבים ניידים, הן מאינטל והן מ-AMD. החלטתה של אינטל למתג פלטפורמות שלמות תחת שמות קוד כמו סנטרינו וסונומה אמנם מקלה על רוכש הנייד ההדיוט אשר צריך רק להבין שסנטרינו זה טוב, אולם מקשה במקצת על הרוכש המיודע יותר אשר רוצה להבין את רכיבי המערכת בפירוט.

ולכן, אנחנו מציגים כאן את מדריך הנבוכים לפלטפורמות של ניידים, אשר יתעדכן מעת לעת.

אינטל

פלטפורמת סנטרינו (או כרמל, בשמה המקורי)

זוהי הפלטפורמה המשולבת הראשונה מבית אינטל. כדי שמחשב נייד יוכל להקרא סנטרינו הוא חייב להכיל:

- מעבד Pentium M כלשהו.

- ערכת שבבים של אינטל 855PM/GM או 852PM/GM או 915PM/GM או 945PM/GM.

- כרטיס רשת אלחוטי של אינטל Pro Wireless 2100/2200/2915/2945/3945.

פלטפורמת סונומה

הדור השני של פלטפורמות הסנטרינו של אינטל. מחשב נייד אשר מתהדר בשם סונומה חייב להכיל:

- מעבד Pentium M Dothan (דור שני)

- ערכת שבבים של אינטל 915PM/GM

- כרטיס רשת אלחוטי של אינטל Pro Wireless 2915/2945/3945.

פלטפורמת נפה (Napa - Centrino Duo) -

הדור השלישי של פלטפורמת הסנטרינו של אינטל:

- מעבד Core Duo (יונה)

- ערכת שבבים של אינטל 945PM/GM

- כרטיס רשת אלחוטי של אינטל Pro Wireless 3945.

מאמר על פלפורמת ה-NAPA החדשה

פלטפורמת נפה המחודשת (Napa Refresh) -

הדור הרביעי של פלטפורמת הסנטרינו של אינטל:

- מעבד Core 2 Duo (מרום)

- ערכת שבבים של אינטל 945PM/GM

- כרטיס רשת אלחוטי של אינטל Pro Wireless 3945.

מאמר על פלטפורמות הניידים של אינטל ב-2007

פלטפורמת סנטה רוזה

הדור הנוכחי של פלטפורמת הסנטרינו של אינטל:

- מעבד Core 2 Duo (מרום) / מעבד Core 2 Duo (פנרין)

- ערכת שבבים של אינטל 965GM/PM

- כרטיס רשת אלחוטי של אינטל Pro Wireless 4965AGN

- כרטיס Turbo Cache אופציונאלי

פלטפורמת Centrino vPro

זהה לפלטפורמת סנטה רוזה, מלבד תוספת התמיכה ב-Intel AMT (Active Management Technology). הפלטפורמה מיועדת בעיקר למחשבים אירגוניים, ומאפשרת בקרה וניהול חלקי מרחוק בצורה מרכזית של "ציי" מחשבים למחלקות ה-IT של החברות.

פלטפורמת Centrino 2 (מונטבינה)

הפלטפורמה העתידית של אינטל, אמורה להיות מושקת ב-17 ליולי, 2008.

- מעבד Core 2 Duo (Penryn) דור שני

- ערכת שבבים שם קוד קנטיגה. כנראה תקרא PM45/GM45 ו-GM47

- כרטיס רשת אינטל 82567LM/LF

- כרטיס רשת אלחוטי Intel 5100/5300 בתוספת כרטיס WiMAX נפרד, או כרטיסים אינטגרטיביים בשם 5150/5350

- כרטיס Turbo Cache II אופציונאלי

AMD

פלטפורמת פומה

זוהי הפלטפורמה המשולבת הראשונה מבית אשר מגדירה מערכת משולבת מבית ATI/AMD הכוללת מעבד וערכת שבבים/כרטיס גרפי.

- מעבד Turion Ultra

- ערכת שבבים 780G התומכת ב-Hybrid Crossfire

- כרטיס התומך בתקן 802.11 a/g/n

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

ערכות שבבים

אינטל

855PM

תמיכה במעבדים: Pentium M ו-Celeron M בעלי FSB של 400MHz.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR 200/266/333. ערוץ יחיד.

FSB: 400MHz.

גרפיקה: באס AGP x4 המיועד לכרטיס גרפי.

855GM

תמיכה במעבדים: Pentium M ו-Celeron M בעלי FSB של 400MHz.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR 200/266MHz. ערוץ יחיד.

FSB: 400MHz.

גרפיקה: Intel Extreme Graphics 2. תוצאת 3DMark2001SE 1024x768x32bpp כ-1800 נקודות.

855GME

תמיכה במעבדים: Pentium M ו-Celeron M בעלי FSB של 400MHz.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR 200/266/333MHz. ערוץ יחיד.

FSB: 400MHz.

גרפיקה: Intel Extreme Graphics 2. תוצאת 3DMark2001SE 1024x768x32bpp כ-1800 נקודות.

852GM

תמיכה במעבדים: Pentium 4-M, Pentium M ו-Celeron M בעלי FSB של 400MHz.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR 200/266. ערוץ יחיד.

FSB: 400MHz.

גרפיקה: Intel Extreme Graphics 2. תוצאת 3DMark2001SE 1024x768x32bpp כ-1800 נקודות.

852GME

תמיכה במעבדים: Pentium 4-M, Pentium M ו-Celeron M בעלי FSB של 400/533MHz.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR 200/266/333MHz. ערוץ יחיד.

FSB: 400/533MHz.

גרפיקה: Intel Extreme Graphics 2. תוצאת 3DMark2001SE 1024x768x32bpp כ-1800 נקודות.

915GM

תמיכה במעבדים: Pentium M ו-Celeron M בעלי FSB של 400/533MHz.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR-II 400/533MHz. ערוץ כפול (Dual Channel).

FSB: 400/533MHz.

גרפיקה: Intel Graphic Media Accelerator 900. תוצאת 3DMark2005 1024x768x32bpp כ-250 נקודות.

915PM

תמיכה במעבדים: Pentium M ו-Celeron M בעלי FSB של 400/533MHz.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR-II 400/533MHz. ערוץ כפול (Dual Channel).

FSB: 400/533MHz.

גרפיקה: באס PCI Express x16 עבור כרטיס גרפי.

945GM

תמיכה במעבדים: Core 2 Duo (Merom), Core Duo, Core Solo ו-Celeron M 4xx.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR-II 533/667MHz. ערוץ כפול (Dual Channel).

FSB: 533/667MHz.

גרפיקה: Graphic Media Accelerator 950. תוצאת 3DMark2005 1024x768x32bpp כ-500 נקודות עם מעבד Core Duo.

945PM

תמיכה במעבדים: Core 2 Duo (Merom), Core Duo, Core Solo ו-Celeron M 4xx.

תמיכה בזכרון: עד 2GB DDR-II 533/667MHz. ערוץ כפול (Dual Channel).

FSB: 533/667MHz.

גרפיקה: באס PCI Express x16 עבור כרטיס גרפי.

965GM

תמיכה במעבדים: Core 2 Duo Mobile בעלי באס בתדר 533MHz עד 800MHz, מעבדי Pentium Dual Core (T2060, T2080, T2130, T2310, T2330, T2370) ומעבדי Celeron M מסדרה 5xx.

תמיכה בזכרון: עד 4GB של DDR2-SODIMM במהירות 533MHz ו-667MHz

גרפיקה: Graphic Media Accelerator X3100.

965PM

תמיכה במעבדים: Core 2 Duo Mobile בעלי באס בתדר 533MHz עד 800MHz, מעבדי Pentium Dual Core (T2060, T2080, T2130, T2310, T2330, T2370) ומעבדי Celeron M מסדרה 5xx.

תמיכה בזכרון: עד 4GB של DDR2-SODIMM במהירות 533MHz ו-667MHz

גרפיקה: באס PCI-Express x16 עבור כרטיס גרפי.

AMD

ATI Radeon Xpress X200M

תמיכה במעבדים: Sempron, Athlon64, Athlon64 FX ו-Turion64

ממשק Hypertansport: 800MHz ו-1000MHz

תמיכה בזכרון: GDDR עבור המאיץ הגרפי המשולב, ועד 2GB DDR400 לשאר המערכת.

גרפיקה: ATI Radeon X300 משולב בתדר 300MHz או 400MHz

ATI Radeon Xpress 1100/1150

תמיכה במעבדים: Mobile Sempron, Mobile Athlon 64, Turion 64 ו-Turion 64 X2

ממשק Hypertransport: 1000MHz

תמיכה בזכרון: GDDR עבור המאיץ הגרפי המשולב, ועד 2GB DDR2 667MHz או DDR400 לשאר המערכת.

גרפיקה: משולב בתדר 300MHz או 400MHz

AMD M690

תמיכה במעבדים: כל המעבדים השולחניים והניידים של מלבד Phenom.

ממשק HyperTransport: 800MHz

תמיכה בזכרון: עד 128MB DDR2 עבור המאיץ הגרפי המשולב, ועד 4GB DDR2 800MHz או 2GB DDR400 לשאר המערכת.

גרפיקה: ATI X1270. תומך בממשק Aero.

AMD M780G

תמיכה במעבדים: Turion 64 X2 Ultra

ממשק Hypertransport: 3.0

תמיכה בזכרון: DDR2 800MHz

גרפיקה: HD3200

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

מעבדים

מבוא

במחשבים ניידים, כמו גם בשולחניים, המעבד הוא הלב והמוח של המחשב. המעבד הוא הפקטור המרכזי שמשפיע על ביצועי המחשב, ולכן המעבד מהווה את אחד השיקולים המרכזיים בבחירת מחשב חדש.

בכל זמן נתון נמצאים בשוק מחשבים ניידים רבים, עם הרבה מעבדים שונים. אין קנה מידה יחיד שלפיו קל למדוד את כל המעבדים, אלא יש המון פרמטרים המשפיעים על ביצועי המעבד.

בסקירה זו ננסה להתייחס למעבדים הקיימים בשוק ולפרמטרים המרכזיים שלהם, בתקווה שהמידע יהיה שימושי למשתמש שרוצה לבחור לעצמו מחשב נייד, או סתם מעוניין להרחיב את השכלתו בעניין זה.

סקירה זו אינה מהווה ביקורת על מעבדים, ולא מתיימרת להשוות את ביצועיהם או להמליץ על דגם זה או אחר, אלא רק לפרוש בפני הקורא את הפרמטרים הטכניים ולעשות סדר בבלגן הקיים בשל ריבוי האפשרויות.

בסוף הסקירה נביא מספר קישורים למי שמעוניין במידע נוסף או בהשוואות בין מעבדים שונים.

מצב השוק

שתי יצרניות המעבדים הגדולות אינטל ו-AMD שולטות גם בשוק הניידים, כאשר לפי נתונים סטטיסטיים מתחילת 2008, אינטל מחזיקה ב-81.9% מהשוק, ו-AMD ב-17.8%, מה שמשאיר ליצרנים נוספים 0.3% מהשוק בלבד ערך כל-כך זניח, שמאפשר לנו לא להתייחס בסקירה למעבדים שאינם משתי החברות המובילות. (מקור: Xbit Labs)

בסקירה זו, נפריד בין מעבדי אינטל ל-AMD. בכל אחת משתי הקבוצות, המעבדים מחולקים לקטגוריות ומסודרים לפי העדכניות שלהם: סדרות מעבדים חדשות, אשר תמצאו במרבית המחשבים המודרניים מופיעות קודם, כי הן המעניינות יותר.

יוצאת דופן מכל סדרות המעבדים היא סדרת ה-Intel Atom, אשר מתאפיינת בארכיטקטורה שונה, ביצועים שונים, ובעיקר - ייעוד שונה - לא עוד notebook (מחשב נייד סטנדרטי, כי אם netbook, מחשב נייד קטן, קומפקטי, חסכוני בסוללה וזול מאוד - לשימושים קלים של גלישה וקישוריות (מכאן גם השם). נסקור את מעבדי Atom בסוף החלק המיועד למעבדי אינטל.

פרמטרים מרכזיים של מעבד

תדר השעון

תדר השעון מגדיר למעשה כמה פעולות בשנייה מבצע המעבד. באופן עקרוני, ככל שהוא גבוה יותר כך גם הביצועים. למשל, מעבד בתדר 1GHz מבצע מיליארד פעולות בשנייה (בפועל המספר הוא יותר גדול, כי מעבדים בד"כ מבצעים פעולות במקביל, וכן בשוק היום רוב המעבדים מכילים יותר מליבה אחד (מה שתיאורטית מכפיל את כמות הפעולות). מרבית המעבדים שקיימים בשוק הניידים כיום עובדים בתדר שעון של 1.5GHz-2.5GHz, עם חריגות לכאן ולכאן.

תדר הבאס (FSB = Front Side Bus)

ה-FSB הוא קו תקשורת פנימי במחשב, המקשר בין המעבד לשאר הרכיבים (זיכרון, קלט/פלט וכו'). לכן ככל שהתדר גבוה יותר, כך התקשורת ביניהם מהירה יותר. לפרמטר זה יש השפעה משתנה על ביצועים לפעמים היא יכולה להיות משמעותית מאוד, ולפעמים זניחה.

כמות זיכרון המטמון (cache)

מהירות המעבד היא לעולם גבוהה יותר ממהירות הזיכרון המרכזי (RAM) או ה-FSB. לכן גישה לזיכרון היא פעולה איטית יחסית לפעולות בתוך המעבד. כדי לצמצם את מספר הגישות, קיים בכל מעבד זיכרון מטמון פנימי קטן, שמהירותו כמהירות המעבד. בזיכרון זה, המעבד שומר בכל רגע את הנתונים הנחוצים לו ביותר. ככל שגודל המטמון גדול יותר, מספר הגישות לזיכרון מצטמצם (תיאורטית) והביצועים עולים. עם זאת, לגודל המטמון אין השפעה ישירה על הביצועים. הגדלת הכמות פי 2 לא תשפר את הביצועים פי 2, אלא באחוזים בודדים עד עשרות אחוזים (ביישומים מסוימים).

צריכת חשמל

צריכת החשמל של המעבד אינה משפיעה על הביצועים, אבל במחשבים ניידים יש לה חשיבות עליונה, שכן ככל שהיא נמוכה יותר, כך המחשב יכול לפעול יותר זמן על סוללה בגודל נתון. כמו כן, מעבדים שצורכים פחות חשמל גם מתחממים פחות, וקירור טוב הוא אתגר לא קטן במחשב נייד. רוב המעבדים במחשבים ניידים כוללים מנגנונים מובנים שמאפשרים להם להוריד את תדר הפעולה שלהם כשאין עליהם עומס, על מנת לחסוך באנרגיה

הארכיטקטורה

הארכיטקטורה, כלומר המבנה הפנימי של הרכיב, היא הפרמטר אשר, בסופו של דבר, משפיע על הביצועים יותר מכל פרמטר אחר. הקושי נובע מכך שארכיטקטורה אי-אפשר לכמת במספר ואפילו לא בכמה מספרים, ולכן הדרך היחידה להשוות בין ביצועים של מעבדים בארכיטקטורות שונות היא פשוט להריץ בדיקה "ראש בראש". משום שלא נעשה זאת בסקירה הזאת, אנו מציינים את עניין הארכיטקטורה רק כדי שיהיה ברור, כשנציג בהמשך ארכיטקטורות שונות, שלא ניתן להסיק מהפרמטרים הטכניים על הביצועים.

מעבדי אינטל

Intel Core i3/i5/i7

סדרת Core i, אשר למעשה מתחלקת לכמה תת-סדרות: i3/i5/i7 היא סדרת המעבדים החדשה ביותר של אינטל כיום, גם במחשבים שולחניים וגם בניידים. סדרה זו הושקה רשמית בתחילת 2010, כאשר כבר לקראת סוף 2009 החלו להופיע דגמים מוקדמים של ניידים עם מעבדים אלה. מדובר בארכיטקטורת מעבדים חדשה ושונה משמעותית ממעבדי Core Duo / Core 2 Duo ונגזרותיהם.

רוב המעבדים הניידים בסדרה זו הם כפולי ליבה (Dual Core), אך בסדרת i7 יש גם מספר לא מבוטל של מרובעי-ליבה (Quad Core). מעבדי Core i הם מעבדי 64ביט, אשר מכילים את כל הפיצ'רים הטובים של C2D הותיקה, כגון טכנולוגיית Speedstep (או בשמה המלא Enhanced Intel Speedstep Technology EIST), שמאפשרת הורדה אוטומטית של תדר המעבד בזמן מנוחה כדי לחסוך בחשמל, תמיכה בוירטואליזציה, ובExecute Disable Bit, ולצד תכונות אלה מציעים מגוון חדש של יכולות ושיפורים. העיקריים בהם:

* בקר זיכרון משולב בתוך המעבד שמבטל את הצורך ב-Front Side Bus (בדומה לHypertransport במעבדי AMD) ומזרז את התקשורת בין המעבד לזיכרון.

* יכולת לשלב שבב עיבוד גרפי (GPU) בתוך המעבד, בניגוד לדורות הקודמים שבהם שבב כזה היה משולב בגשר הצפוני (Nothbridge). כתוצאה התקשורת בין הCPU לGPU היא הרבה יותר יעילה ומהירה.

* שינויים בהקצאת זיכרון המטמון (cache) בין המעבדים, כאשר כמות המטמון ברמה שנייה (L2 cache) קטנה, אך נוספה רמה נוספת של מטמון משותף - L3 cache.

* יכולת Turbo Boost (בסדרות i5/i7) שמאפשרת למעבד להעלות אוטומטית את התדר של חלק מהליבות או של כולן בשעת מאמץ, כדי לשפר ביצועים

* תמיכה ב-Hyperthreading שגורמת לכל ליבה פיזית להיראות כשתי ליבות וירטואליות למערכת ההפעלה, ומאפשר חלוקת משימות (threads) נפרדות לכל "ליבה" וירטואלית, ובכך לשפר, תאורטית, את הביצועים במצב של ריבוי משימות (טכנולוגיה זו קיימת גם בחלק מהמעבדים הישנים של אינטל מדור Pentium4 וגם ב-Atom).

* תמיכה בסט פקודות חדש SSE4.2 שמאפשר ביצוע משימות חישוב ספציפיות ביתר יעילות וכן ב-AES-NI (בחלק מהדגמים) המכילה סט פקודות מיוחד לשיפור מהירות הצפנת .AES

* תמיכה ב-Trusted Execution Technology שיכולה לספק שכבת הגנה מפני תוכנות זדוניות.

המעבדים כפולי הליבה בסדרה מבוססים על ליבת Arrandale בטכנולוגיית ייצור 32nm, בעוד מרובעי הליבה מבוססים על ליבת Clarksfield בטכנולוגיית ייצור 45nm.

הטבלה הבאה מסכמת את מעבדי Core i למחשבים ניידים הזמינים נכון למועד כתיבת שורות אלה:

[table]

[tr]

[td]סדרה[/td]

[td]Core i7-xxxQ/X[/td]

[td]Core i7-6xx[/td]

[td]Core i7-6xxL[/td]

[td]Core i7-6xxU[/td]

[td]Core i5-4xx/5xx[/td]

[td]Core i5-5xxU[/td]

[td]Core i3-3xx[/td]

[/tr]

[tr]

[td]מהירות מעבד[/td]

[td]1.6-2.0GHz[/td]

[td]2.53-2.66GHz[/td]

[td]2.0-2.13GHz[/td]

[td]1.06-1.2GHz[/td]

[td]2.26-2.53GHz[/td]

[td]1.06GHz[/td]

[td]2.13-2.26GHz[/td]

[/tr]

[tr]

[td]מהירות Turbo[/td]

[td]Core i7-xxxQ/X[/td]

[td]3.2-3.33GHz[/td]

[td]2.8-2.93GHz[/td]

[td]2.13-2.26GHz[/td]

[td]2.53-3.06GHz[/td]

[td]1.86GHz[/td]

[td]לא נתמך[/td]

[/tr]

[tr]

[td]מהירות שבב גרפי[/td]

[td]אין[/td]

[td]766MHz[/td]

[td]566MHz[/td]

[td]500MHz[/td]

[td]766MHz[/td]

[td]500MHz[/td]

[td]667MHz[/td]

[/tr]

[tr]

[td]מטמון L3*[/td]

[td]8MB**[/td]

[td]4MB[/td]

[td]4MB[/td]

[td]4MB[/td]

[td]3MB[/td]

[td]3MB[/td]

[td]3MB[/td]

[/tr]

[tr]

[td]בקר זיכרון[/td]

[td]DDR3-1333[/td]

[td]DDR3-1066[/td]

[td]DDR3-1066[/td]

[td]DDR3-800[/td]

[td]DDR3-1066[/td]

[td]DDR3-800[/td]

[td]DDR3-1066[/td]

[/tr]

[tr]

[td]צריכה מקסימלית[/td]

[td]45W[/td]

[td]35W[/td]

[td]25W[/td]

[td]18W[/td]

[td]35W[/td]

[td]18W[/td]

[td]35W[/td]

[/tr]

[/table]

* לכל המעבדים בסדרת Core i יש 256KB זיכרון מטמון L2 (פר ליבה)

**6MB בדגם i7-720QM

מעבדי Core i3 באתר אינטל

מעבדי Core i5 באתר אינטל

מעבדי Core i7 באתר אינטל

מעבדי Core i7 Extreme באתר אינטל

Intel Core 2 Duo

Core 2 Duo (בקיצור C2D) היא סדרת המעבדים של אינטל, אשר שלטה בשוק המחשבים הניידים בשנים 2009-2006. גם כיום יש דגמים רבים של מחשבים מבוססי C2D בשוק, אך אט-אט הם מפנים את מקומם לסדרת Core i החדשה.

כל המעבדים בסדרת C2D הם כפולי ליבה (Dual Core), תומכים ב-64 ביט (Intel EMT64) ובטכנולוגיית Speedstep (או בשמה המלא Enhanced Intel Speedstep Technology EIST), שמאפשרת הורדה אוטומטית של תדר המעבד בזמן מנוחה כדי לחסוך בחשמל.

קיימים מעבדים מיוחדים בטכנולוגיות מתח נמוך (LV Low Voltage) ומתח נמוך מאד (ULV Ultra Low Voltage), אשר מטרתם העיקרית היא צריכת חשמל נמוכה מאוד, אפילו על חשבון ביצועים.

מהירויות המעבדים נעות בין 1.06GHz לדגמי ה-ULV הנמוכים ביותר ועד 2.8GHz לדגמים המובילים.

המעבדים סדרת Core 2 Duo המקורית הופיעה לראשונה במחשבים ניידים ביולי 2006. המעבדים בה מבוססים על ליבת Merom (תהליך ייצור 65nm). בינואר 2008 הצטרפו לסדרה מעבדים חדשים המבוססים על ליבת ה-Penryn (תהליך ייצור 45nm). בהדרגה, מעבדים ה-Penryn מחליפים את מעבדי ה-Merom, ובשלב זה כבר כמעט לא יוצאים מחשבים ניידים חדשים עם מעבדי Merom.

הטבלה הבאה מסכמת את מעבדי Core 2 Duo המבוססים על ליבת Penryn:

[table]

[tr]

[td]סדרה[/td]

[td]T9xxx[/td]

[td]T8xxx[/td]

[td]T6xxx[/td]

[td]P9xxx[/td]

[td]*P7xxx/P8xxx[/td]

[td]SP9xxx[/td]

[td]SL9xxx[/td]

[td]SU9xxx[/td]

[/tr]

[tr]

[td]טכנולוגיית

ייצור[/td]

[td]45nm[/td]

[td]45nm[/td]

[td]45nm[/td]

[td]45nm[/td]

[td]45nm[/td]

[td]45nm[/td]

[td]45nm

LV[/td]

[td]45nm

ULV[/td]

[/tr]

[tr][td]מהירויות[/td]

[td]2.5GHz- 3.06GHz[/td]

[td]2.1GHz- 2.4GHz[/td]

[td]2.0GHz- 2.2GHz[/td]

[td]2.53GHz- 2.8GHz[/td]

[td]2.0GHz- 2.66GHz[/td]

[td]2.26GHz- 2.53GHz[/td]

[td]1.6GHz- 2.13GHz[/td]

[td]1.2GHz- 1.6GHz[/td]

[/tr]

[tr][td]זיכרון מטמון[/td]

[td]6MB[/td]

[td]3MB[/td]

[td]2MB[/td]

[td]6MB[/td]

[td]3MB[/td]

[td]6MB[/td]

[td]6MB[/td]

[td]3MB[/td]

[/tr]

[tr][td]מהירות FSB[/td]

[td]800MHz

200x4

או **

1066MHz

266x4

[/td]

[td]800MHz

200x4[/td]

[td]800MHz

200x4[/td]

[td]1066MHz

266x4[/td]

[td]1066MHz

266x4[/td]

[td]1066MHz

266x4[/td]

[td]1066MHz

266x4[/td]

[td]800MHz

200x4[/td]

[/tr]

[tr][td]צריכה מקסימלית[/td]

[td]35W[/td]

[td]35W[/td]

[td]35W[/td]

[td]25W[/td]

[td]25W[/td]

[td]25W[/td]

[td]17W[/td]

[td]10W[/td]

[/tr]

[/table]

* מעבדי ה-P7350/P7450 לא תומכים בוירטואליזציה. P7370 וכן ה-P8XXX כן.

**

800MHz ב-T9300/T9500

1066MHz ב-T9400/T9600

הטבלה הבאה מסכמת את מעבדי Core 2 Duo המבוססים על ליבת Merom:

[table]

[tr]

[td]סדרה[/td]

[td]T7xxx[/td]

[td]T5xxx[/td]

[td]L7xxx[/td]

[td]U7xxx[/td]

[/tr]

[tr]

[td]טכנולוגיית

ייצור[/td]

[td]65nm[/td]

[td]65nm[/td]

[td]65nm

Low voltage[/td]

[td]65nm

Ultra-low voltage[/td][/tr]

[tr][td]מהירויות[/td]

[td]1.8GHz- 2.6GHz[/td]

[td]1.4GHz- 2.2GHz[/td]

[td]1.33GHz- 1.6GHz[/td]

[td]1.06GHz- 1.33GHz[/td][/tr]

[tr][td]זיכרון מטמון[/td]

[td]4MB *[/td]

[td]2MB[/td]

[td]4MB[/td]

[td]2MB[/td][/tr]

[tr][td]מהירות FSB[/td]

[td]800MHz

200x4 **[/td]

[td]667MHz

166x4 ***[/td]

[td]667MHz

166x4 ****[/td]

[td]533MHz

133x4[/td][/tr]

[tr][td]צריכה מקסימלית[/td]

[td]35W[/td]

[td]35W[/td]

[td]17W[/td]

[td]10W[/td]

[/tr]

[/table]

* 2MB ב-T7100/T7250

** 667MHZ ב-T7200/7400/7600

*** 533MHZ ב-T5200/T5300

800MHZ ב-T5X70 למיניהם וכן ב-T5800/T5900.

**** 800MHZ ב-L7300/7500

כל מעבדי Core 2 Duo Mobile באתר אינטל

מעבדי Core 2 Duo נמצאים במרבית ניידי ה-Mainstream שיוצרו בשנים 2009-2007.

Intel Core 2 Quad

עד אמצע שנת 2008, הייתה סדרת ה-Core 2 Quad שמורה למעבדים שולחניים בלבד, מפאת צריכת החשמל ופליטת החום הרבה של מעבדים אלה, אשר הפכו אותם ללא מתאימים למחשבים ניידים קומפקטיים. מאז, אינטל שחררה שני מעבדי C2Q למחשבים ניידים, שהם המעבדים מרובעים הליבות הראשונים למחשבים ניידים. בשלב זה קיימים שני מעבדים בסדרה, שניהם מבוססים על ליבת Penryn ותהליך ייצור של 45nm, ומהירות באס של 1066MHz. בשל צריכה מקסימלית של 45W, מעבדים אלה מיועדים אך ורק למחשבים ניידים גדולים יחסית (15-17" ומעלה).

Q9000: מהירות 2GHz, מטמון 6MB.

Q9100: מהירות 2.26GHz, מטמון 12MB.

Intel Core 2 Extreme

Core 2 Extreme הוא שם הקוד של אינטל למעבדים הטובים ביותר בסדרות Core 2 Duo. הם כוללים את כל הטכנולוגיות של C2Q/C2D, עובדים בתדרי שעון גבוהים מאוד כדי לספק ביצועים גבוהים, ובנוסף באים עם מכפלה (יחס בין תדר ה-FSB לתדר המעבד) פתוחה שאפשר לשנותה ובכך למעשה לבצע overclocking למעבד. מעבדים אלה יקרים מאוד ונמכרים במספר קטן מאוד של מחשבים ניידים. כרגע יש 5 מעבדים בסדרה:

X7800/X7900 עם ליבת Merom, FSB 800MHz, 4MB זיכרון מטמון, תדר 2.6GHz/2.8GHz בהתאמה.

X9000/X9100 עם ליבת Penryn החדשה, FSB 800MHz, 6MB זיכרון מטמון, תדר 2.8GHz/3.06GHz בהתאמה.

QX9300 מרובע הליבה על בסיס Penryn. כרגע, מרובע הליבה היחיד לניידים. תדר שעון של 2.53GHz ו-FSB של 1066MHz, זיכרון מטמון של 12MB.

כל מעבדי Core 2 Extreme Mobile באתר אינטל

Intel Core 2 Solo

מעבדים אלה הם למעשה מעבדי Core 2 Duo Ultra Low Voltage "מסורסים", עם ליבה אחת בלבד. המעבדים נועדו למערכות שבהם צריכת חשמל היא קריטית (למשל, מחשבים ניידים קטנים, כדוגמת ה-Dell Latitude XT), כדי למנוע התחממות ולאפשר זמן סוללה ארוך מאוד. הם מגיעים עם 1MB זיכרון מטמון בלבד, תדר FSB של 533MHz וצריכת חשמל מקסימאלית של 5.5W בלבד.

כל מעבדי Core 2 Solo באתר אינטל

Intel Core Duo

מעבדי Core Duo היו המעבדים כפולי הליבה הראשונים של אינטל למחשבים ניידים. הארכיטקטורה שלהם מבוססת על שיפור ארכיטקטורת ה-Pentum M המוצלחת, עם צריכת חשמל נמוכה כמו זו של קודמיהם חדי-הליבה. המעבדים מיוצרים בתהליך 65nm (ליבת Yonah), ותומכים בטכנולוגיות Speedstep, Execute Disable Bit ווירטואליזציה (חלקם). עם זאת, המעבדים לא תומכים ב-64 ביט (זה ההבדל המרכזי לעומת C2D).

מעבדי Core Duo יצאו לשוק לראשונה בתחילת 2006, אך התהילה שלהם הייתה קצרה יחסית, שכן כבר באמצע 2006 הופיעו מעבדי Core 2 Duo שהוסיפו תמיכה ב-64 ביט, וביצועים מעט טובים יותר. כיום ניתן למצוא מעבדי Core Duo רק במחשבים ניידים ישנים יחסית או בניידים תקציביים.

הטבלה הבאה מסכמת את מעבדי Core Duo השונים:

[table][tr][td]סדרה[/td]

[td]T2x00[/td]

[td]T2x50[/td]

[td]L2x00[/td]

[td]U2x00[/td]

[/tr]

[tr][td]ליבה[/td]

[td]Yonah[/td]

[td]Yonah[/td]

[td]Yonah

Low Voltage[/td]

[td]Yonah Ultra

Low Voltage[/td]

[/tr]

[tr][td]טכנולוגיית ייצור[/td]

[td]65nm[/td]

[td]65nm[/td]

[td]65nm[/td]

[td]65nm[/td][/tr]

[tr][td]מהירויות[/td]

[td]1.66GHz- 2.33GHz[/td]

[td]1.6GHz- 2.0GHz[/td]

[td]1.5GHz[/td]

[td]1.06GHz- 1.2GHz[/td][/tr]

[tr][td]זיכרון מטמון[/td]

[td]2MB[/td]

[td]2MB[/td]

[td]2MB[/td]

[td]2MB[/td]

[/tr]

[tr]

[td]מהירות FSB[/td]

[td]667MHz

166*4[/td]

[td]533MHz

133*4[/td]

[td]667MHz

166*4[/td]

[td]533MHz

133*4

[/td]

[/tr]

[tr][td]צריכה מקסימלית[/td]

[td]31W[/td]

[td]31W[/td]

[td]15W[/td]

[td]9W[/td][/tr]

[/table]

מעבדי ה-T2x50 וכן ה-T2300E לא תומכים בוירטואליזציה.

כל מעבדי Core Duo באתר אינטל

Intel Core Solo

מעבדים אלה דומים למעבדי ה-Core Duo, אך באים עם ליבה אחת בלבד. בזמנם יועדו למחשבים תקציביים וכיום כמעט אינם בנמצא. כמו Core Duo, גם הם מתבססים על Yonah 65nm, עם 2MB זיכרון מטמון ו-FSB בתדר 533MHz או 667MHz.

מעבדי Core Solo מסדרת T1xxx הן הגרסאות הרגילות, ואילו ה-U1xxx הם מעבדי מתח נמוך מאוד.

כל מעבדי Core Solo באתר אינטל

Intel Pentium Dual Core

כאילו שלא היינו מספיק מבולבלים מכל השמות והמספרים של המעבדים השונים בשוק, השיקה אינטל במהלך שנת 2007 סדרה (למעשה שתי סדרות) נוספת של מעבדים, המיועדים לסגמנט השוק של המחשבים הניידים הזולים (entry-level). למרות השם Pentium, המעבדים למעשה מבוססים על ליבות Yonah ו-Merom של Core ו-Core 2, ומיוצרים כולם בטכנולוגיית 65nm. ההבדלים בין Pentium Dual-Core לבין Core Duo / Core 2 Duo הם בכמות זיכרון המטמון ובמהירות ה-FSB הנמוכה. כל המעבדים תומכים ב-Speedstep לחיסכון בחשמל, אך לא בפונקציות המתקדמות יותר, כגון וירטואליזציה (כאמור, במטרה להוזיל את המחיר).

כרגע קיימות כ-5 סדרות שונות של מעבדי Pentium Dual-Core למחשבים ניידים, המסוכמים בטבלה הבאה:

[table][tr][td]סדרה[/td]

[td]T20x0/T21x0[/td]

[td]T23x0[/td]

[td]T3x00[/td]

[td]T4x00[/td]

[td]SU4x00[/td]

[/tr]

[tr][td]ליבה[/td]

[td]Yonah[/td]

[td]Merom[/td]

[td]Merom[/td]

[td]Penryn[/td]

[td]PenrynUltra

Low Voltage[/td]

[/tr]

[tr][td]טכנולוגיית ייצור[/td]

[td]65nm[/td]

[td]65nm[/td]

[td]65nm[/td]

[td]45nm[/td]

[td]45nm[/td][/tr]

[tr][td]מהירויות[/td]

[td]1.6GHz- 1.86GHz[/td]

[td]1.46GHz- 2.0GHz[/td]

[td]2.0GHz- 2.16GHz[/td]

[td]2.0GHz- 2.2GHz[/td]

[td]1.3GHz- 1.5GHz[/td][/tr]

[tr][td]זיכרון מטמון[/td]

[td]1MB[/td]

[td]1MB[/td]

[td]1MB[/td]

[td]1MB[/td]

[td]2MB[/td]

[/tr]

[tr]

[td]מהירות FSB[/td]

[td]533MHz

133*4[/td]

[td]533MHz

133*4[/td]

[td]667MHz

166*4[/td]

[td]800MHz

200*4

[/td]

[td]800MHz

200*4

[/td]

[/tr]

[tr][td]צריכה מקסימלית[/td]

[td]31W[/td]

[td]35W[/td]

[td]35W[/td]

[td]35W[/td]

[td]10W[/td][/tr]

[/table]

כל מעבדי Pentium Dual-Core Mobile באתר אינטל

Intel Pentium M

מעבדי Pentium M הם קודמיהם של מעבדי ה-Core Duo. מעבדי Pentium M היו מהפכניים בזמנם, שכן הם סיפקו ביצועים גבוהים בתדר שעון נמוכים והיו חסכוניים מאוד באנרגיה, באופן יחסי למעבדים האחרים בני זמנם, גם בסקטור המחשבים הניידים ובטח ובטח ביחס למעבדים שולחניים.

ניתן לחלק את משפחת ה-Pentium M לשלוש תת-משפחות עיקריות: ליבת Banias המקורית, בטכנולוגיית ייצור 130nm, ליבת Dothan בטכנולוגיית ייצור 90nm וליבת Dothan המשופרת, עם FSB מהיר יותר. כמו כן, קיימות גרסאות מתח נמוך ומתח נמוך מאוד. הטבלה הבאה מסכמת את המשותף והשונה בין מעבדי Pentium M. כל מעבדי Pentium M תומכים ב-Speedstep.

[table][tr][td]מספרים[/td]

[td](ללא)[/td]

[td]נגמר ב-5[/td]

[td]נגמר ב-0[/td]

[td]נגמר ב-8[/td]

[td]נגמר ב-3[/td][/tr]

[tr][td]ליבה[/td]

[td]Banias[/td]

[td]Dothan[/td]

[td]Dothan[/td]

[td]Dothan

Low

Voltage[/td]

[td]Dothan

Ultra Low

Voltage[/td][/tr]

[tr][td]טכנולוגיית ייצור[/td]

[td]130nm[/td]

[td]90nm[/td]

[td]90nm[/td]

[td]90nm[/td]

[td]90nm[/td][/tr]

[tr][td]מהירויות[/td]

[td]1.1GHz-1.7GHz[/td]

[td]1.5GHz-2.1GHz[/td]

[td]1.6GHz-2.26GHz[/td]

[td]1.4GHz-1.6GHz[/td]

[td]1.1GHz-1.3GHz[/td][/tr]

[tr][td]זיכרון מטמון[/td]

[td]1MB[/td]

[td]2MB[/td]

[td]2MB[/td]

[td]2MB[/td]

[td]2MB[/td][/tr]

[tr]

[td]מהירות FSB[/td]

[td]400MHz[/td]

[td]400MHz[/td]

[td]533MHz[/td]

[td]400MHz[/td]

[td]400MHz[/td]

[/tr]

[tr][td]צריכה מקסימלית[/td]

[td]24.5W[/td]

[td]21W[/td]

[td]27W[/td]

[td]10W[/td]

[td]5.5W[/td][/tr][/table]

מעבדי Pentium M שלטו בשוק הניידים מסוף 2003 ועד תחילת 2006, כאשר מעבדי Core Duo (ומאוחר יותר Core 2 Duo) תפסו את מקומם. כיום לא ניתן יותר למצוא מעבדי Pentium M במחשבים מודרניים, משום שמבחינת ביצועים הם אינם מסוגלים להתמודד עם כפולי הליבה החדשים. עם זאת, עדיין קיימים בשוק, ובמחירים זולים, ניידים מסוימים עם מעבדי Pentium M, כאשר מדובר בעיקר במחשבים מחודשים, מתצוגה, עודפי מלאי, וכמובן יד שניה.

כל מעבדי Pentium M באתר אינטל

מעבדי Pentium M Dothan לפי מספרים

Mobile Intel Pentium 4

מעבדי Pentium 4 לניידים היוו ניסיון די כושל של אינטל לשלב מעבד שולחני בתוך מחשב נייד עם שינויים מינימליים בארכיטקטורה. הבעיה בפתרון זה הייתה צריכת החשמל הגדולה של המעבדים, אשר למרות היותה נמוכה מזו של Pentium 4 השולחני, עדיין הייתה מפלצתית ביחס למה שאנו רגילים אליו כיום, וכפועל יוצא מחשבים מתחממים, מאווררים רועשים, זמן סוללה קצר. למרות שרצו בתדר שעון גבוה מאוד (עד 3.33GHz) ואף כללו תמיכה ב-Hyperthreading בחלק מהדגמים, הביצועים של המעבדים היו רק קצת יותר טובים מאשר של Pentium M במקרים מסוימים, והרבה פחות טובים במקרים אחרים. השילוב של כל הגורמים הנ"ל הוא זה שגרם לאינטל לזנוח את ארכיטקטורת ה-P4 ולעבור לארכיטקטורות יעילות יותר בתדרים נמוכים יותר וצריכת אנרגיה נמוכה.

מתוך כל סדרת ה-Mobile Pentium 4, מעבדי ה-Pentium 4-M היו היחידים שהראו צריכת חשמל סבירה (הספק מקסימאלי של 35W), אך תדר השעון המקסימאלי שלהם לא עלה על 2.6GHz, ואפילו בתדר זה הם הוכו שוק על ירך ע"י מעבדי Pentium M שרצו בתדרים נמוכים משמעותית והתחממו פחות.

השוואת מעבדי Mobile Intel Pentium 4 באתר אינטל

כיום ניתן למצוא מעבדי Mobile Mobile Pentium 4 ו- Mobile Pentium 4-M רק בניידים משומשים ישנים מאוד (בערך מ-2002).

מפאת חוסר עניין, אנו עוצרים כאן ולא מפרטים אודות מעבדים ישנים יותר.

Intel Celeron M

המותג Celeron ליווה את מעבדי אינטל במחשבים שולחניים וניידים כאחד, והפך לשם נרדף למעבד תקציבי, הפונה לסגמנט השוק הנמוך. הוזלת הייצור נעשתה לרוב על חשבון חיסכון בכמות זיכרון המטמון (cache), בעבודה בתדר FSB נמוך יותר, בשימוש בליבה אחת במקום שתיים, ובהיעדר תמיכה בתכונות מתקדמות, כגון Speedstep ו-Virtualization.

Celeron M הוא השם שתחתיו נמכרו כל מעבדי Celeron מאז תקופת ה-Pentium M ועד היום. למרות שהשם לכאורה מציין הקבלה ל-Pentium M, בפועל תחת השם הזה יש גם מעבדים המקבילים למעבדי ה-Core החדשים יותר.

בשנים האחרונות נתח השוק של מעבדי Celeron M הצטמצם עד מאוד, עקב ירידת מחירים כללית במעבדי ניידים, ובפרט בהופעתם של דגמי ה-Pentium Dual Core הזולים, שמספקים ביצועים קרובים מאוד ל-Core 2 Duo "מלא" במחיר נמוך משמעותית.

המספרים של המעבדים מציינים את הביצועים היחסיים בתוך הסדרה, אך אין משמעות להשוואה לסדרות מעבדים אחרות.

דור ראשון:

Celeron M 310/320/330/340

Celeron M 333 ULV (מתח נמוך מאוד)

כל המעבדים מבוססים על ליבת Banias בטכנולוגיית 130nm, בעלי 512KB זיכרון מטמון, FSB של 400MHz ותדר שעון עד 1.4GHz.

דור שני:

Celeron M 350/360/370/380/390

Celeron M 353/373/383 ULV (מתח נמוך מאוד)

כל המעבדים מבוססים על ליבת Dothan בטכנולוגיית 90nm, בעלי cache של 1MB (למעט 512KB בדגמי ה-353/373), תדר שעון עד 1.7GHz ו-FSB של 533MHz.

דור שלישי:

Celeron M 410/420/430/440/450

Celeron M 423/443 ULV (מתח נמוך מאוד)

כל המעבדים מבוססים על ליבת Yonah בטכנולוגיית 65nm, ובכך דומים ל-Core Solo. כולם עם 1MB זיכרון מטמון, FSB של 533MHz ותדרי שעון בין 1.06GHz ל-ULV ועד ל-2GHz לדגם ה-450.

דור רביעי:

Celeron M 520/530/540/550/560/570/575/585

Celeron M 523/573 ULV (מתח נמוך מאוד)

כל המעבדים מבוססים על ליבת Merom בטכנולוגיית 65nm, ובכך דומים ל-Core 2 Solo. אלה דגמי ה-Celeron M הראשונים שתומכים בטכנולוגיית 64 ביט. כמו הדור השלישי, כולם עם 1MB זיכרון מטמון, FSB של 533MHz (למעט דגמי 575/585 עם 667MHz).

דגם ה-ULV רץ בתדר 933MHz, אחרים ב-1.6GHz עד 2.26GHz בהתאמה.

דור חמישי (נוכחי):

Celeron M 900 2.2GHz

Celeron M 723 1.2GHz ULV (מתח נמוך מאוד)

הדור העדכני ביותר של מעבדי סלרון, מבוסס על ליבת Penryn 45nm, עם תמיכה ב-64 ביט, באס של 800MHz וזיכרון מטמון של 1MB. המעניין בדגמים אלה הוא היותם דגמי הסלרון הראשונים שתומכים ב-Speedstep, מה שהופך אותם לחסכוניים באופן יחסי לדורות הקודמים.

כיום ניתן למצוא במחשבי ה-low-end את דגמי הדור החמישי והרביעי של Celeron Moblie. המעבדים הישנים ביותר כבר כמעט ואינם בנמצא.

מעבדי Celeron M לפי מספרים

Intel Mobile Celeron Dual-Core

במקביל לדור החמישי של הסלרונים הרגילים, שחררה אינטל לראשונה סלרונים כפולי ליבה למחשבים ניידים. למרות תדרי השעון הנמוכים יחסית לסלרונים דור 5, היותם כפולי ליבה לרוב מאפשרת להם להציג ביצועים עדיפים, ועקב כך לתפוס נתח שוק גדול יותר מסלרונים חדי הליבה. עם זאת, הם אינם תומכים ב-Speedstep.

כרגע קיימים ארבע מעבדים בסדרה, כולם מבוססים ליבת Merom 65nm. דגמי T1400/T1500 עם FSB של 533MHz ותדרי שעון של 1.73-1.86GHz בהתאמה, ודגמי T1600/T1700 עם FSB של 667MHz ודגמי שעון של 1.66-1.83GHz בהתאמה.

יש לציין שהשמות של חלק ממעבדי ה-Mobile Celeron Dual Core מתנגשים עם שמות מעבדי Core Solo המקוריים, אשר כבר זמן רב אינם בשוק.

Intel Atom

סדרת Atom, כפי שציינו בתחילת הסקירה, הינה בעלת מעמד מיוחד במחשבים הניידים של היום. למרות היותה סדרת מעבדים עכשווית, מיקמנו אותה בסוף, בגלל השוני הרב בינה לבין מעבדי ה-mainstream הרגילים.

מעבדי Atom נועדו להיות מותקנים בסוג חדש של מחשבים, שהולך ותופס תאוצה עצומה בשנה - שנה וחצי האחרונות: מחשבי ה-Ultra-mobile PC הידועים בעיקר בשם הקליט Netbook - מחשבים ניידים לגלישה ברשת. סוג מחשבים זה מתאפיין לרוב בגודל קטן (7-12"), משקל נמוך, ובעיקר - מחיר זול משמעותית ביחס לנייד רגיל.

ה-trade-off חייב להתקיים איפשהו, לכן ביצועיהם של מעבדי Atom נמוכים משמעותית מאילו של מעבדים מודרניים אחרים (סדרת Core). מעבר לעניין המחיר, המטרה היא לייצר מעבדים קרירים וחסכוניים בחשמל שיתאימו למחשבי ה-UMPC. ביצועיו של Atom ממוצע ממוקמים איפשהו בין Pentium M ל-Pentium 4-M הוותיקים.

מעבדי Atom למחשבים ניידים מתחלקים לשתי סדרות. כל המעבדים תומכים ב-Speedstep, חלקם הגדול תומך ב-Hyperthreading, מה שנותן תוספת מסוימת לביצועים ומפצה חלקית על היותם חדי ליבה. חלק ממעבדי Atom תומכים בוירטואליזציה. עם זאת, כולם מעבדי 32ביט בלבד.

סדרת Atom N

N270 - מהירות 1.6GHz, באס 533MHz, מטמון 512KB, הספק מירבי של 2.5W.

N280 - מהירות 1.66GHz, באס 667MHz, מטמון 512KB, הספק מירבי של 2.5W.

סדרת Atom Z

מכילה את הדגמים Z500-Z550, במהירויות שעון של 800MHz עד 2GHz. זיכרון מטמון של 512KB בכל הדגמים. מהירות הבאס היא 400MHz בדגמים האיטיים (Z500,Z510,Z515) ו-533MHz בשאר הדגמים. הספק מירבי של 2.4W.

מעבדי Atom באתר אינטל (כולל דגמי 230/330 למחשבים שולחניים).

מעבדי AMD

הארכיטקטורה של מעבדי AMD שונה במובנים רבים מארכיטקטורת מעבדי אינטל. מבלי להיכנס כאן להסבר פרטני (אין זה ממטרות הסקירה), נציים רק את השפעת ההבדלים על כמה פרמטרים מרכזיים.

FSB ו-HyperTransport

כפי שציינו, במעבדי אינטל ה-FSB הוא זה שמקשר בין המעבד לזיכרון (ולא רק). אצל AMD המצב שונה בתכלית. בקר הזיכרון במעבדי AMD (שולחניים וניידים כאחד) משולב בתוך המעבד עצמו, ובמקומו של ה-FSB קיים באס הנקרא HyperTransport, שתפקידו לקשר בין המעבד לבין כל התקני הקלט/פלט הפנימיים.

זיכרון מטמון

בעוד שמעבדי אינטל החדשים מצוידים בכמויות גבוהות של זיכרון מטמון (2MB-6MB, כאשר רק הסלרונים באים עם פחות), במעבדי ה-AMD יש כמות קטנה משמעותית של cache, לא יותר מ-1MB לכל המעבד. אך אין להסיק מכך שביצועי המעבדים יהיו נמוכים. לטכנת החברה, הארכיטקטורה השונה של המעבדים מבטלת את הצורך בכמויות כל-כך גדולות של cache (ביחס למעבדי אינטל).

בסופו של דבר, השוואת ביצועים בין המעבדים יכולה להתבצע רק על סמך בדיקות ו-benchmarks, אשר מתפרסמים באתרי ביקורות מעת לעת. נפנה לכמה כאלה בסיום הסקירה.

מספור מעבדי AMD

אם במעבדי אינטל הקושי העיקרי היה להשתלט על הכמות העצומה של הגרסאות והמספרים, במעבדי AMD הבלבול גם קיים, אך נובע מסיבה אחרת: להבדיל מאינטל, AMD נוטה לעיתים לתת אותו שם ומספר לשני מעבדים שונים, אשר מבוססים על ליבות שונות, ובלבד שהפרמטרים החיצוניים שלהם יהיו זהים.

לדוגמה, השם Turion 64 X2 TL-60 מתייחס למעבד כפול-ליבה בתדר 2GHz עם 1MB זיכרון מטמון, אך בפועל יכול להיות מדובר במעבד על ליבת Trinidad בתהליך ייצור 90nm או על ליבת Tyler בתהליך ייצור 65nm.

בהמשך, ניצמד למספור של AMD, ובמקרים שבהם אותו שם עשוי לתאר שני מעבדים שונים, נציין זאת מפורשות.

AMD Turion/Turion Ultra/Athlon X2

הדור האחרון של מעבדי AMD, אשר לראשונה השמיטה את ה"64" מהשם (שהפך די מיותר, מאז שתמיכה ב-64 ביט הפכה לדבר מובן מאליו בכל מעבד). כל המעבדים הם כפולי ליבה, מבוססים על ליבת Lion בטכנולוגיית 65nm וכוללים תמיכה בפיצ'רים כמו טכנולוגיית PowerNow! לחיסכון בחשמל (מקבילה ל-Speedstep של אינטל) ווירטואליזציה.

סדרת Turion X2 Ultra ZM-xx

תדר: 2.1GHz 2.5GHz

זיכרון מטמון: 2MB (1MBx2)

מהירות HyperTransport: 1800MHz

צריכת חשמל: 32-35W

סדרת Turion X2 RM-xx

תדר: 2.0GHz 2.2GHz (מעבדים עם תדר גבוה יותר הוכרזו אך טרם יצאו)

זיכרון מטמון: 1MB (512KBx2)

מהירות HyperTransport: 1800MHz

צריכת חשמל: 31-35W

סדרת Athlon X2 QL-xx

תדר: 1.9GHz 2.1GHz

זיכרון מטמון: 1MB (512KBx2)

מהירות HyperTransport: 1800MHz

צריכת חשמל: 35W

AMD Turion 64 X2

הדור האחרון של מעבדי AMD לניידים, מיועד להתמודד עם מעבדי Core 2 Duo החדשים של Intel. כל מעבדי Turion 64 X2 הם כפולי-ליבה עם תמיכה ב-64 ביט, טכנולוגיית PowerNow!. רובם תומכים בוירטואליזציה. הם מיוצרים על בסיס ליבות Taylor ו-Trinidad (90nm) או ליבת Tyler (65nm).

סדרת Turion 64 X2 TL-xx

תדר: 1.6GHz 2.4GHz

זיכרון מטמון: 1MB (512KBx2) למעט TL-50 עם 512KB (256KBx2).

מהירות HyperTransport: 800MHz

צריכת חשמל: 31-35W

הערות:

מעבד TL-50 הוא היחיד שמבוסס על ליבת Taylor.

מעבדי TL-56/60/64 קיימים גם בגרסת Trinidad וגם בגרסת Tyler.

סדרת Athlon 64 X2 TK-xx

תדר: 1.7GHz-1.9GHz

זיכרון מטמון: 512KB (256KBx2)

מהירות HyperTransport: 800MHz

צריכת חשמל: 31W

ליבה: Tyler (65nm)

הערות:

מעבדי Athlon TK-xx מקבילים באופן מסוים למעבדי Pentium Dual-Core של אינטל למרות השם, הארכיטקטורה שלהם היא למעשה ארכיטקטורת Turion. הם מיועדים למחשבים ניידים תקציביים, ועל כן באים בתדרים נמוכים יותר, עם זיכרון מטמון מוקטן וללא תמיכה בוירטואליזציה (כל שאר הטכנולוגיות של סדרת Turion נתמכות).

כפי שציינו במבוא, השוק של מעבדי ה-AMD אינו גדול כמו זה של מעבדי אינטל, אך לרוב היצרנים יש מספר דגמים שמשתמשים במעבדי AMD. מעבדי AMD לרוב זולים ממעבדי אינטל ולכן לרוב יימצאו במחשבים תקציביים.

AMD Turion 64

קודמו של ה-Turion X2 היה המעבד הראשון של AMD שתוכנן במיוחד למחשבים ניידים. מרבית המעבדים שוחררו במהלך 2005 והיו המקבילים של AMD לסדרת ה-Pentium M של אינטל (ומאוחר יותר ל-Core Duo). בניגוד ל-Core Duo מדובר במעבד חד-ליבה, אבל עם תמיכה בטכנולוגיית 64ביט. יתרון זה של AMD נשמר למעשה עד אשר אינטל שחררה את סדרת ה-Core 2 Duo במהלך 2006.

כל מעבדי ה-Turion 64 יעילים בצריכת החשמל שלהם ותומכים ב-PowerNow. המעבדים באו ב-3 סדרות שונות:

Turion 64 MT-xx

תדר: 1.6GHz 2.2GHz

זיכרון מטמון: 1MB או 512KB

מהירות HyperTransport: 800MHz

צריכת חשמל: 25W

ליבה: Lancaster (90nm)

Turion 64 ML-xx

תדר: 1.6GHz 2.4GHz

זיכרון מטמון: 1MB או 512KB

מהירות HyperTransport: 800MHz

צריכת חשמל: 35W

ליבה: Lancaster (90nm)

מעבדי ML-xx שונים מה-MT-xx בפרמטר אחד מרכזי: הם פועלים על מתח גבוה יותר וצורכים יותר חשמל. בזמן הוצאתם, ייעדה ה-AMD את מעבדי ה-ML הזולים יותר למחשבי ה-mainstream, ואת ה-MT היעילים יותר למחשבים יותר מתקדמים שבהם הייתה חשיבות לזמן סוללה ארוך.

Turion 64 MK-xx

תדר: 2.0GHz 2.2GHz

זיכרון מטמון: 512KB

מהירות HyperTransport: 800MHz

צריכת חשמל: 31W

ליבה: Richmond (90nm)

מעבדי ה-MK-xx היו תוספת די מאוחרת של AMD לסדרת ה-Turion. הם הצטרפו למשפחה בסוף 2006 תחילת 2007, כאשר כבר היו דגמי Turion X2 רבים בשוק. יחסית לקודמיהם הם באים עם זיכרון מטמון מצומצם יותר, אך עם תמיכה בוירטואליזציה. כמו כן, התושבת של המעבדים היא Socket S1, כמו של ה-Turion X2, ולא Socket 754 כמו אצל ה-Turion 64 המקורי.

כיום כמעט ולא ניתן למצוא בשוק מחשבים ניידים עם מעבדי Turion 64 חדי-ליבה, שכן ה-X2 תפסו את מקומם.

כלי לחיפוש מעבדי AMD החדשים באתר החברה

כל מעבדי Turion על גרסאותיהם השונות

Mobile Athlon 64

מעבדים אלה היו מקביליהם של מעבדי ה-Mobile Pentium 4, וסבלו מאותו חיסרון עיקרי של צריכת חשמל גבוהה, שכן ביסודם היו מיועדים למחשב שולחני. מספרי המעבדים נעו בין 2700+ לבין 4000+, כאשר המספר היה אמור לציין את הביצועים היחסיים (אך לא את תדר המעבד, שכן אלו הגיעו על ל-2.6GHz בלבד).

מאז יציאת ה-Turion 64 היעיל לשוק, AMD זנחה לחלוטין את סדרת ה-Mobile Athlon.

מפאת חוסר עניין, אנו עוצרים כאן ולא מפרטים אודות מעבדים ישנים יותר.

Sempron

המקביל של AMD ל-Celeron של אינטל, Sempron הפך לשם נייד למעבדים תקציביים, המספקים מחיר נמוך על חשבון קיצוץ בתכונות שונות. השם Sempron ליווה את AMD מאז תקופת ה-Athlon (K7) המקורי, ועד מעבדי ה-Turion 64 של היום. יתר על כן, AMD מעולם לא שינתה את מספור הסמפרונים, כאשר בניידים הוא נע בין 2600+ לבין 4000+, וכל מספר יכול להתייחס ל-4 או אפילו 5 מעבדים שונים.

אנו נתייחס רק למעבדי הדור האחרון של Sempron (Socket S1), שמקבילים למעבדי ה-Turion 64 X2, שכן הסיכוי למצוא את הגרסאות הישנות היותר בשוק הוא כמעט אפסי.

Mobile Sempron 3200+/3400+/3500+/3600+/3700+/3800+/4000+

תדר: 1.6GHz-2.2GHz

זיכרון מטמון: 256KB או 512KB

מהירות HyperTransport: 800MHz

צריכת חשמל: 25/31W

ליבה: Keene/Sherman (90nm)

כל מעבדי ה-Sempron הנ"ל תומכים ב-64 ביט (AMD64), אך לא ב-PowerNow ולא בוירטואליזציה.

היוצא מהכלל הוא ה-Sempron SI-40, שמשתמש בשיטת המספור החדשה של AMD. זהו ה-Sempron העדכני ביותר, מבוסס על ליבת Sable בטכנולוגיית 65nm ולראשונה תומך בטכנולוגיות כגון וירטואליזציה ו-PowerNow. מדובר במעבד חד-ליבה, בתדר 2GHz, עם 512KB זיכרון מטמון, HyperTransport בתדר 800MHz וצריכת חשמל של 25W.

מעבדים נוספים בסדרה (SI-42/44) הוכרזו אך טרם נצפו בשוק.

קישורים לקריאה נוספת

מעבדים למחשבים ניידים

השוואת ביצועים של מעבדים למחשבים ניידים בבנצ'מארקים סינתטיים (מידע חלקי)

השוואת ביצועים של מעבדי אינטל נבחרים ביישומים שונים

השוואת ביצועים של מעבדי אינטל ו-AMD נבחרים ל-2007

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

[table][tr][td]כרטיסי מסך

מבוא

כבר שנים רבות שהתפקיד של כרטיס המסך אינו מוגבל רק להצגת תמונה, אלא גם כולל בתוכו עיבודים גרפיים שונים, הן בדו-מימד והן בתלת-מימד (כאשר האחרונים כבדים משמעותית ודורשים כח עיבוד רב יותר). על כן, זכו כרטיסי מסך מודרניים לשם GPU (Graphics Processing Unit), בדומה ל-CPU (Central Processing Unit), הלא הוא המעבד הראשי של המחשב.

במקרים מסוימים חשיבותו של כרטיס המסך עשויה להיות רבה יותר מחשיבות המעבד, הזיכרון או כל רכיב אחר במחשב, ולכן בחירת הכרטיס המתאים צריכה להתבצע בקפדנות, תוך התחשבות במטרות של המחשב, ואופטימיזציה של ביצועים ביחס למחיר.

ב-99% מהמחשבים ניידים, בניגוד לשולחניים, אין שום אפשרות לשדרג כרטיס מסך (למעט החלפה של לוח האם, קרי המחשב כולו). גם בדגמים הבודדים שבהם החלפה כזו אפשרית, האפשרויות לשדרוג הן מצומצמות ביותר, והרכיבים יקרים מאוד. מתוקף הנ"ל, בחירת כרטיס המסך המתאים הופכת לעניין קריטי בעת הרכישה.

כרטיסי המסך במחשבים ניידים מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

* כרטיס מובנה (נקרא גם משולב) בערכת השבבים של לוח האם.

* כרטיס ייעודי שהוא למעשה רכיב נפרד על לוח האם, עם מעבד וזיכרון נפרדים.

כרטיס מובנה כמעט תמיד נחות בביצועיו מכרטיס ייעודי, משום שלרוב המעבד הגרפי חלש יותר, והגישה לזיכרון משותפת בינו לבין המעבד הראשי, מה שגורם לצוואר בקבוק לא קטן במצבים שבהם נדרש עיבוד מורכב.

כמובן, אין זה אומר שכרטיס מסך ייעודי הוא תמיד יותר טוב. בעולם הטכנולוגיה הכל זז כל-כך מהר, שכרטיסי מסך ישנים, גם אם לפני 3-5 שנים היו בטופ, כיום יכולים להפסיד גם לפתרון מובנה.

מעבר לענייני התקציב (כרטיסים חזקים מטבעם עולים יותר מכרטיסים פשוטים), במחשב נייד יש כמה מגבלות נוספות אשר אינן באות לביטוי במרבית המחשבים השולחניים: ככל שכרטיס מסך חזק יותר, הוא נוטה להיות גדול יותר, לצרוך יותר חשמל ולהתחמם יותר. במחשב נייד זה מקצר משמעותית את חיי הסוללה (ביחס לכרטיס מסך פשוט יותר ובמיוחד כרטיס מובנה) ודורש פתרונות קירור חזקים, אשר לעיתים ניתן לשלב רק במחשבים גדולים יותר.

זאת הסיבה שבעטיה כרטיסי המסך הממש חזקים יימצאו לרוב במחשבים ניידים במסך 17" ומעלה בלבד (שכבר בקושי אפשר לקרוא להם ניידים), כאשר במחשבי ה-mainstream (מסך בגודל 14"-15") ניתן למצוא את כרטיסי המסך מדרג הביניים, ובמחשבים הקומפקטיים (13" ומטה) יהיה לרוב כרטיס מסך מובנה.

השחקנים בשוק

גם במחשבים הניידים שתי החברות אשר דה-פקטו מחלקות ביניהם את שוק כרטיסי המסך הן nVidia ו-ATi. ATi נרכשה במהלך 2006 ע"י יצרנית המעבדים הגדולה AMD, אך מרבית הכרטיסים הגרפיים (וכמובן, כל הדגמים הישנים שיוצרו טרם הרכישה) עדיין משווקים תחת השם ATi. לכן גם אנחנו ניצמד לשם זה.

כל אחת משתי החברות משווקת שני ליינים נפרדים של כרטיסי מסך אלה המיועדים למשחקים ואלה המיועדים לעבודה גרפיקה תלת-מימדים מקצועית. בפועל, ההבדל בין אלה לאלה קטן מאוד, שכן הם מבוססים בסופו של דבר על אותם מעבדים גרפיים, אותם שבבי זיכרון, ולרוב גם בעלי פרמטרים דומים. השוני העיקרי נעוץ בדרייברים ובאופטימיזציות אלה ואחרות אשר אמורות לתת את הביצועים המירביים למטרה הספציפית שאליה מיועד הכרטיס. עם זאת, לרוב ההבדל בביצועים בין אותו כרטיס בגרסה ה"גיימרית" לגרסה ה"מקצועית" יהיה קטן יחסית בכל המשימות.

הקושי עשוי לנבוע דווקא מבעיות תאימות של משחקים לכרטיסים מקצועיים, או להיפך בעיות תאימות של תוכנות מקצועיות לכרטיסים "רגילים". לרוב הבעיות האלה נפתרות עם דרייבר מתאים, אך באופן כללי מומלץ לבחור את סוג כרטיס המסך בהתאם למשימות שאליהן מיועד המחשב.

בתחום הכרטיסים המובנים יש פתרונות גם ל-nVidia וגם ל-ATi, אך דווקא שחקנית שלישית Intel - מחזיקה ברוב השוק, שכן כרטיס מסך מובנה משולב בערכת השבבים (צ'יפסט) של המחשב הנייד, ומרבית המחשבים הניידים נמכרים עם ערכות שבבים של Intel.

מטרתנו בסקירה הזו היא לפרט את הקבוצות השונות של כרטיסי המסך, גם הייעודיים וגם המובנים, ולתת תחושה לגבי הביצועים שלהם. את הסקירה נחלק למספר חלקים:

כרטיסי מסך ייעודיים למשחקים (של nVidia ושל ATi בנפרד)

כרטיסי מסך ייעודיים לגרפיקאים מקצועיים (של nVidia ושל ATi בנפרד)

כרטיסי מסך מובנים (nVidia, ATi, Intel)

פרמטרים מרכזיים בכרטיסי מסך

יצרני הכרטיסים באופן טבעי נותנים מספרים גבוהים יותר לכרטיסים החזקים, אך הסדר נשמר רק שמדובר באותה סדרת כרטיסים. כשמערבבים סדרות שונות ובמיוחד יצרנים שונים, חשוב להבין אילו פרמטרים משפיעים על ביצועי הכרטיסים.

מספר המעבדים

כח העיבוד של כרטיס המסך מגיע ממספר רב של מעבדים קטנים שפועלים במקביל. התפקיד של המעבדים הוא להמיר מידע תלת מימדי (קואורדינטות, צבעים של פיקסלים) לנקודות דו-מימדיות המתאימות להצגה על מסך. זוהי העבודה העיקרית והכבדה ביותר של כרטיסי מסך מודרניים, שכן בלעדיהם כל הנטל נופל על המעבד המרכזי, והביצועים נפגעים משמעותית.

לרוב מה שמבדיל בין כרטיס מסך חזק לכרטיס חלש יותר הוא לא מהירות המעבדים, אלא דווקא המספר שלהם, אשר מגדיר כמה פעולות ניתן לבצע במקביל. בעבר הייתה מקובלת הפרדה בין מעבדים של פיקסלים (pixel pipelines) לבין מעבדים גיאומטריים (vertex pipelines), אך בכרטיסים החדשים המגמה היא שימוש במעבדים זהים לביצוע של שני סוגי הפעולות. מעבדים אלה נקראים בשם הכללי graphics pipelines או stream processors.

כמות הזיכרון

כרטיס מסך עם זיכרון רב מסוגל לאכסן יותר מידע גרפי ברגע נתון, ולהקטין את כמות התעבורה בין הזיכרון של הכרטיס לזיכרון הראשי של המחשב. דבר זה חשוב במיוחד ברזולוציות גבוהות, שבהן כמות המידע בכל פריים גבוהה יותר.

יש לציין שכל כרטיס מסך מכיל כמות זיכרון ייעודית (dedicated) של עצמו, וכן לרוב יכול להשתמש בכמות מסוימת מהזיכרון הראשי (shared memory), לעיתים גבוהה משמעותית מכמות ה-dedicated. חשוב לשים לב לנתונים המתפרסמים כדי להבין כמה זיכרון אמיתי קיים על הכרטיס, שכן תרומתו של הזיכרון המשותף לביצועים אינה כה גבוהה.

דבר שחשוב להבין הוא שכמות הזיכרון בפני עצמה לא נותנת הערכה טובה לביצועי כרטיס מסך, ולרוב מדובר בפקטור משני. כרטיס מסך עם יחידות עיבוד רבות או מהירות יותר כמעט תמיד יביס בביצועים כרטיס מסך איטי יותר, גם אם לאיטי יש פי 2 זיכרון.

תדר השעון

בכרטיסי מסך יש שעונים נפרדים לליבה (יחידת העיבוד) ולזיכרון. בכרטיסים החדשים שעון הליבה מחולק לשני שעונים נפרדים: shader clock, שמגדיר את מהירות הפעולה של מעבדי הגיאומטריה והפיקסלים, ו-сlock ROP (Raster Operation Processing), שמגדיר את מהירותן של היחידות האחראיות לעיבוד אחרון והצגת הפיקסלים על המסך. צוואר הבקבוק הוא לרוב בעיבוד הפיקסלים, לכן שעון ה-shaders יהיה לרוב מהיר לפחות פי 2 משעון ה-ROP.

שעון הזיכרון קובע כמה מהר הזיכרון יכול להעביר מידע ל-GPU, ולכן גם לו יש השפעה על הביצועים. לרוב קשה לקבוע לאיזה מהשעונים תהיה השפעה גדולה יותר, וזה תלוי מאוד ביישום.

רוחב פס הנתונים בין ה-GPU לזיכרון

פרמטר חשוב שלרוב לא מודעים לחשיבותו (או לקיומו) הוא רוחב פס הנתונים בין יחידת העיבוד הגרפית לזיכרון של הכרטיס. רוחב הפס נמדד בביטים ומגדיר כמה ביטים אפשר להעביר מהזיכרון ל-GPU במחזור שעון אחד. באופן זה, הכפלת רוחב הפס שקולה למעשה להכפלת תדר הפעולה של הזכרונות. במצבים מסוימים לפרמטר זה השפעה גדולה מאוד, אפילו כשכל שאר הפרמטרים זהים.

חשוב לדעת שיצרני המחשבים הניידים לא תמיד נצמדים לפרמטרים המומלצים של nVidia/ATi ומשנים במעט את תדרי השעון (ליבה/שיידרים/זיכרון) וכן את כמות הזיכרון של הכרטיס. אנו נפרט בהמשך את כמות הזיכרון המירבי ואת תדרי השעון המומלצים לפי nVidia/ATi. בעת רכישת מחשב נייד, מומלץ להתעניין בפרמטרים הספציפיים של הכרטיס באותו מחשב. נציין גם שתדרי שעון לרוב ניתן לשנות באמצעות overclocking/underclocking, אבל אין דרך להרחיב את הזיכרון של הכרטיס.

כשנציין את תדר השעון של הזיכרון, נציין את התדר הבסיסי, אך משום שמדובר בזכרונות DDR (Double Data Rate), התדר האפקטיבי הוא פי 2 מהבסיסי, ולפעמים בסקירות שונות ניתן לראות התייחסות לתדר האפקטיבי דווקא.

nVidia כרטיסים לגיימינג

סדרת GeForce 9M

זוהי הסדרה החדשה ביותר של כרטיסי nVidia. כרטיסים אלה רק עכשיו נכנסים לשוק הניידים, ועדיין לא את כולם ניתן למצוא. סביר להניח שעד סוף 2008, כרטיסים אלה יתפסו את מקומם בשוק, ויחליפו את כרטיסי הסדרה הקודמת.

כרטיסים אלה מקבילים לסדרת ה-GeForce 9 למחשבים שולחניים ומתקשרים עם המחשב דרך ממשק PCI-Express 16x שהפך לסטנדרט לכרטיסי מסך בכל ערכות השבבים החדשות. כל כרטיסי סדרת GeForce 9M מיוצרים בטכנולוגיית ייצור של 65nm, תומכים חומרתית ב-DirectX 10, ב-Shader Model 4.0 וב-OpenGL 2.1. כמו כן, תומכים הכרטיסים בטכנולוגיית PowerMizer 7.0 של nVidia לניהול חכם של צריכת חשמל בזמני מנוחה ומאמץ, ובטכנולוגיית PureVideo לפיענוח קודקים שונים של וידאו (כולל (High Definition, מה שמאפשר להוריד עומס רב מהמעבד בעת ניגון וידאו.

החידוש העיקרי בסדרת ה-GeForce 9M הוא התמיכה בטכנולוגיית Hybrid-SLI, כאשר משלבים כרטיס ייעודי מסדרת 9M עם כרטיס מובנה של nVidia מסוג GeForce 9100M (ראו פירוט בחלק האחרון של הסקירה).

טכנולוגיית Hybrid-SLI מורכבת למעשה משתיים: HybridPower (הנתמכת בשלב זה ב-Vista בלבד) מאפשרת החלפה בזמן אמת בין הכרטיס הייעודי לכרטיס המובנה, בהתאם לצרכי השימוש: במצב שבו לא נדרשים ביצועים גרפיים, הכרטיס המובנה פועל, ואילו כשהמשתמש זקוק לביצועים גבוהים יותר, ניתן להעביר (בשלב זה ידנית) את השליטה על הגרפיקה לכרטיס הייעודי.

החלק השני של Hybrid-SLI היא טכנולוגיית GeforceBoost המאפשרת שילוב בזמן אמת של משאבי הכרטיס המובנה והכרטיס הייעודי להשגת ביצועים גראפיים גבוהים עוד יותר. עם זאת, סבירה להניח שהתרומה לביצועים ביחס לכרטיס ייעודי בודד תהיה קטנה.

כל כרטיס מסדרת GeForce 9M הוא בחירה טובה למשחקי תלת-מימד מודרניים, כאשר הכרטיסים החזקים בסדרה מומלצים למי שמעוניין לשחק ברזולוציה גבוהה ובהגדרות גרפיקה גבוהות.

[table][tr][td]כרטיס[/td]

[td]ליבה[/td]

[td]מעבדים[/td]

[td]זיכרון מירבי[/td]

[td]תדר שעון ב-MHz

C:Core

S:Shaders

M:Memory[/td]

[td]רוחב פס[/td]

[/tr]

[tr][td]9200M GS[/td]

[td]NB9M[/td]

[td]8[/td]

[td]256MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:550 S:1300

M:700[/td]

[td]64bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9300M GS[/td]

[td]NB9M[/td]

[td]8[/td]

[td]256MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:550 S:1400

M:700[/td]

[td]64bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9500M G[/td]

[td]NB9P[/td]

[td]16[/td]

[td]256MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:500 S:1250

M:800[/td]

[td]128bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9500M GS[/td]

[td]NB9P[/td]

[td]32[/td]

[td]512MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:475 S:950

M:700[/td]

[td]128bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9600M GS[/td]

[td]NB9P[/td]

[td]32[/td]

[td]1024MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:430 S:1075

M:800[/td]

[td]128bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9600M GT[/td]

[td]NB9P[/td]

[td]32[/td]

[td]1024MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:500 S:1250

M:800[/td]

[td]128bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9650M GS[/td]

[td]NB9P[/td]

[td]32[/td]

[td]512MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:625 S:1250

M:800[/td]

[td]128bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9700M GT[/td]

[td]NB9P[/td]

[td]32[/td]

[td]512MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:625 S:1550

M:800[/td]

[td]128bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9700M GTS[/td]

[td]NB9E-GTS[/td]

[td]48[/td]

[td]512MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:530 S:1325

M:800[/td]

[td]256bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9800M GTS[/td]

[td]NB9E-GT[/td]

[td]64[/td]

[td]1024MB

GDDR3[/td]

[td]C:600 S:1500

M:800[/td]

[td]256bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9800M GT[/td]

[td]NB9E-GT2[/td]

[td]96[/td]

[td]512MB

GDDR3[/td]

[td]C:500 S:1250

M:800[/td]

[td]256bit[/td]

[/tr]

[tr][td]9800M GTX[/td]

[td]NB9E-GTX[/td]

[td]112[/td]

[td]1024MB

GDDR3[/td]

[td]C:500 S:1250

M:800[/td]

[td]256bit[/td]

[/tr][/table]

* ה-9300M GS וה-9200M GS זהים, למעט תדירויות השעון.

** ה-9700M GT, למרות השם, הוא למעשה בסה"כ גרסה מומהרת של ה-9650M GS, בעוד שה-9700M GTS הוא כרטיס שונה המבוסס על ליבה אחרת.

*** כדאי לשים לב לשמות המבלבלים - בעוד בסדרת ה-9700, ה-GTS חזק מה-GT, בסדרת ה-9800 המצב הפוך, וה-GT חזק מה-GTS.

כרטיסי GeForce 9M באתר nVidia

http://www.nvidia.com/object/geforce_m_series.html

סדרת GeForce 8M

כרטיסים אלה מקבילים לסדרת ה-GeForce 8 למחשבים שולחניים ומתקשרים עם המחשב דרך ממשק PCI-Express 16x שהפך לסטנדרט לכרטיסי מסך בכל ערכות השבבים החדשות. כרטיסי סדרת GeForce 8M מיוצרים בטכנולוגיית ייצור של 80nm (ו-65nm עבור כרטיסים מבוססי G92M).

מדובר בדור הכרטיסים הראשון של nVidia אשר תומך חומרתית ב-DirectX 10, ב-Shader Model 4.0 וב-OpenGL 2.1. כמו כן, תומכים הכרטיסים בטכנולוגיית PowerMizer 7.0 של nVidia לניהול חכם של צריכת חשמל בזמני מנוחה ומאמץ, ובטכנולוגיית PureVideo לפיענוח קודקים שונים של וידאו (כולל (High Definition, מה שמאפשר להוריד עומס רב מהמעבד בעת ניגון וידאו.

מבחינת הביצועים והתכונות (פרט ל-Hybrid-SLI), אין כמעט כל הבדל בין סדרת GeForce 8M לסדרת ה-GeForce 9M החדשה, כשהאחרונים הם למעשה כמעט אותם הצ'יפים, רק בתהליך ייצור חסכוני יותר של 65nm. לכן, כל כרטיס בסדרת 8M הוא בחירה טובה למשחקי תלת-מימד מודרניים, כאשר הכרטיסים החזקים בסדרה מומלצים למי שמעוניין לשחק ברזולוציה גבוהה ובהגדרות גרפיקה גבוהות.

[table][tr][td]כרטיס[/td]

[td]ליבה[/td]

[td]מעבדים[/td]

[td]זיכרון מירבי[/td]

[td]תדר שעון ב-MHz

C:Core

S:Shaders

M:Memory[/td]

[td]רוחב פס[/td]

[/tr]

[tr][td]8400M G[/td]

[td]G86M[/td]

[td]8[/td]

[td]256MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:400 S:800

M:600[/td]

[td]64bit[/td]

[/tr]

[tr][td]8400M GS[/td]

[td]G86M[/td]

[td]16[/td]

[td]256MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:400 S:800

M:600[/td]

[td]64bit[/td][/tr]

[tr][td]8400M GT[/td]

[td]G86M[/td]

[td]16[/td]

[td]512MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:450 S:900

M:600[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]8600M GS[/td]

[td]G86M[/td]

[td]16[/td]

[td]512MB

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:600 S:1200

M:700[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]8600M GT[/td]

[td]G84M[/td]

[td]32[/td]

[td]512MB DDR2 /

256MB GDDR3[/td]

[td]C:475 S:900

M:400(DDR2) /

700(GDDR3)[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]8700M GT /

8800M GS *[/td]

[td]G84M[/td]

[td]32[/td]

[td]512MB

GDDR3[/td]

[td]C:625 S:1250

M:800[/td]

[td]128bit[/td]

[/tr]

[tr][td]8800M GTS[/td]

[td]G92M[/td]

[td]64[/td]

[td]512MB

GDDR3[/td]

[td]C:500 S:1250

M:800[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]8800M GTX[/td]

[td]G92M[/td]

[td]96[/td]

[td]512MB

GDDR3[/td]

[td]C:500 S:1250

M:800[/td]

[td]256bit[/td][/tr][/table]

* ה-8700M GT וה-8800M GS הם שמות שונים לאותו כרטיס. nVidia שינתה את השם ל-8700 כדי להבדיל את הכרטיס מהכרטיסים האחרים בסדרת 8800, אשר מבוססים על ליבה שונה וחזקים יותר משמעותית.

ניתן לראות שה-8600M GS, למרות השם, קרוב יותר לסדרת ה-8400M, שכן הוא מבוסס על אותה ליבה, עם אותו מספר מעבדים, ומהווה פשוט גרסה מהירה יותר של ה-8400M GT. עקב כך, רוב הניידים בוחרים או ב-8400M GS הזול יותר או ב-8600M GS המהיר יותר, כאשר כמעט אין דגמים עם 8400M GT.

ה-8600M GT הוא כרטיס חזק משמעותית מה-GS, מבוסס על ליבה שונה ועם יותר מעבדים. עם זאת, יש לשים לב לזיכרון המותקן בכרטיס, שכן גרסת ה-DDR2 איטית משמעותית מגרסת ה-GDDR3 (על אף שכמות הזיכרון יכולה להיות כפולה).

כרטיסי Geforce 8M באתר nVidia

http://www.nvidia.com/object/geforce_8m.html

סדרת GeForce Go 7

סדרה זו מקבילה לסדרת ה-GeForce 7 השולחנית וגם היא משתמשת בממשק PCI-E 16x (nVidia השתמשה בשם Go לציון סדרת הכרטיסים לניידים עד סדרה 8, שבה ההבחנה נעשית ע"י תוספת של האות M למספר הכרטיס).

כל כרטיסי GeForce Go 7 מיוצרים בטכנולוגיית 90nm, למעט סדרת ה-GeForce Go 7800 שהייתה הראשונה לצאת לשוק, בטכנולוגיית 110nm (מה שלא מונע ממנה להיות בין המובילות בביצועים), וה-Go 7700 החדש יותר בטכנולוגיית 80nm.

בניגוד לסדרה 8, כרטיסים אלה תומכים חומרתית רק עד DirectX 9.0c ו-Shader Model 3.0, וכן ב-PowerMizer 6.0 (לא 7.0). יש תמיכה ב-PureVideo.

במחשבים ניידים שיצאו לשוק במהלך 2008 ומרבית 2007 כבר לא תמצאו כרטיסים מסדרת GeForce 7 Go, אבל עדיין קיימים בשוק מחשבים ותיקים יותר שבהם אפשר למצוא את אחד מהכרטיסים האלה.

מבחינת ביצועים, כרטיסי ה-high-end וה-mainstream בסדרה Go 7 עדיין יתמודדו בכבוד עם מרבית המשחקים של היום, כאשר כרטיסי ה-entry-level כבר יתקשו.

בכרטיסי GeForce Go 7 אין הפרדת שעונים לליבה ולשיידרים, אבל יש שימוש במעבדים שונים לעיבוד פיקסלים ולעיבוד גיאומטרי. בטבלה הבאה נציין כל סוג מעבד בנפרד. לפי nVidia, כל הכרטיסים בסדרה יכולים להגיע עם זיכרון מסוג DDR(GDDR1), DDR2, או GDDR3, למרות שנראה שהאחרון נפוץ יותר.

[table][tr][td]כרטיס[/td]

[td]ליבה[/td]

[td]מעבדים

P: Pixel

V: Vertex[/td]

[td]זיכרון מירבי[/td]

[td]תדר שעון ב-MHz

C:Core

M:Memory[/td]

[td]רוחב פס[/td][/tr]

[tr][td]Go 7200[/td]

[td]G72M[/td]

[td]P:4 V:3[/td]

[td]64MB[/td]

[td]C:450 M:350[/td]

[td]32bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7300[/td]

[td]G72M[/td]

[td]P:4 V:3[/td]

[td]64MB[/td]

[td]C:350 M:350[/td]

[td]64bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7400[/td]

[td]G72M[/td]

[td]P:4 V:3[/td]

[td]128MB[/td]

[td]C:450 M:450[/td]

[td]64bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7600[/td]

[td]G73M[/td]

[td]P:8 V:5[/td]

[td]256MB[/td]

[td]C:450 M:500[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7600 GT[/td]

[td]G73M[/td]

[td]P:12 V:5[/td]

[td]256MB[/td]

[td]C:500 M:600[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7700[/td]

[td]G73M*[/td]

[td]P:12 V:5[/td]

[td]512MB[/td]

[td]C:450 M:500[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7800[/td]

[td]G70M[/td]

[td]P:16 V:6[/td]

[td]256MB[/td]

[td]C:400 M:550[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7800 GTX[/td]

[td]G70M[/td]

[td]P:24 V:8[/td]

[td]512MB[/td]

[td]C:440 M:550[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7900 GS[/td]

[td]G71M[/td]

[td]P:20 V:7[/td]

[td]512MB[/td]

[td]C:500 M:600[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7900 GTX[/td]

[td]G71M[/td]

[td]P:24 V:8[/td]

[td]512MB[/td]

[td]C:500 M:600[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 7950 GTX[/td]

[td]G71M[/td]

[td]P:24 V:8[/td]

[td]512MB[/td]

[td]C:575 M:700[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[/table]

* ה-Go 7700 מבוסס על גרסה חדשה של ה-G73M (הידועה גם כ-G73M-B1), המיוצרת בטכנולוגיית 80nm.

ה-Go 7200 הוא גרסה "מסורסת" של ה-Go 7300, עם רוחב פס צר מאוד בין ה-GPU לזיכרון, שפוגם משמעותית בביצועים. מספר מצומצם מאוד של ניידים עושים שימוש בכרטיס זה. לעומתו, ה-Go 7400 מהווה למעשה גרסה מומהרת של ה-7300, עם כמות כפולה של זיכרון, כאשר הפרמטרים האחרים זהים. באופן דומה, ה-Go 7950 GTX אינו אלא גרסה מומהרת של ה-Go 7900 GTX.

כרטיסי GeForce Go 7 באתר nVidia:

http://www.nvidia.com/page/geforcego7.html

כרטיסי GeForce Go 7 ו-GeForce 8M ב-SLI

טכנולוגיית SLI (Scalable Link Interface) של nVidia נועדה לאפשר חיבור של מספר כרטיסי מסך ביחד לפעילות מקבילית, כדי להאיץ את החישובים הגרפיים הכבדים. במקרה הנפוץ והפשוט מדובר על חיבור זוג כרטיסי PCI-E זהים.

באופן תאורטי, הביצועים יכולים לגדול פי 2, אך מעשית כמובן אין זה המקרה. בפועל, ניתן להשיג תוספת של עד 50% לביצועים (בהשוואה לכרטיס בודד), וגם זה רק במשחקים שקיימים עבורם פרופילים מתאימים ל-SLI בדרייברים של nVidia (לרוב המשחקים המודרניים כבר יש כאלה).

דגמים מסוימים של מחשבים ניידים משלבים בתוכם זוג כרטיסים מסדרת GeForce Go 7 או GeForce 8M, בתצורת SLI. משום שאין טעם לבצע חיבור SLI בין שני כרטיסים חלשים (כי הביצועים עדיין לא ישתוו לרמה של כרטיס מסך חזק), האפשרויות המבוצעות מבוססות רק על הכרטיסים החזקים של nVidia.

בשל צריכת החשמל הרבה ופליטת החום הרבה, תצורות SLI מוצעות רק במחשבים ניידים גדולים (17" ומעלה), אשר בשל גודלם, משקלם וזמן הסוללה הקצר משמשים למעשה תחליף למחשב שולחני, ותו לא. מטבע הדברים המחשבים האלה גם יקרים מאוד ופונים לנישה קטנה וספציפית של גיימרים רציניים מאוד שזקוקים לביצועים הגבוהים, אך מסיבה זו או אחרת לא יכולים לרכוש מחשב שולחני.

הכרטיסים שקיימת עבורם תצורת SLI:

GeForce Go 7800 GTX

GeForce Go 7900 GS

GeForce Go 7900 GTX

GeForce Go 7950 GTX

GeForce 8600M GT

GeForce 8700M GT

GeForce 8800M GTX

SLI Zone באתר nVidia:

http://www.slizone.com/page/home.html

סדרת GeForce Go 6

סדרה זו שהקדימה את ה-GeForce Go 7 אינה שונה ממנה מהותית לא מבחינת הטכנולוגיה ולא מבחינת הביצועים. כל הכרטיסים בסדרת ה-Go 6 הם PCI-Express 16x, תומכים ב-DirectX 9.0c ו-Shader Model 3.0, וכן ב-PureVideo ו-PowerMizer 5.0 (לעומת 6.0 ב-Go 7). למעט כרטיסים מבוססי ליבת NV41M (130nm), הכרטיסים בסדרת Go 6 מיוצרים בטכנולוגיית 110nm, המשותפת גם לרוב סדרת Go 7.

[table][tr]

[td]כרטיס[/td]

[td]ליבה[/td]

[td]מעבדים

P: Pixel

V: Vertex[/td]

[td]זיכרון מירבי[/td]

[td]תדר שעון ב-MHz

C:Core

M:Memory[/td]

[td]רוחב פס[/td]

[/tr]

[tr][td]Go 6200*[/td]

[td]NV44M[/td]

[td]P:4 V:3[/td]

[td]32MB DDR[/td]

[td]C:300 M:300[/td]

[td]64bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 6400[/td]

[td]NV44M[/td]

[td]P:4 V:3[/td]

[td]32MB DDR[/td]

[td]C:400 M:350[/td]

[td]64bit[/td]

[/tr]

[tr][td]Go 6600* **[/td]

[td]NV43M[/td]

[td]P:8 V:3[/td]

[td]256MB

DDR/DDR2[/td]

[td]C:375 M:300[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 6800[/td]

[td]NV41M[/td]

[td]P:12 V:5[/td]

[td]256MB DDR/

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:375

M:350(DDR/DDR2)

M:550(GDDR3)[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]Go 6800 Ultra[/td]

[td]NV41M[/td]

[td]P:12 V:5[/td]

[td]256MB DDR/

DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:450

M:350(DDR/DDR2)

M:550(GDDR3)[/td]

[td]256bit[/td][/tr][/table]

* ל-Go 6200 ו-Go 6600 קיימות גרסאות מיוחדות הנקראות TE (Toshiba Exclusive). מדובר בגרסאות OEM של הכרטיסים אשר nVidia שחררה עבור ניידים מסוימים של Toshiba בלבד. אין הבדלים בין גרסאות TE לרגילות מלבד, אולי, לשינוי מסוים של תדרי השעון.

** בהשקת ה-Go 6600 צוינה גרסה מומהרת של הכרטיס, בשם Go 6600 Ultra, אך לא ידוע על שום מחשב נייד אי פעם שהוכנס בו כרטיס שכזה.

כרטיסי GeForce Go 6 עדיין קיימים בשוק במחשבים משומשים / יד שניה מתקופת ה-Pentium M (לפני עידן ה-Core Duo), למרות שאין סיכוי למצוא כרטיס כזה במחשב נייד חדש.

כרטיסי GeForce Go 6 באתר nVidia

http://www.nvidia.com/page/geforcego6.html

סדרת GeForce FX Go

מדובר בסדרת הכרטיסים הניידים האחרונה של nVidia שהשתמשה בתושבת8x AGP. הסדרה כוללת את הדגמים FX Go 5100/5200/5600/5650/5700, כאשר מספרים גבוהים יותר מייצגים ביצועים טובים יותר. כל הכרטיסים בסדרה תומכים ב-DirectX 9 ו-Shader Model 2.0, וכן ב-Powermizer 3.0 (למעט ה-5700 שתומך ב-Powermizer 4.0). הכרטיסים צוידו ב-32MB זיכרון DDR (כמות שהייתה נמוכה יחסית גם בתקופת ההשקה) ורוחב פס 128 ביט (למעט ה-5100 עם 64 ביט).

כרטיסי GeForce FX Go באתר nVidia

http://www.nvidia.com/page/fx_mobile.html

מפאת חוסר עניין לא נמשיך לסקור כרטיסים ישנים יותר של nVidia.

nVidia כרטיסים לגרפיקה מקצועית

סדרת Quadro NVS Notebook

Quadro הוא המותג של nVidia לכרטיסים הגרפיים המקצועיים, אשר מכילים אופטימיזציות שונות ברמות החומרה והדרייברים לעבודה עם תוכנות לעיבוד גרפיקה תלת-מימדית (כגון Maya, 3DS Max, Autocad 3D ואחרות).

בגרסאות השולחניות כרטיסי Quadro NVS מתאפיינים בתמיכה בריבוי מסכים (עד 4 מסכים לכרטיס), אך בגרסאות ה-mobile, התמיכה אמנם קיימת ברמת המעבד הגרפי, אך מוגבלת ע"י הכרטיס עצמו והמחשב ל-2 מסכים בלבד (דבר שכל כרטיס מסך מודרני תומך בו, כולל המובנים).

כל כרטיס Quadro NVS Notebook מתאפיין במספר תלת ספרתי Quadro NVS xxxM, כאשר מספר גבוה יותר רומז לביצועים גבוהים יותר והאות M מציינת שמדובר בכרטיס mobile. כל הכרטיסים משתמשים בממשק PCI-E 16x ומבוססים למעשה על אותן הליבות של הסדרות GeForce Go 7 ו-GeForce 8M (החדשים יותר), ותומכים באותן התכונות.

בטבלה הבאה נפרט את הפרמטרים המרכזיים של כל כרטיסי Quadro NVS xxxM, וכן נציין את הכרטיס המקביל מסדרת GeForce. ההקבלה מאפשרת להעריך את הביצועים שניתן להפיק מכרטיסי Quadro במשחקים, אם כי כפי שציינו בהקדמה, התוצאות עשויות להיות שונות בשל האופטימיזציות הנפרדות של הכרטיסים ובשל תדרי השעון שעשויים להשתנות בין יצרנים.

[table][tr][td]כרטיס[/td]

[td]ליבה[/td]

[td]מעבדים

P: Pixel

V: Vertex

U: Universal[/td]

[td]זיכרון[/td]

[td]רוחב פס[/td]

[td]GeForce מקביל[/td]

[/tr]

[tr][td]NVS 110M[/td]

[td]G72M[/td]

[td]P:4 V:3[/td]

[td]128/256/512MB[/td]

[td]64bit[/td]

[td]Go 7300[/td][/tr]

[tr][td]NVS 120M[/td]

[td]G72M[/td]

[td]P:4 V:3[/td]

[td]128/256/512MB[/td]

[td]64bit[/td]

[td]Go 7400[/td][/tr]

[tr][td]NVS 130M[/td]

[td]G86M[/td]

[td]U:8[/td]

[td]128/256MB[/td]

[td]64bit[/td]

[td]8400M G[/td][/tr]

[tr][td]NVS 135M[/td]

[td]G86M[/td]

[td]U:16[/td]

[td]128/256MB[/td]

[td]64bit[/td]

[td]8400M GS[/td]

[/tr]

[tr][td]NVS 140M[/td]

[td]G86M[/td]

[td]U:16[/td]

[td]128/256MB[/td]

[td]64bit[/td]

[td]8400M GS[/td][/tr]

[tr][td]NVS 300M[/td]

[td]G73M[/td]

[td]P:8 V:5[/td]

[td]128/256/512MB[/td]

[td]128bit[/td]

[td]Go 7600[/td]

[/tr]

[tr][td]NVS 320M[/td]

[td]G84M[/td]

[td]U:32[/td]

[td]128/256/512MB[/td]

[td]128bit[/td]

[td]8700M GT[/td][/tr]

[tr][td]NVS 510M[/td]

[td]G71M[/td]

[td]P:24 V:8[/td]

[td]256/512MB[/td]

[td]256bit[/td]

[td]Go 7900 GTX[/td][/tr]

[/table]

כרטיסי Quadro NVS Notebook באתר nVidia

http://www.nvidia.com/object/quadro_nvs_notebook.html

סדרת Quadro FX Mobile

סדרת ה-FX דומה לסדרת ה-NVS בייעוד שלה לגרפיקה מקצועית, עם דגש על ביצועים גבוהים (למרות שיש גם דגמי בסיס וסך-הכל יש חפיפה גדולה בין סדרות ה-FX וה-NVS), וכן על סביבת עבודה נוחה למפתחי יישומים גרפיים (כל כרטיסי Quadro FX Mobile באים עם חבילת תוכנות שמאפשרת לתכנת את המעבד הגרפי בשפת C המוכרת והמקובלת).

מעבר לכך, כרטיסי Quadro FX מבוססים גם הם על סדרות ה-GeForce Go 7 וה-GeForce 8M, וכוללים את כל התכונות של הסדרות הנ"ל. גם כאן, המספרים מציינים את הביצועים היחסיים, והסיומת M מציינת mobile.

[table]

[tr][td]כרטיס[/td]

[td]ליבה[/td]

[td]מעבדים

P: Pixel

V: Vertex

U: Universal[/td]

[td]זיכרון מירבי[/td]

[td]רוחב פס[/td]

[td]GeForce מקביל[/td][/tr]

[tr][td]FX 350M[/td]

[td]G72M[/td]

[td]P:4 V:3[/td]

[td]256MB DDR2[/td]

[td]64bit[/td]

[td]Go 7300/7400[/td][/tr]

[tr][td]FX 360M[/td]

[td]G86M[/td]

[td]U:16[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]64bit[/td]

[td]8400M GS[/td][/tr]

[tr][td]FX 570M[/td]

[td]G84M[/td]

[td]U:32[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]128bit[/td]

[td]8600M GT[/td][/tr]

[tr][td]FX 1500M[/td]

[td]G71M[/td]

[td]P:20 V:7[/td]

[td]512MB GDDR3[/td]

[td]256bit[/td]

[td]Go 7900 GS[/td][/tr]

[tr][td]FX 1600M[/td]

[td]G84M[/td]

[td]U:32[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]128bit[/td]

[td]8700M GT[/td][/tr]

[tr][td]FX 2500M[/td]

[td]G71M[/td]

[td]P:24 V:8[/td]

[td]512MB GDDR3[/td]

[td]256bit[/td]

[td]Go 7900 GTX[/td][/tr]

[tr][td]FX 3500M[/td]

[td]G71M[/td]

[td]P:24 V:8[/td]

[td]512MB GDDR3[/td]

[td]256bit[/td]

[td]Go 7950 GTX[/td][/tr]

[tr][td]FX 3600M[/td]

[td]G92M[/td]

[td]U:64[/td]

[td]512MB GDDR3[/td]

[td]256bit[/td]

[td]8800M GTS[/td]

[/tr]

[/table]

ה-FX 350M עשוי לדמות בביצועיו ל-Go 7300 או ל-Go 7400, כתלות במהירויות השעון, אשר כאמור משתנות מיצרן ליצרן. כמו כן, יש לשים לב, שה-FX 570M וה-FX 1600M מבוססים למעשה על אותה ליבה, וכמו בין ה-8600M GT ל-8700M GT, ההבדלים ביניהם נובעים רק ממהירות השעון. כנ"ל לגבי FX 2500M / FX 3500M.

מטעמי חוסר עניין לא נמשיך את הסקירה לגרסאות ישנות יותר של Quadro (כגון ה-Quadro FX Go), שכן כרטיסים אלה של nVidia לא היו פופולריים מידי גם בזמנם, וכיום הסיכוי למצוא אותם באיזשהו מחשב, ישן ככל שיהיה, הוא כמעט אפסי.

כרטיסי Quadro FX Mobile באתר nVidia

http://www.nvidia.com/page/quadrofx_go.html

ATi כרטיסים לגיימינג

סדרת Mobility Radeon HD

סדרת Mobility Radeon HD של ATi היא המתחרה הישירה של GeForce 8M/9M של nVidia במחשבים הניידים החדשים. כל הכרטיסים בסדרה הם PCI-Express 16x. למעט ה-HD 2300, שאליו נתייחס בהמשך,כל הכרטיסים בסדרה מיוצרים בתהליך 65nm לדגמי ה-2xxx ו-55nm לדגמי ה-3xxx, ותומכים בחומרה ב-DirectX 10 (Shader Model 4.0) וב-OpenGL 2.0. האותיות HD משמעותן High Definition והן מציינות תמיכה של הכרטיסים בטכנולוגייתHD Avivo של Ati, שמאפשרת לכרטיס לפענח תכני HD (ותכני וידאו אחרים) ובכך להוריד עומס מהמעבד (טכנולוגיה מקבילה ל-Purevideo HD של nVidia). כמו כן, הכרטיסים מצוידים גם בטכנולוגיה של ATi לחיסכון בחשמל, הנקראת PowerPlay 7.0 (בדומה ל-Powermizer של nVidia).

הכרטיסים החדשים יותר בסדרה (דגמי HD 3xxx) מוסיפים תמיכה ב-DirectX 10.1 וב-Shader Model 4.1, וכן תמיכה ב-PCI Express 2.0 (רוחב פס כפול לעומת PCI-Express 1.1, למרות שאין כרגע כרטיסים בשוק המסוגלים לנצל רוחב פס זה במלואו).

דמיון נוסף בין סדרת Mobility Radeon HDלבין סדרת GeForce 8M הוא שמדובר בסדרה הראשונה שבה זנחה ATi את מודל המעבדים הנפרדים לפיקסלים ולגיאומטריה, ועברה להשתמש במעבדים אוניברסליים לשתי הפעולות.

סדרת Mobility Radeon HD 3000

כרטיסים אלה מתחילים להיכנס לשוק ולהחליף את דגמי ה-HD 2xxx במחשבים החדשים. לפי ATi, הסדרה החדשה מתחלקת ל-3 קבוצות כרטיסים: סדרת ה-3400 למחשבים דקים וקלים,סדרת ה-3600 למחשב הממוצע וסדרת ה-3800 ליישומי 3D כבדים.

הסדרה החדשה ביותר של כרטיס ATi למחשבים ניידים - ה-Mobility HD 4800 - הוכרזה כבר והניידים הראשונים עם כרטיסים אלה צפויים להופיע בסוף השנה.

[table][tr][td]כרטיס[/td]

[td]מעבדים[/td]

[td]סוג זיכרון[/td]

[td]תדר שעון ב-MHz

C:Core

M:Memory[/td]

[td]רוחב פס[/td][/tr]

[tr][td]*HD 3870[/td]

[td]320[/td]

[td]GDDR3/GDDR4[/td]

[td]C:660 M:850[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]**HD 3850[/td]

[td]320[/td]

[td]GDDR3[/td]

[td]C:580 M:750[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]*HD 3670[/td]

[td]120[/td]

[td]DDR2/GDDR3/GDDR4[/td]

[td]C:680 M:800[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]HD 3650[/td]

[td]120[/td]

[td]DDR2/GDDR3/GDDR4[/td]

[td]C:660 M:700[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]*HD 3470[/td]

[td]40[/td]

[td]DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:680 M:800[/td]

[td]64bit[/td][/tr]

[tr][td]HD 3450[/td]

[td]40[/td]

[td]DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:500 M:700[/td]

[td]64bit[/td][/tr][/table]

* ההבדל בין ה-3x70 לכרטיסי ה-3x50 הוא רק בתדירויות הליבה והזיכרון.

** קיימת גרסת Crossfire של כרטיס זה, הידועה בשם HD 3850 X2, שמהווה למעשה מערך של שני כרטיסי מסך (בדומה לפתרונות ה-SLI של nVidia).

כרטיסי Mobility Radeon HD 3000 באתר ATi

http://ati.amd.com/products/hd3000series.html

סדרת Mobility Radeon HD 2000

[table][tr][td]כרטיס[/td]

[td]מעבדים[/td]

[td]זיכרון מירבי[/td]

[td]תדר שעון ב-MHz

C:Core

M:Memory[/td]

[td]רוחב פס[/td][/tr]

[tr][td]HD 2700[/td]

[td]120[/td]

[td]256MB DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:700 M:700[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]HD 2600 XT[/td]

[td]120[/td]

[td]256MB DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:700 M:750[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]HD 2600[/td]

[td]120[/td]

[td]256MB DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:500 M:600[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]HD 2400 XT[/td]

[td]40[/td]

[td]256MB DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:600 M:700[/td]

[td]64bit[/td][/tr]

[tr][td]HD 2400[/td]

[td]40[/td]

[td]256MB DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:450 M:500[/td]

[td]64bit[/td][/tr]

[tr][td]HD 2300*[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]256MB DDR/DDR2/GDDR3[/td]

[td]C:480 M:400[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[/table]

* ה-Mobility Radeon HD 2300, למרות השם, אינו שייך לסדרה זו, אלא למעשה מהווה כרטיס מסדרה ישנה יותר (Mobility Radeon X1300) בשינוי אדרת. הוא תומך רק ב-DirectX 9.0c, Shader Model 3.0 ו-PowerPlay 6.0. השוני היחיד, שבגללו ATi בחרו להוסיף לו את השם HD הוא תמיכה בטכנולוגיית UVD (Unified Video Decoder), המהווה חלק מה-Avivo HD ומרחיבה את יכולות פיענוח הוידאו של הכרטיס ביחס ל-Avivo הרגילה שקיימת בסדרות הישנות יותר. בשל הארכיטקטורה המיושנת, ביצועי הכרטיס נחותים משמעותית מכל כרטיסי Mobility Radeon HD, כולל ה-HD 2400, למרות תדר ליבה גבוה יותר ורוחב פס כפול.

גרסאות ה-XT מציינות גרסאות מומהרות ללא שינוי כלשהו בארכיטקטורה. ה-HD 2700 הוא גם כן גרסה מהירה יותר של ה-HD 2600, ולמרות המספור, ביצועיו עשויים להיות נחותים מזה של ה-HD 2600 XT.

כרטיסי Mobility Radeon HD 2000 באתר ATi

http://ati.amd.com/products/hdseriesmob.html

סדרת Mobility Radeon X1K

הסדרה המקדימה של Mobility HD, ומקבילה במובנים רבים ל-GeForce Go 7 של nVidia. כל הכרטיסים בסדרה הם PCI-E, תומכים ב-DirectX 9.0c, Shader Model 3.0 ו-PowerPlay 6.0. כמו כן, יש תמיכה ב-Avivo, אך לא ב-Avivo HD. כל הכרטיסים מיוצרים בתהליך ייצור 90nm (פרט ל-X1900 החדש יותר שמיוצר בתהליך 80nm).

בטבלה הבאה נפרט את הפרמטרים העיקריים של הכרטיסים. בכל הנוגע לתדר השעון, נציין את התדרים הנומינליים, למרות בפועל הם עשויים להשתנות ממחשב למחשב.

[table][tr]

[td]כרטיס[/td]

[td]ליבה[/td]

[td]מעבדים

P: Pixel

V: Vertex[/td]

[td]זיכרון מירבי[/td]

[td]תדר שעון ב-MHz

C:Core

M:Memory[/td]

[td]רוחב פס[/td]

[/tr]

[tr][td]X1900[/td]

[td]M59[/td]

[td]P:36 M:8[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]C:400 M:470[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]X1800 XT[/td]

[td]M58[/td]

[td]P:16 V:8[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]C:550 M:650[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]X1800[/td]

[td]M58[/td]

[td]P:12 V:8[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]C:450 M:500[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]X1700[/td]

[td]M66[/td]

[td]P:12 V:5[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]C:470 M:470[/td]

[td]128bit[/td]

[/tr]

[tr][td]X1600[/td]

[td]M56[/td]

[td]P:12 V:5[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]C:470 M:470[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]X1450**[/td]

[td]M54[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]256MB DDR2[/td]

[td]C:550 M:450[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]X1400*[/td]

[td]M54[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]256MB DDR2[/td]

[td]C:400 M:350[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]X1350*[/td]

[td]M52[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]256MB DDR2[/td]

[td]C:470 M:350[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]X1300*[/td]

[td]M52[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]256MB DDR2[/td]

[td]C:400 M:325[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[/table]

* לכרטיסים אלה קיימות גרסאות HM (Hyper-memory) אשר מתאפיינות בזיכרון מצומצם, ורוחב פס 64ביט בלבד, מה לעיתים מביא לפגיעה משמעותית בביצועים.

** ה-X1350/X1450 הן גרסאות חדשות יותר של ה-X1300/X1400, כאשר השינויים היחידים הם תדרים גבוהים יותר וצריכת חשמל נבונה יותר המביאה ל"ביצועים גבוהים יותר באותו הספק" (לטענת ATi).

כרטיסי Mobility Radeon X1K באתר ATi (לא כולל את כל הדגמים):

http://ati.amd.com/products/mobilityRadeonX1K/

סדרת Mobility Radeon X2000

הכרטיסים בסדרה זו (שמעולם לא הושקה רשמית ע"י ATi) הם למעשה כרטיסי Mobility X1K בשם אחר ושינויים מינוריים בלבד. כרגע קיימים שני כרטיסים בסדרה:

Mobility Radeon X2300

גרסת "רענון" של ה-Mobility Radeon X1350 (ליבת M64). מקביל בביצועים ל-X1300/X1350.

Mobility Radeon X2500

גרסת רענון של ה-Mobility Radeon X1700, אך עם זיכרון איטי יותר (DDR2 במקום GDDR3) ולפי שמועות, עם רוחב פס 64ביט בלבד (בגרסאות מסוימות). מקביל בביצועים ל-X1600/X1700.

שני הכרטיסים הנ"ל תומכים בכל התכונות של סדרת X1K אבל לא בתכונות של סדרת HD 2000, דבר שעשוי לבלבל לקוחות פוטנציאליים, שכן ניתן למצוא בשוק הניידים החדשים דגמים עם כרטיסים מסדרת Mobility Radeon X2000, וחשוב לשים לב ולהבין שלא מדובר באותם כרטיסים כמו סדרת ה-HD.

סדרת Mobility Radeon X

הסדרה הראשונה של ATi על תושבת PCI-Express, בטכנולוגיית ייצור 130nm (110nm עבור X700). הכרטיסים תומכים ב-DirectX 9.0b, Shader Model 2.0 (סדרת ה-X800 תומכת ב-2.0b). Powerplay 5.0 וללא תמיכה ב-Avivo. הכרטיסים האלה כיום נעלמו כמעט לחלוטין מהשוק וניתן למצוא אותם רק במחשבים ניידים מתקופת ה-Pentium M (לפני עידן ה-Core Duo).

[table][tr]

[td]כרטיס[/td]

[td]ליבה[/td]

[td]מעבדים

P: Pixel

V: Vertex[/td]

[td]זיכרון מירבי[/td]

[td]תדר שעון ב-MHz

C:Core

M:Memory[/td]

[td]רוחב פס[/td]

[/tr]

[tr][td]X800 XT[/td]

[td]M28[/td]

[td]P:16 V:6[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]C:480 M:550[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]X800*[/td]

[td]M28[/td]

[td]P:12 V:6[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]C:400 M:400[/td]

[td]256bit[/td][/tr]

[tr][td]X700[/td]

[td]M26[/td]

[td]P:8 V:6[/td]

[td]256MB GDDR3[/td]

[td]C:350 M:350[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]X600**[/td]

[td]M24[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]128MB DDR[/td]

[td]C:400 M:250[/td]

[td]128bit[/td][/tr]

[tr][td]X300[/td]

[td]M22[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]128MB DDR[/td]

[td]C:350 M:300[/td]

[td]64bit[/td][/tr]

[/table]

* קיימת גרסה של ה-X800 עם תדרים גבוהים יותר (475MHz לליבה ו-450MHz לזיכרון), שנקראת גם Mobility Radeon X800 Pro. הביצועים עדיין נחותים מגרסת ה-XT, בעיקר בשל החוסר בארבעת מעבדי הפיקסלים הנוספים.

** בחלק מהמחשבים הניידים הותקנה גרסת Mobility Radeon X600 SE, אשר התאפיינה ברוחב פס צר יותר של 64ביט בלבד, ובשל כך הציגה ביצועים קרובים יותר ל-X300.

סדרת Mobility Radeon 9

סדרת ה-Mobility האחרונה של ATi על תושבת AGP 8x ומקבילה לסדרת ה-GeForce FX Go של nVidia. הסדרה התחלקה לשניים:

Mobility Radeon 9000/9200

(כרטיסי entry level)

תהליך ייצור 150nm, תמיכה בחומרה ב-DirectX 8.1 ו-Shader Model 1.4/1.1, Powerplay 3.0. ביצועים נמוכים יחסית במשחקים ותוכנות 3D.

Mobility Radeon 9600/9700/9800

(כרטיסי mainstream ו-high-end)

תהליך ייצור 130nm, תמיכה בחומרה ב-DirectX 9.0 ו-Shader Model 2.0, Powerplay 2.0. ביצועים טובים ביישומי 3D של אותה תקופה.

ל-Mobility Radeon 9600 קיימות גרסאות Pro ו-Turbo Pro עם ליבה וזכרונות מהירים יותר.

ה-Mobility Radeon 9800, למרות גילו, עדיין מראה תוצאות מכובדות ולעיתים קרובות עובר בביצועיו כרטיסי entry-level של Mobility Radeon HD ו-GeForce 8M (בזכות 8 מעבדי פיקסלים, 4 מעבדים גיאומטריים ורוחב פס 256ביט).

כרטיסים מסדרת Mobility Radeon 9 היו פופולאריים מאוד בתקופת פלטפורמת Centrino המקורית, וכיום עדיין זמינים בשוק הניידים המשומשים, בעוד שכרטיסים ותיקים יותר של ATi כבר כמעט ולא זמינים, ולכן אנו לא רואים טעם בהמשך הסקירה.

ATi כרטיסים לגרפיקה מקצועית

ל-ATi שתי סדרות של כרטיסים לגרפיקה מקצועית FireGL הנועדה ליישומי 3D ו-FireMV ליישומי 2D. בסקטור הניידים ניתן למצוא רק כרטיסי FireGL, הנקראים Mobility FireGL. כרטיסי ה-Mobility FireGL מבוססים על אותם השבבים כמו כרטיסי Mobility Radeon, ולרוב נותנים ביצועים דומים, עם שינויים לפה ולשם בגלל אופטימיזציות שונות, תדרי שעון שונים, כמות זיכרון שונה וכו'.

בשנים האחרונות, ATi ממעטת להוציא דגמים חדשים בסדרת ה-FireGL והשליטה של nVidia בשוק הגרפיקה המקצועית לניידים היא כמעט מלאה, בעוד שבעבר המצב היה הפוך.

בטבלה הבאה נסכם את הדגמים של Mobility FireGL הקיימים בשוק ונציין לשם השוואה את הדגם המקביל מסדרת Mobility Radeon.

[table]

[tr][td]כרטיס[/td]

[td]מעבדים

P: Pixel

V: Vertex

U: Universal[/td]

[td]זיכרון מירבי

ורוחב פס[/td]

[td]תושבת[/td]

[td]Radeon מקביל[/td][/tr]

[tr][td]Mobility FireGL V5600[/td]

[td]U:120[/td]

[td]256MB GDDR3

128bit[/td]

[td]PCI-E[/td]

[td]Mobility HD 2600[/td][/tr]

[tr][td]Mobility FireGL V5250[/td]

[td]P:12 V:5[/td]

[td]256MB GDDR3

128bit[/td]

[td]PCI-E[/td]

[td]Mobility X1700[/td][/tr]

[tr][td]Mobility FireGL V5200[/td]

[td]P:12 V:5[/td]

[td]256MB GDDR3

128bit[/td]

[td]PCI-E[/td]

[td]Mobility X1600[/td][/tr]

[tr]

[td]Mobility FireGL V5000[/td]

[td]P:8 V:6[/td]

[td]128MB GDDR3

256bit[/td]

[td]PCI-E[/td]

[td]Mobility X700[/td][/tr]

[tr][td]Mobility FireGL V3200[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]128MB DDR

128bit[/td]

[td]PCI-E[/td]

[td]Mobility X600[/td][/tr]

[tr][td]Mobility FireGL V3100[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]64MB DDR

128bit[/td]

[td]PCI-E[/td]

[td]Mobility X300[/td][/tr]

[tr][td]Mobility FireGL T2e[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]128MB DDR

128bit[/td]

[td]AGP[/td]

[td]Mobility 9700[/td]

[/tr]

[tr][td]Mobility FireGL T2[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]128MB DDR

128bit[/td]

[td]AGP[/td]

[td]Mobility 9600[/td][/tr]

[tr][td]Mobility FireGL 9000[/td]

[td]P:4 V:2[/td]

[td]64MB DDR

128bit[/td]

[td]AGP[/td]

[td]Mobility 9000[/td][/tr]

[tr][td]Mobility FireGL 7800[/td]

[td]P:2 V:0[/td]

[td]64MB DDR

128bit[/td]

[td]AGP[/td]

[td]Mobility 7500[/td][/tr][/table]

כרטיסי מסך מובנים (משולבים)

בחלק האחרון של הסקירה נתייחס לפתרונות המובנים שהזכרנו בפתיחה. לא מדובר בכרטיס מסך אמיתי, אלא במעבד גרפי המשולב בערכת השבבים (chipset) של המחשב הנייד. ערכות שבבים משולבות כרטיס מסך ניתן למצוא מבית Intel, nVidia ו-ATi.

כרטיסי מסך מובנים Intel

Mobile Graphics Media Accelerator (GMA) X3100

משולב בצ'יפסטים 965GM ו-960GL (130nm)

הפתרון האחרון של אינטל, כולל 8 מעבדים אוניברסליים ותומך ב-DirectX 9.0с, Shader Model 4.0 ו-OpenGL 2.0. זהו גם הכרטיס המובנה הראשון של אינטל עם תמיכה בחישובי T&L (Transform & Lightning) בחומרה.

מדובר באחד מהפתרונות המובנים המהירים ביותר כיום, והוא עדיף משמעותית מקודמיו, אך עדיין נחות מכל כרטיס ייעודי מודרני.

Mobile Graphics Media Accelerator (GMA) 950

משולב בצ'יפסט 945GM בגרסאותיו השונות (130nm)

כולל 4 מעבדי פיקסלים ואף מעבד גיאומטרי, מה שהופך אותו לחלש משמעותית מה-X3100 במשחקי 3D מודרניים. תומך ב-DirectX 9.0с ו-Shader Model 3.0 לגיאומטריה ו-2.0 לפיקסלים. כמו כן תומך ב-OpenGL 1.4. אין תמיכה ב-T&L (חלק מהמשחקים הדורשים תמיכה כזו בחומרה לא ירוצו בכלל).

Mobile Graphics Media Accelerator (GMA) 900

משולב בצ'יפסטים 910GML, 915GMS, 915GM (130nm)

דומה בתכונותיו ל-GMA 950, רק עם Shader Model 2.0 ותדירויות שעון נמוכות יותר.

Extreme Graphics 2

משולב בצ'יפסטים 852/855GM/GME/GMV (150nm)

פתרון מיושן מאוד ונחות משמעותית מה-GMA, תומך בחומרה עד DirectX 7 בלבד. אינו מתאים בשום צורה למשחקי 3D מודרניים או ליישומי 3D.

כרטיסי מסך מובנים ATi

הפתרונות הגרפיים המשולבים של ATi מוצעים כחלק מערכות שבבים של החברה. ניתן למצוא ערכות שבבים למעבדי אינטל ולמעבדי AMD.

סדרת Radeon Xpress 1200

הפתרון המשולב הנוכחי מבית ATi. תומך ב-DirectX 9.0 ו-Shader Model 2.0. מדובר למעשה בגרסה משולבת של ה-Mobility Radeon X700 עם פחות מעבדים (4 מעבדים פיקסלים ו-2 מעבדים גיאומטריים(.

קיימות שלוש גרסאות: Xpress 1200, Xpress 1250, Xpress 1270, אשר נבדלות רק בתדירויות השעון (מספר גבוה יותר מהיר יותר). הביצועים קרובים ל-GMA X3100.

סדרת Radeon Xpress 1100

הפתרון שהקדים את ה-Xpress 1200. מבוסס על ה-Mobility Radeon X300 עם 4 מעבדי פיקסלים ו-2 מעבדים גיאומטריים, אך מציג ביצועים נחותים יותר בגלל היעדר זיכרון עצמאי (בערך בין GMA 950 ל-GMA X3100).

קיימות שתי גרסאות: Xpress 1100 ו-Xpress 1150, אשר נבדלות רק בתדירויות השעון (מספר גבוה יותר מהיר יותר).

סדרת Radeon Xpress 200M

גרסה ישנה יותר של ה-Xpress 1100, גם היא מבוססת על ה-Mobility Radeon X300. ביצועים דומים ל-Xpress 1100 (יש הטוענים שמדובר באותו המוצר בשינוי שם).

כרטיסי מסך מובנים nVidia

הכרטיסים המשולבים של nVidia זמינים בערכות שבבים של החברה, למעבדי AMD בלבד. כל הדגמים תומכים ב-PureVideo וב-PowerMizer SX (חיסכון בחשמל ברמת הצ'יפסט) וב-DirectX 9.0 עם Shader Model 3.0. מבחינת הביצועים, הכרטיסים המשולבים של nVidia מתמודדים בכבוד מול הפתרונות המשולבים הטובים ביותר של אינטל ו-ATi, אך כמובן לא עומדים בקנה אחד עם כרטיסי מסך ייעודיים מודרניים.

[table][tr][td]כרטיס[/td]

[td]ערכת שבבים[/td]

[td]מהירות ליבה[/td]

[td]מעבדים

P: Pixel V:Vertex[/td]

[/tr]

[tr][td]GeForce 7150M[/td]

[td]nForce 630M[/td]

[td]425MHz[/td]

[td]P:2 V:1[/td][/tr]

[tr][td]GeForce 7000M[/td]

[td]nForce 610M[/td]

[td]350MHz[/td]

[td]P:2 V:1[/td][/tr]

[tr][td]GeForce Go 6150[/td]

[td]nForce Go 430[/td]

[td]425MHz[/td]

[td]P:2 V:1[/td][/tr]

[tr][td]GeForce Go 6100[/td]

[td]nForce Go 430[/td]

[td]425MHz[/td]

[td]P:2 V:1[/td][/tr]

[/table]

לאחרונה השיקה nVidia שני כרטיסים משולבים חדשים:G GeForce 8200M ו-GeForce 9100M G. הביצועים צפויים להיות גבוהים יותר מהכרטיסים המשולבים הקודמים, ומעט נמוכים יותר מביצועי הכרטיסים הייעודיים הפשוטים ביותר בסדרות המתאימות (GeForce 8M/9M). כמו כן ה-9100M G תומך ב-Hybrid-SLI (שהוזכרה בתחילת הסקירה), ובשילוב עם כרטיס ייעודי מסדרת GeForce 9M יכול להביא לשילוב של ביצועים גבוהים וזמן סוללה ארוך.

כרטיסי המסך המשולבים באתר nVidia (סדרות 6 ו-7 בלבד)

http://www.nvidia.com/object/mobogpu_nb.html

קישורים לקריאה נוספת

כרטיסי מסך למחשבים ניידים

http://www.notebookcheck.net/Comparison-of-Grafic-Cards.130.0.html

השוואת ביצועים של כרטיסי מסך למחשבים ניידים לפי גרסאות שונות של 3DMark

http://www.notebookcheck.net/Mobile-Graphics-Cards-Benchmark-List.844.0.html

טבלת השוואות בין כרטיסי מסך לניידים (מחולק לדפים לפי יצרן)

http://www.techarp.com/showarticle.aspx?artno=98

טבלה חלקית עם השוואות ומבחני ביצועים

http://www.killernotebooks.com/support/support_mobile_gpus.aspx

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

הצטרפ/י לדיון

בשלב זה תוכל/י להצטרף לדיון, ולאחר מכן להצטרף לקהילה שלנו. אם כבר יש לך חשבון אצלנו, אנא התחבר/י עכשיו על מנת להגיב תחת שם המשתמש שלך.
לתשומת לבך: התגובה תופיע לגולשים לאחר אישור של צוות הנהלת הפורומים.

אורח
הוסף תגובה

×   התוכן שהודבק הוא עם עיצוב.   הסר עיצוב

  Only 75 emoji are allowed.

×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית.   הצג כקישור רגיל

×   התוכן הקודם שלך שוחזר אוטומטית.   נקה הכל

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
  • צור חדש...