>> ה-FAQ (הודעות נבחרות) של צילום דיגיטלי << - צילום דיגיטלי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

>> ה-FAQ (הודעות נבחרות) של צילום דיגיטלי <<


Chevy

Recommended Posts

תודה למשתמש The Grey Matter על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

תיקון ב-Photoshop

הטיפ הראשון שלי הוא להתקין את הגרסה האחרונה של .... אכן כן, אתם לא תאמינו עד כמה תוכנה כמו תוכל לתקן שלא יצאו במיטבן בגלל תנאי מזג אוויר או תאורה לקויים. בלא יותר מהפעלת כמה צעדים פשוטים ומבלי לעבוד קשה מדי -

אז אלו הסודות הגדולים של תיקון צבע בפוטושופ

הערה: המדריך מיועד לפוטושופ 8 CS, חלק מהפונקציות גם קיימות בגרסא 7 ואולי אפילו 6, אבל אני ממליץ לשדרג ולהנות מכל השיפורים של הגרסה האחרונה.

1) תיקון צבע וקונטרסט אוטומטי -

אחד מהכלים החשובים ביותר של פוטושופו לצלם המתחיל שלא מבין הרבה בעבדוה עם תוכנות יותר מדי מסובכות הם כלי ה Auto Color, ה Auto Contrast וה AutoLevels. כולם כלים לטיפול בתיקון צבע, וכולם עושים לרוב עבודה מושלמת.

על מנת להפעיל אותם צריך לגשת לתפריט - Image>Adjustments ולבחור את הפקודה המתאימה.

2) פילטרים -

לפוטושופ 8 ישנה גם אפשרות לתמיכה בפילטרים , השימוש בהם נוח למדי - גשו לתפריט Image>Adjustments ובחרו את האפשרות Photo Filter.

בתפריט הנפתח ניתן לבחור את צבע הפילטר ואת עוצמתו. מדובר בכלי שימושי בהחלט אם פונקציית ה AutoColor איבדה חלק ממאפייני הצבע של התמונה.

3) Shadow\highlight - אחד מהכלים השימושיים ביותר לתיקון תמונה בפוטושופ, מאפשר לתקן בעיות של overExposure או UnderExposure, בקלות יחסית.

ניתן לגשת אליו דרך תפריט Image>Adjustments , ולבחור את האופציה Shadow\highlight . בחלון הנפתח ניתן לקבוע מחדש את רמת הבהירות של האזורים החשוכים, והבהירים בנפרד.

הכלי שימושי במיוחד למצלמות דיגטליות זולות, שתנאי מזג אוויר מבלבלים בקלות את מערכת מדידת האור שלהן.

וכמבון כמתחייב - דוגמאות "לפני/אחרי" של שימוש בכלים הללו.

התמונות אגב, צולמו במצלמה HP120, שהרסה לי יותר משאני יכול לתאר עד שהחלפתי ל S50 של קאנון (ועכשיו אני מרוצה עד הגג)

a1.jpg

a2.jpg

a3.jpg

a4.jpg

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש SuB על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

יצירת מסגרות ב-Photoshop

יצירת מסגרת שחורה עם פס לבן מסביב לתמונת המקור

1. לאחר שנפתח את קובץ התמונה בפוטושופ (ונדאג להקטנה בהתאם הצורך) נצטרך לבטל את הנעילה על שכבת התמונה. ביטול בנעילה מתבצע ע"י לחיצה כפולה על השם של שכבת התמונה בחלון השכבות (Layers). לאחר ביטול הנעילה ניצור שכבה חדשה למסגרת השחורה.

1.gif

2. כדי להוסיף מסגרת שחורה עלינו להגדיל את התמונה וליצור שטח ריק שימולא מאוחר יותר בצבע שחור. דרך נוספת היא להקטין את השכבה של התמונה המקורית, אבל במדריך זה אני בחרתי בדרך הראשונה. הגדלת התמונה נעשית באמצעות האפשרות Canvas Size שבתפריט ה-Image. את פעולת שינוי הגודל אני רוצים לבצע על שכבת המסגרת כדי לא להשפיע על שכבת התמונה המקורית וכדי ששכבת התמונה המקורית תובדל משכבת המסגרת כדי להוסיף לה קו לבן. לכן נלחץ לחיצה שמאלית אחת על שכבת המסגרת ואחרי שהיא תודגש נכנס לאפשרות ה-Canvas Size.

לאחר שנבחר באפשרות זו יפתח לנו חלון שבו אני יכולים להכניס את הגודל החדש. תוכלו לבחור איזה גודל של מסגרת שאתם רוצים בהתאם למטרה - מסגרת דקה ועדינה שרק "תתחם" לנו את התמונה, או מסגרת עבה שתדגיש את התמונה המקורית ו"תוציא" את כל המשמעות שבתוכה. לשם הדגמה, אנו נבחר במסגרת דקה יחסית בעובי 35 פיקסלים. ברירת המחדל של ה-Canvas Size וכדי לשנות את יחידת המידה לפיקסלים נלחץ על החץ הקטן שליד המילה cm (ס"מ) ונבחר Pixels. אנו רוצה ליצור מסגרת גם ברוחב התמונה וגם בגובה התמונה ולכן נכניס את הערך "35" בתוך שדה הטקסט של ה-Width ו-Height (רוחב וגובה) ונאשר.

2.gif

3. לאחר יצירת השטח למסגרת, נבחר בכלי המילוי (Paint Bucket Tool) ונבחר בצבע השחור. כעת נלחץ עם כלי המילוי במקום מסוים על התמונה. מה שקרה בעצם זה כל התמונה נצבעה כיוון שהשכבה של המסגרת נמצאת מעל לשכבה של התמונה המקורית ברשימת השכבות. כדי ששכבת המסגרת אינה תסתיר לנו את התמונה נלחץ לחיצה קבועה על שכבת המסגרת ונגרור אותה אל מתחת לשכבת התמונה המקורית. והתוצאה היא מסגרת שחורה רגילה.

3.gif

4. עכשיו נוסיף קו לבן מסביב לתמונת המקור באמצעות אופצית האפקטים בחלון השכבות. תחילה נבחר בשכבה של תמונת במקור וכשהיא מודגשת, נלחץ על הכפתור הקטן הראשון שבחלון השכבות (עיגול שחור שבתוכו רשומה האות f). לאחר מכן נבחר ב-stroke (מסגרת). כשיפתח לנו חלון האפקטים הוא יכנס אוטומטית ללשונית ה-stroke. בחלון זה נכניס את הערך "3" בתוך רוחב המסגרת. לאחר מכן נגדיר שהמסגרת תיווצר בתוך התמונה (אפשרות ה-"inside") כדי לקבל מסגרת בעלת פינות חדות. לבסוף נבחר בצבע לבן ומה שנותר זה ללחוץ על "אישור" והמסגרת מוכנה לפניכם.

4.gif

לפני:

5.jpg

אחרי:

6.jpg

יצירת מסגרת שקופה למחצה

לפני יצירת המסגרת התמונה עברה חיתוך (Cropping) ושינויים ב-Levels ובגוונים. על תהליך זה אני יפרט במדריך נוסף בהמשך.

נחזור תחילה על השלב הראשון של יצירת מסגרת שחורה:

1. לאחר שנפתח את קובץ התמונה בפוטושופ (ונדאג להקטנה בהתאם הצורך) נצטרך לבטל את הנעילה על שכבת התמונה. ביטול בנעילה מתבצע ע"י לחיצה כפולה על השם של שכבת התמונה בחלון השכבות (Layers). לאחר ביטול הנעילה ניצור שכבה חדשה למסגרת השחורה.

1.gif

2. לשם יצירת מסגרת שקופה למחצה אין עלינו להוסיף שטח לתמונה אלא אנו נשתמש בחלק מן התמונה המקורית עצמה ליצירת המסגרת. תחילה נסמן את כל השטח של שכבת התמונה המקורית ע"י האפשרות Select->Load Selection ונלחץ "אישור".

1.gif

3.לאחר שהשטח סומן בקו שבור (מקווקו) עלינו להקטין את שטח הבחירה בשביל לחתוך חלק מן התמונה המקורית שישמש כמסגרת. אנו נעשה זאת באמצעות אפשרות ה-Transform Selection (שינוי בחירה) שנמצאת גם היא בתפריט ה-Select. לאחר הבחירה באפשרות יופיע לנו בשורה שמתחת לשורת התפריטים אפשרות לשינוי גודל הבחירה. ניתן להכניס ערכים באחוזים (ברירת המחדל) או בפיקסלים/ס"מ (באמצעות הוספת האותיות px/cm אחרי המספר. אנו נשתמש באחוזים ולכן אין צורך בהוספת אותיות אחרי המספר. עבודה עם אחוזים דורשת מספר ניסיונות בהתאמת אחוזי הרוחב לאחוזי הגובה שכן התמונה מלבנית ואחוזי הרוחב אינם זהים לאחוזים הגובה.

הערה: ככל שנכניס ערך גבוה יותר באחוזים, שטח המסגרת יקטן ולהיפך.

לאחר קבלת התוצאה הרצויה נלחץ על כפתור ה-V שבצד ימין בסוף השורה וזה מה שאנו אמורים לקבל:

2.gif

4. כעת "נהפוך" את שטח הבחירה באמצעות אפשרות ה-Invert שנמצאת בתפריט ה-Select. אפשרות זו בוחרת לנו את השטח ההופכי שאינו מסומן כעת. לאחר ששטח המסגרת נבחר, נגזור אותו משכבת התמונה המקורית (באמצעות שילוב הכפתורים Ctrl+X) וניצור שכבה חדשה שבה נדביק את השטח. כמו שכבר הסברתי, כדי להדביק משהו בתוך שכבה מסוימת עלינו לבחור קודם בשכבה ואז לבצע הדבקה (Ctrl+V).

התמונה לאחר שימוש באפשרות ה-Invert:

3.gif

לאחר גזירה והדבקה בשכבה חדשה:

4.gif

5. בשלב זה נהפוך את המסגרת לשקופה למחצה ונוסיף מסגרת שחורה דקה מסביב לה. תחילה על מנת ליצור מסגרת כהה/בהירה יותר מהתמונה המקורית עלינו ליצור שכבה חדשה שאותה נמלא בצבע שחור (לקבלת מסגרת כהה יותר) או לבן (לקבלת מסגרת בהירה יותר). בתמונה זאת בחרתי במסגרת כהה יותר ולכן נשתמש בצבע השחור.

לאחר יצירת שכבה חדשה נגרור אותה אל תחתית רשימת השכבות כדי שלא תכסה שום שכבה חשובה. כדי שכל השכבה תתמלא בצבע שחור נסתיר קודם את שתי השכבות העליונות ע"י לחיצה על סימן העין שליד השם של השכבות, ורק אז נמלא את השכבה שיצרנו בצבע שחור. יש לדאוג לפני המילוי שהשכבה החדשה היא המסומנת ברשימת השכבות.

כדי להפוך את המסגרת לשקופה למחצה נבחר קודם את שכבת המסגרת ונשנה את רמת האטימות (Opacity) ואת רמת המילוי (Fill). בדוגמא זאת אני יבחר בערכים 96 ב-Opacity ו-78 ב-Fill.

הערה: אל תגזימו עם ערכים אלו כיוון שערכים קטנים מדי יתנו מסגרת ממש כהה/בהירה..

5.gif

כעת מה שנותר הוא ליצור מסגרת שחורה מסביב לשכבה של תמונת המקור. קודם כל נדאג שהשכבה של תמונת המקור תהיה העליונה ביותר ברשימת השכבות ע"י גרירה שלה מעלה אל ראש הרשימה. לאחר מכן נשתמש באפשרות ה-Stroke (למידע נוסף קראו את השלב האחרון במדריך ליצירת מסגרת שחורה) וניצור מסגרת בצבע שחור בעובי 2px.

וזוהי התוצאה הסופית, כמובן שאתם תוכלו לשחק עם גודל המסגרת והצבע של המסגרת השחורה הדקה, אשמח לראות את התוצאות שלכם כאן בפורום:

6.jpg

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש SuB על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

הסרת עיניים אדומות בתמונות בעזרת Photoshop

בבקשה, אתה מוריד את ה-Action הזה:

Red Eyes Removal Action

ושמור אותו בתיקיה הבאה: Program Files->Adobe->Photoshop ->Presets->Photoshop Actions

אחרי שעשית את זה אתה לוחץ על לשונית ה-Actions שצריכה להיות לך בצד ימין של הפוטושופ, או לחלופין ניגש לתפריט ה-Window ובוחר ב-Actions.

redeyes.gif

לאחר מכן אתה לוחץ על החץ הקטן הכחול שנמצא בתוך עיגול ליד השמות של הלשוניות ונפתחות מספר פעולות. אתה בוחר ב-Load Actions.. ובחלון שיפתח בוחר ב-Action שהורדת מיקודם אל תיקיית ה-Actions של הפוטושופ (במיקום הנ"ל).

2.gif

מה שנותר לעשות זה לסמן באמצעות כלי הסימון האלפטי את העיניים שברצונך לתקן ואז לבחור ב-Action להסרת העיניים האדומות שטענו לפני כן, ולהפעיל אותו ע"י לחיצה על כפתור ה-Play.

3.gif

בהצלחה!

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש sausage על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

חשיפה ארוכה - מה זה, ואיך עושים את זה?

במצלמות רגילות זה יותר קל להסביר:

למצלמה יש תריס שמגן על הפילם כך שהפילם לא חשוף לאור. כאשר אתה מצלם, התריס נפתח לזמן קצר. אם החשיפה קצרה מידי - הפילם לא נחסף מספיק לאור והתמונה יוצאת חשוכה. אם החשיפה ארוכה מידי - התמונה "תישרף", כלומר, התמונה תצא בהירה מידי או לבנה לגמריי.

בצילומי לילה יש מעט אור ולכן פותחים את התריס הרבה זמן. החיסרון הוא שאם אתה זז התמונה תימרח כי יש מספיק זמן שבו תיקלט התנועה של המצלמה.

DSCF3305-blurred-streetlights.jpg

אפשר לשחק עם חשיפה ארוכה ולהשיג דברים יפים: צילום של כביש בלילה - יופיע הכביש בצורה ברורה, המכוניות כמעט לא ייראו וייראו את הפנסים שלהם נמרחים ומסמנים את תנועת המכוניות

143488481087249828wurlm196.jpg

במצלמה דיגיטלית זה אותו דבר רק שאין פילם אלא יש חיישן אלקטרוני שנחשף לאור ו"כותב את מה שהוא ראה" על כרטיס זיכרון

אם מחזיקים ביד בזמן של חשיפה ארוכה, הרעידות יוצרות טישטוש. כדי למנוע את זה אפשר להשתמש בשלט (השלט זז ולא המצלמה) או שאפשר להניח את המצלמה, לשים השהייה (טייימר) ולעזוב אותה כך שבזמן הצילום אין מגע של היד הרועדת.

ISO

בואר נסביר כמה דברים קודם:

1. ISO

הכוונה היא לASA שזה בעצם מידת הרגישות של הפילם או החיישן לאור. בתנאי חשיפה מוגדרים, צילום בISO 50 יוציא תמונה חשוכה בעוד שצילום באותם תנאים רק על ISO 400 יוציא תמונה מוארת מידי.

iso_1001600.jpg

2. עומק שדה

המידה שבה הסביבה מאחורי ומלפני האובייקט שאותו אתה מצלם נמצאים בפוקוס ולא מטושטשים

dof.jpg

יש 3 סוגים לשליטה על כמות האור בתמונה ולכל אחד חסרונות ויתרונות:

1. מהירות צמצם (מהיר = חשוך, איטי = מואר)

יתרון: אם אתה רוצה לצלם במועדון ואיך לך . אתה צריך מהירות צמצם איטית כדי שתמונה תצא לך מוארת מספיק.

חיסרון: כיוון שבמועדון כולם רוקדים, תצא לך תמונה מוארת אך מטושטשת.

פתרון: תשתמש בISO גבוה יותר, החיישן הופך להיות רגיש יותר לאור ואז אתה יכול לצלם במהירות צמצם מהירה. התוצאה היא תמונה מוארת וכל הדמויות יצאו ברורות ולא מרוחות

2. פתיחת תריס (פתוח = מואר, סגור = חשוך)

יתרון: יש לך תאורה חלשה. אין לך חצובה ולכן אתה לא יכול לשים את הצמצם במהירות נמוכה (היד הרועדת שלך תמרח את כל התמונה).

חסרון: בתריס פתוח, אין עומק שדה. וכל מה שמאחורי ולפני האובייקט ייצאו מטושטשים.

הפתרון: שימוש בISO גבוה יותר. כך תוכל לקלוט את האור, לשמור על צמצם מהיר (רעידות לא ישפיעו על התמונה) ותריס סגור (הרבה עומק שדה)

iso_compare.jpg

3. שים לב שצילום בISO גבוה יוצר בד"כ רעשים בתמונה (במצלמות מקצועיות יש פחות רעש)

800ISO_noise.jpg

לסיכום

ISO = רגישות של הסרט/חיישן לאור.

ערך גבוה = יותר אור + יותר רעשים.

ערך נמוך = פחות אור + פחות רעשים

F/Aparture - גודל פתיחת התריס.

ערך נמוך = תריס פתוח = יותר אור + פחות עומק שדה.

ערך גבוה = פחות אור + יותר עומק שדה.

מהירות צמצם = כמה זמן התריס פתוח

ערך גבוה = פחות אור + פחות חשוף לרעידות ומריחות של תנועה.

ערך נמוך = יותר אור + חשוף לרעידות ומריחות של תנועה (ניתן לבצע שימוש בחצובה, אומנותיות)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש boren על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

השוואה: פנימי ישיר, חיצוני ישיר, חיצוני מוקפץ, אור קיים

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=171032.0

מההשוואה הבאה קל לראות שעם ישיר מופיעים צללים גדולים ומכוערים מאחורי הנושא. בצילום של בני אדם מופיעה בעייה משמעותית נוספת - הברקות לא מחמיאות על האף ובכל מקום שבו יש קטע עור מבריק או מזיע. בזכות הפרווה של החתולה שלי, הבעיות האלה לא מופיעות בתמונות הבאות. מה שכן מופיע, זה הצל המכוער שמטיל הפלאש.

אם תהיתם מדוע אני חושב שפלאש ישיר = פוטו רצח, אני חושב שעכשיו אתם יכולים להבין.

עריכה: השוואה מדוייקת יותר של אותן תמונות ניתן למצוא בהמשך הדיון, כאן.

כדי לתת ביטוי מדוייק יותר להבדלים בתאורה ולא לדברים אחרים, נירמלתי את ה-WB ואת ההיסטוגרמה של כל התמונות. עכשיו אפשר לראות בצורה ברורה יותר את ההבדלים:

פלאש פנימי ישיר

1_flash.jpg

פלאש חיצוני ישיר

2_flash.jpg

פלאש חיצוני מוקפץ

3_flash.jpg

אור קיים

4_flash.jpg

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש boren על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

בדיקת יציבות בצילום

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=130194.msg1093897#msg1093897

נסה את זה:

1. תבטל את הפלאש.

2. תעביר את הזום למצב הכי ארוך שלו (135mm). זה המצב שבו הרעידות של היד הכי מורגשות.

3. תלה על הקיר איזושהי תמונה עם ניגודיות חזקה ופרטים ברורים וקרב אליה מנורת שולחן.

4. שנה את ה-ISO (רגישות החיישן) עד שכשאתה מכוון את המצלמה לתמונה מופיעה בצג ה-LCD (בחצי לחיצה) מהירות תריס באיזור ה-1/100. אם השלב הזה נשמע לך כמו ג'יבריש, אז כדאי שתקרא קודם את הספר של המצלמה ושתצלם איתה איזה שבוע או שבועיים לפני שתוכל להבין איך לבצע את הבדיקה הזו.

5. צלם את התמונה, תוך שאתה מנסה לשמור על החזקה כמה שיותר יציבה של המצלמה.

6. תרחיק את מקור האור מהתמונה (או שתוריד את ה-ISO) עד שהמהירות עומדת על 1/50. צלם שוב.

חזור על שלב 6 שוב ושוב עד שמהירות התריס עומדת על 1 שניה (בכל פעם צלם במהירות נמוכה יותר פי 2 מהמהירות הקודמת). תעביר את כל התמונות למחשב, ובדוק אילו מהן חדות. זו שבמהירות 1/100 אמורה להיות חדה יחסית, זו שבמהירות 1 שניה תהיה מאוד מטושטשת. התמונה האחרונה בסדרה שעדיין חדה תתן לך מושג כמה יציב אתה מסוגל להחזיק את המצלמה. לא יזיק לך לחזור על הבדיקה הזו גם במצב הרחב של העדשה.

אם המהירות הכי נמוכה שאתה מסוגל להחזיק היא 1/10 שניה, המסקנה היא שבכל פעם שתצלם והשצלמה תראה שדרושה מהירות תריס נמוכה יותר (למשל 1/4 שניה), תצטרך להשתמש בחצובה, ב-ISO גבוה יותר או בפלאש, כשלכל אחת מהאפשרויות האלה יש את היתרונות והחסרונות שלה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש boren על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

התקנה וקינפוג של תוכנת FastStone

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=160699.0

מכל התוכנות שהתקנתי בשנים האחרונות, FastStone נכנסת אצלי למקום הראשון. היא איכותית ומאוד משוכללת, ואני מעדיף אותה על כל תוכנה אחרת לצפיה בתמונות - כולל כאלה שעולות כסף כמו ACDsee.

התוכנה הזו מעולה, אבל היא מגיעה עם כמה ברירות מחדל די מצ'וקמקות. הנה השינויים שאני מגדיר בה לאחר ההתקנה:

לחיצה על F12 כדי לפתוח את Settings

תחת הטאב Viewer

ביטול של Show filename in Full Screen - Text color

סימון של Smooth ואז סימון של Before shown

סימון No hourglass (busy) cursor in Full Screen

תחת הטאב JPEG

שינוי Default JPEG quality ל-100

תחת הטאב Associations

לחיצה על Select All ואז אישור

הדבר שאני הכי אוהב בתוכנה הזו הוא הגישה הקלה והמהירה ל-EXIF ע"י נגיעה עם הסמן בצד ימין של המסך ול-Thumbnails ע"י נגיעה בחלק העליון. נסו את שאר הצדדים בשביל אפשרויות נוספות ואת הפינה הימנית התחתונה בשביל ה-Taskbar של .

שלושה קיצורי מקלדת שימושיים במיוחד הם A לגודל מלא (100% קרופ), B לתצוגה של כל התמונה (Best fit) ו-Ctrl+H כדי לראות את ההיסטוגרמה.

IceBreak שואל: נשמע נחמד, איך הוא לעומת INFRANVIEW ו PICASA 2 ?

תשובה מפי boren:

ממשק המשתמש של FastStone יותר טוב *בהרבה* משתיהן. הרעיון של פונקציות שמקבלים כשנוגעים בצדדים עם הסמן ממומש כל כך טוב, שאני חושב שמגיע לתוכנה הזו את פרס השמישות

מבחינת תכונות התוכנה חזקה ומשוכללת מאוד, אבל יש ל-Irfan כמה יכולות שאין לה (למשל טיפול ב-lossless JPEG). ל-Picasa יש יכולות חיפוש טובות יותר (גוגל, אלא מה) וממשק יותר אסתטי ומצוחצח (אבל הרבה פחות שמיש). בגדול, לכולן יש מקום על המחשב שלי, אבל כשאני רוצה לדפדף ולצפות בתמונות, FastStone היא הבחירה המועדפת. תוכנה אדירה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש boren על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

קצת על שימוש בהיסטוגרמה

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=170677.msg1451838#msg1451838

לא "מוארת" אלא "חשופה ביתר". הנה ההסיטוגרמה שלה:

6307737.PNG

אפשר לראות שהגראף מרוח על דופן ימין של המסגרת. בחשיפה נכונה הגראף היה נראה כמו גבעה באמצע בין שתי הדפנות שלה.

פונקציית היסטוגרמה קיימת גם ברוב המצלמות המודרניות (לא בטח לגבי ה-A610). שווה לנצל אותה בזמן הצילום, כי חשיפת יתר אי אפשר לתקן אח"כ. המידע פשוט לא שם.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש Chevy על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

צילום בשיטת HDR

מצלמים לדוגמא 5 תמונות:

1. תהיה חשופה ברמה של 2+ (תמונה בחשיפת יתר)

2. תהיה חשופה ברמה של 1+ (תמונה בחשיפת יתר)

3. תהיה חשופה ברמה של 0 (תמונה בחשיפה נכונה)

4. תהיה חשופה ברמה של 1- (תמונה בתת חשיפה)

5. תהיה חשופה ברמה של 2- (תמונה בתת חשיפה)

אפשר גם 3 של 2+ , 0 , 2- .

*חובה ומומלץ מאד להשתמש בחצובה כיוון שכל התמונות חייבות להיות חופפות בדיוק אחרת לא תהיה התאמה בתמונה הסופית.

אפשר ומומלץ להשתמש באופציית ה-Bracketing שקיימת במצלמות (לא כולן) וכך המצלמה תצלם לבד 3 בחשיפות שונות).

העניין בצילום כזה הוא להגיע לתמנוה שתכלול ותציג אזורים כהים כבהירים ושרופים כחשופים נכון.

משתמשים בתוכנה Photomatrix ובה משלבים את התמונות יחד ובעזרת ה-Tone Mapping בתוכנה כך שתצא בצורה שהכי מתאימה לנו.

ניתן לאחר מכן לערוך מעט בפוטושופ לתיקונים קטנים.

onemapped0si.jpg

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש boren על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

מספר עצות לצילום מוצר במאקרו

הצעות לשיפור:

1. תחליף את הרקע במשהו קשה יותר לזיהוי או ברקע אחיד כלשהו (בריסטול חלק ייעשה את העבודה)

2. תניח את השוקולד באוויר (כן, שמעת טוב) כך שהצל שהוא יטיל על הרקע יהיה יותר מפוזר. אובייקט שיושב על הרקע יוצר צל חד ומכוער. איך מניחים משהו כאילו באוויר? מסתירים מתחתיו חפץ קטן יותר. קופסת גפרורים אנכית תתאים במקרה הזה

3. כבה את כל האורות בחדר ותכוון מנורת שולחן אל הקיר במקום אל הנושא. שחק עם הכיוון שאליו היא מכוונת ועם המרחק מהקיר ותראה איך זה משפיע על התאורה. לחלופין אתה יכול להשתמש בבריסטול נוסף כרפלקטור, במקום בקיר.

4. תשתמש במצב A מכוון לצמצם אחד סגור יותר מהכי פתוח, אם לא יותר. ב-28mm זה אומר צמצם 4.0 (במצלמה שלך). צמצמים סגורים יותר ייתנו לך יותר עומק שדה, אבל יורידו את האיכות הכללית כתוצאה מתופעה אופטית שנקראת דיפרקציה. אתה יכול להשתמש בהם, אבל כדאי שתבדוק אח"כ במחשב (100% קרופ) שהאיכות מספקת.

5. תעשה איזון צבעים ידני מדף לבן (או מדף אפור נייטרלי).

6. לאחר הצילום, בדוק בהיסטוגרמה שהחשיפה נכונה ושאין לך אובדן מידע משמעותי באחד הצדדים שלה. אתה יכול להשתמש ב-Auto-Bracketing כדי לוודא שתהיה לך לפחות תמונה אחת חשופה נכון.

7. תשתמש בחצובה (אני מניח שזה ברור מאליו) + טיימר של 2 שניות כדי למנוע רעידות מהיד שלך בזמן הצילום.

smell3oo.jpg

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש boren על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

על עדשות, מכפלת זום ואורכי מוקד

(או למה "כפול כמה הזום?" היא לא השאלה הנכונה)

אחד הפרמטרים החשובים ביותר בקניית קומפקטית הוא טווח אורכי המוקד של העדשה. הפרמטר הזה נמדד במילימטרים1 ומתאר את רוחב הזווית של העדשה. ככל שהמספר יותר נמוך העדשה יותר רחבה ופחות מגדילה, ככל שהוא יותר גבוה העדשה פחות רחבה ויותר מגדילה. לעדשת 28mm למשל יש זווית של 75 מעלות ולכן היא מוגדרת כ"עדשה רחבה". לעדשת 300mm יש זווית של 8 מעלות ומקובל לקרוא לה "עדשה טלה". לעדשות 50mm יש זווית של כ-47 מעלות והן ידועות כ"עדשות נורמל" או "עדשות סטנדרטיות"2. באתר של קאנון יש מצגת מצויינת שמדגימה את זווית הראיה של עדשות עם אורכי מוקד שונים:

מצגת מבוססת פלאש

השוואה רגילה (מבוססת HTML)

עדשות רחבות שימושיות כשרוצים להכניס לתמונה סצנה רחבה כגון חדר שלם, קבוצת אנשים ממרחק קרוב יחסית, נופים, נופים עירוניים (ביניינים) ועוד. עדשות טלה שימושיות כשרוצים למלא את התמונה בפרט קטן שנמצא בד"כ במרחק גדול, למשל בטבע או אנשים שאינם מודעים לכך שהם מצולמים.

בצילום עם עדשה רחבה ישנו עומק פרספקטיבי מודגש (לתמונות יש מאין "נפח" שלא קיים בעדשות טלה) ועומק השדה שלהן גדול יותר. אם רוצים לצלם עם עדשות רחבות פרט מרוחק, קיימות שתי אפשרויות:

1. צילום מרחוק וחיתוך (cropping) של התמונה במחשב. הפעולה הזו דומה לזום דיגיטלי ויכולה לגרום לאובדן מאוד משמעותי באיכות התמונה.

2. התקרבות פיזית לנושא. לא תמיד זה אפשרי (אם אתם מצלמים חיות טרף למשל, או במצבים שבינכם לנושא ניצבת תהום), ולעיתים עומק השדה הגדול וריבוי הפרטים ברקע יכול להפריע, אבל בהרבה מקרים התוצאה תהיה תלת מימדית וחיה יותר מאשר צילום הפרט מרחוק.

בצילום עם עדשת טלה הפרספקטיבה המתקבלת שטוחה יותר, ועומק השדה הרבה יותר קטן (עם מצלמות דיגיטליות קומפקטית זה פחות מורגש). בדומה לפתרונות לצילום פרט עם עדשה רחבה, ניתן לעיתים לצלם סצנה רחבה יותר עם עדשות טלה. ישנן שתי דרכים לעשות זאת:

1. צילום סדרת וחיבורן במחשב לפנורמה אחת. זאת שיטה שימושית מאוד, אבל היא מסרבלת מאוד את הצילום, דורשת חצובה בשביל תוצאות אופטימליות והכי גרוע: לא מאפשרת לצלם נושאים בתנועה כגון קהל אנשים או נוף של ים גלי.

2. התרחקות פיזית מהנושא. האופציה הזו אינה מעשית כשמאחוריכם יש קיר, רצפה או תהום, ופשוט לא ניתן ללכת אחורה. וגם כשהיא כן אפשרית, הפרספקטיבה השטוחה, עומק השדה הקטן יותר (ב-DSLR גם בצמצם סגור) ומיעוט הפרטים ברקע יכולים להיות מגבילים מאוד.

צריך לזכור שגם כשיש חופש מוחלט להתקרב ולהתרחק מהנושא, "תיקון" עם הזום לא ייספק זהות. צילום של דמות ממרחק קצר עם עדשה רחבה ייתן זווית רחבה מאחורי הנושא וחלק גדול מהרקע יופיע בתמונה. לעומת זאת, צילום של אותה דמות עם עדשת טלה וממרחק גדול ייספק זווית צרה מאחוריה, אפילו אם הגודל שלה בתמונה לא השתנה בין שני הצילומים.

ולשאלת השאלות - איזו עדשה כדאי לחפש במצלמת P&S? התשובה לשאלה הזו לגמרי תלויה בנושאים שאתם מצלמים, אבל דבר אחד בטוח - המונח "זום כפול..." מטעה ועדיף לא להשתמש בו. זום עם מספר גבוה לא הופך את העדשה בהכרח לשימושית יותר. עבור רוב הצלמים החובבים, הרבה יותר נפוץ שרוצים לקלוט זווית יותר רחבה בתמונה ושאין אפשרות ללכת אחורה, מאשר שרוצים להתקרב יותר ולא ניתן ללכת קדימה. ולכן, עדשה עם זום x3 כגון 28-85 תהיה שימושית יותר לרוב הצלמים מאשר עדשה עם זום x10 כגון 38-380.

אנסה להדגים את החשיבות של עדשה רחבה עם כמה דוגמאות. הנה תמונה שצילמתי עם עדשת רחבה (28mm) לפני כשנה, בטיול לניו-זילנד:

7937421.jpg

אמנם לא צילמתי את התמונה הזו גם עם עדשת 38mm, אבל בעזרת קרופ אפשר להדגים איך היא הייתה נראית (פחות או יותר) עם עדשה כזו:

3107694.jpg

אפשר לראות בתמונה עם הזווית הצרה יותר שהכביש נעלם, שהענן שיושב על ההר מימין כבר אינו אותו כבד, ושהוואדי שמשמאל נראה פתאום הרבה יותר שטוח.

דוגמה נוספת מטיול אחר (לא קשה לנחש לאן), הפעם עם זווית קצת פחות שגרתית:

1052976.jpg

וסימולציה של עדשה פחות רחבה:

8937864.jpg

בתמונה הזו הכביש בפינה התחתונה נחתך, וכך גם המכונית שנותנת קנה מידה לצילום כולו. גם קצה המגדל נמצא עכשיו מחוץ לתמונה. לא בדיוק קומפוזיציה נעימה לעין (אם כי רבים יאמרו שגם הקומפוזיציה המקורית מוזרה למדי ;)).

עם עדשה שאינה מספיק רחבה בעיות כאלה מופיעות לעיתים קרובות. פעם זה הקצה של המגדל שנחתך, פעם זה הראש של המצולם או משהו אחר. עדשה רחבה של 28mm (ורצוי אפילו פחות) היא לדעתי חובה, וזו לא הפעם הראשונה שאני כותב את זה. אני לא בטוח כמה הדוגמאות שלמעלה ממחישות את הנושא, אבל ברור לי מניסיון ש-35mm (ובוודאי 38mm) הוא פשוט אורך מוקד מגביל מדי.

נראה שאחת הסיבות הפופולריות שגורמות לאנשים לבחור דווקא בעדשת טלה ארוכה היא המחשבה שעדשה כזאת תאפשר להם לצלם מרחוק אנשים מבלי שהמצולמים ירגישו. הבעיה שתמונות כאלה נראות כמעט תמיד שטוחות, מרוחקות ומציצניות. צלמים מנוסים יודעים שגם בצילום אנשים, אין סיבה לפחד ולהסתתר מרחוק עם עדשה ארוכה במטרה "לגנוב" צילום. אפשר להתקרב למצולמים, אפשר לשוחח איתם ואפשר אפילו להרגיל אותם לנוכחות של המצלמה ולצליל הצילום שחוזר על עצמו שוב ושוב. ברגע שהמצולמים מתרגלים לנוכחות של המצלמה, התוצאות הופכות להרבה יותר טבעיות ומוצלחות מאשר אלה שתקבלו עם מצלמת אולטרה-זום עם עדשה x10. אני ממליץ בחום על מאמר בנושא בשם Telephoto is for cowards.

בקיצור, הנתון שצריך לעניין אתכם הוא *לא* מכפלת הזום, אלא אורך המוקד - בין אם בצד הרחב ובין אם בצד הטלה. אם אתם מחפשים מצלמה לצילום מגוון גדול של נושאים, כדאי מאוד שתהיה לה עדשת 28mm - גם אם זה דורש פשרה בצד הארוך של הזום. בד"כ קל למדי להסתדר עם 85mm או 100mm ופשוט להתקרב או לחתוך קצת כשצריך. עם זאת, אם אתם מעוניינים לצלם בעיקר מרחוק (וסביר שזה לא המצב), אז מה שאתם צריכים זה עדשה שהצד של הטלה שלה ארוך במיוחד. במקרה כזה אפילו עדשה שנגמרת ב-300mm יכולה להיות מגבילה, וכדאי להעדיף עדשה שמגיעה ל-450mm או יותר (בד"כ עם מכפיל).

לשאול "כפול כמה הזום?" זה בעצם לשאול "כמה פעמים נכנס המספר שמייצג את אורך המוקד של הצד הרחב בתוך המספר שמייצג את זה של הצד המקרב". לא משנה הניסוח, מדובר בשאלה באמת מיותרת, מכיוון שהמספר הזה לא עוזר לבחור בעדשה היותר שימושית. הוא קיים כדי שיצרנים יוכלו להדביק על המצלמה מספר שהצרכנים יהיו מסוגלים לזהות כ"טוב יותר" או "טוב פחות". הרבה יותר קל לחשוב במושגים של "זום x10" או "זום x4", גם אם הם המדד הזה לא ממש מועיל. מונחים כגון 28-100mm או 38-380mm מורכבים יותר ודורשים מהקונה ללמוד קצת על הנושא. מהבחינה הזו תעשיית הצילום לא שונה מתעשיות אחרות. גם רוכשי מכוניות מעדיפים להסתכל על כמות כוחות הסוס של המנוע ולהתעלם מהמומנט שלו, ובדומה להם, רוכשי מחשבים מעדיפים להסתכל על כמות ה-Mhz של המעבד ולהתעלם מגודל ומהירות הקאש שלו. כשאתם קונים , תעשו לעצמכם טובה ואל תיפלו לפח של מכפלת הזום. האמת נמצאת באורך המוקד עצמו.


1 המספרים 28mm ו-300mm שצויינו למעלה מתייחסים לאורכי המוקד של עדשות למצלמות פילם בפורמט רגיל (פורמט 135, הידוע יותר כ-35mm). ברוב המקרים אורכי המוקד האמיתיים של מצלמות דיגיטליות קצרים יותר, בגלל החיישן שלהן שקטן מפריים של מצלמת פילם. כדי לשמור על עולם מונחים אחד מקובל להתייחס למספרים מעולם הפילם, גם כשאורך המוקד עצמו בעצם קצר יותר. לעיתים מופיעים על העדשות המספרים של אורך המוקד האמיתי (בעדשות למצלמות DSLR זה תמיד המצב) ואז כדאי לחשב את אורך המוקד שמקביל לפילם, אחרת קשה להבין מהו רוחבה המעשי של העדשה. את החישוב הזה באמצעות פקטור גודל החיישן של אותה מול גודל פריים בפילם שהוא 24mm X 36mm (הפקטור הזה נקרא באנגלית Crop Factor). להלן שתי דוגמאות:

א. עדשת 18-70mm למצלמות ה-DSLR של מינולטה מקבילה למעשה לעדשת 27-105mm במצלמת פילם. כדי להגיע לנתון הזה יש לכפול את אורך המוקד האמיתי של העדשה (18 בצד הרחב, 70 בצד הטלה) במספר 1.5 שהוא הפקטור של גודל החיישן של מצלמות ה-DSLR של מינולטה מול מצלמות פילם.

ב. עדשת ה-5.6-22.7 של מצלמת אולימפוס C5060 מקבילה למעשה לעדשת 27-110 במצלמת פילם. מהמספרים האלה ניתן לגלות שלחיישן הקטן של המצלמה הזו יש קרופ פקטור של x4.8.

במצלמות קומפקטיות בד"כ לא תצטרכו לחשב את אורך המוקד שמקביל לפילם, מכיוון שזהו אורך המוקד שיצויין בביקורות על המצלמה, ובעמודי המכירה או בפרסומות שלה. בקניית עדשה למצלמת DSLR הנושא משמעותי יותר ולכן כדאי להכיר את הפקטור של המצלמה שלכם. הוא עשוי לנוע בין x2.0 במצלמות של אולימפוס לבין x1.0 במצלמות יקרות עם חיישן בגודל Full Frame. החיישן של מצלמות כאלה למעשה אינו מקטין את הזווית בגלל שהוא זהה בגודלו לפריים בפילם. במילים אחרות, עדשת 28mm של מצלמת פילם מציגה את אותה זווית בדיוק על מצלמת FF. הפקטור הנפוץ ביותר כיום הוא 1.5.

2 קיימת טענה נפוצה (ושגויה לחלוטין) שלפיה עדשה 50mm מקבילה לזווית הראיה של העין האנושית, אבל למעשה הזוית שלה צרה בהרבה (כאמור, 47 מעלות). העין מסוגלת לזהות תנועה בזווית שקרובה ל-180 מעלות, אבל מסוגלת להבחין בפרטים (באופן שמאפשר למשל קריאה) בזווית הרבה יותר צרה. אני מניח שמדובר במעלות ספורות. בגלל השוני הזה, מומלץ לבחור עדשה לפי התאמתה לנושא שאותו מעוניינים לצלם, ולא לפי השוואות מופרכות לעין האנושית.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש boren על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

קצת על מצלמות DSLR מול מצלמות קומפקטיות

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=102922.0

מלבד היתרונות של מצלמות DSLR, כדאי לזכור שיש להן גם מספר חסרונות:

1. מימדים ומשקל גדולים יותר. מצלמות DSLR + עדשה שוקלות קרוב לקילו. קומפקטית ממוצעת שוקלת בין חמישית לשליש מהמשקל הזה, ולכן אם אתם מתכוונים לקחת אתכם את המצלמה כל הזמן, DSLR היא אופציה לא מעשית.

2. רעש שנובע ממנגנון המראה. מי שמצלם במקומות כמו תיאטרון יכול להעריך את השקט המוחלט של מצלמות קומפקטיות.

3. אין אפשרות לצלם ווידאו. רוב המצלמות הקומפקטיות החדשות מאפשרות לצלם קליפים באיכות סבירה ומעלה. ב-DSLR האופציה הזאת לא קיימת.

4. אין אפשרות להשתמש במסך ה-LCD לצילום (מלבד באולימפוס E330) ובעקבות זאת אין מסכי LCD מסתובבים. זה חסרון מאוד משמעותי בעיני. מאוד נוח לחבר קומפקטית לחצובת שולחן ולצלם מגובה הרצפה, תוך שהמסך מופנה כלפי מעלה. ב-DSLR תאלצו לשכב על הרצפה.

5. אין היסטוגרמה חיה, אלא רק לאחר הצילום. למי שלא מכיר, ההיסטוגרמה היא כלי מעולה לקבלת חשיפות מושלמות.

6. קיימים חלקים מכניים נעים שעשויים להתקע/להתפרק עם הזמן. בד"כ זה לא קורה, אבל יש תקדימים.

7. תנועת המראה גורמת לרעידות שעשויות להשפיע על החדות במהירויות תריס בינוניות. בחלק מהמצלמות יש אופציה לנעילת מראה שפותרת את הבעייה הזו.

8. העינית נחסמת לאור (blackout) בזמן הצילום. זה מפריע מעט בחשיפות ארוכות, אבל לא מדובר בבעייה מהותית.

9. מחיר גבוה. מרבית החובבים לא מוצאים הצדקה לשלם 4000 ש"ח (וצפונה) עבור DSLR.?

10. קיימת בעיית הצטברות אבק על החיישן. בכל מצלמות ה-DSLR מלבד אלה של אולימפוס, ישנה בעיית אבק. החלפת עדשות היא רגע קריטי שבו יש לאבק הזדמנות לחדור למצלמה ולחיישן. במצלמות ה-DSLR של אולימפוס (כגון ה-E1 וה-E300), יש מנגנון אולטרסוני שמרעיד את החיישן ומפיל את האבק לכיוון סרט דביק שנמצא מתחתיו.

11. מהירות סנכרון פלאש מוגבלת. במצלמות שאינן-DSLR הסנכרון של הפלאש מתאפשר עד המהירות הכי גבוהה וללא פגיעה בטווח שלו. לעומת זאת, ב-DSLR הסנכרון המקסימלי, שידוע בשם "X", עומד על מהירות די נמוכה (כ-1/125 עד 1/250 ברוב המקרים). זה מגביל את האפשרות לבצע פלאש מילוי בצמצם פתוח, ולכן הפלאש נדרש לפעול בעוצמה גדולה יותר. החסרונות מתבטאים בטווח הפלשה קצר, כמות הפלשות קטנה יותר עבור כל סט וכן זמן טעינה ארוך יותר. יש מצלמות DSLR שכוללות מצב סנכרון מיוחד במהירות גבוהה יותר ממהירות סנכרון X, אבל במחיר של קיצור משמעותי של הטווח ככל שהמהירות גבוהה יותר.

12. בעיות של חוסר דיוק בפוקוס כתוצאה מכיול לא מספיק טוב של מערכת ה-AF. במצלמות שאינן-DSLR חיישן הצילום עצמו משמש לפוקוס ומשתמש בשיטה שנקראת contrast detection. דבר זה מונע שגיאות פוקוס שמאפיינות מצלמות DSLR שמשתמשות בשיטת phase detection. השיטה האחרונה אמנם מהירה יותר ברוב המקרים, אבל היא בעייתית יותר וגורמת לתופעות של back-focus ו-front-focus.?

13. חוסר דיוק בעינית. רוב מצלמות ה-DSLR מציגות כ-95% מהתמונה בעינית (להוציא את הדגמים המקצועיים ביותר). מצלמות שאינן-DSLR מציגות כמעט תמיד 100% מהתמונה ב-LCD וב-EVF.?

14. אין אפשרות לתצוגה חיה של שחור-לבן.

15. לא ניתן לבחור באופן חופשי את נקודת הפוקוס לכל אורך ורוחב התמונה, אלא רק בנקודות שבהן נמצאים חיישני הפוקוס.

לגבי היתרונות שלהן:

1. איכות צילום גבוהה יותר. לא משמעותי למי שמשתמש במצלמה קומפקטית מודרנית ומדפיס עד גודל A4 - כלומר, ל-95% מהצלמים הלא מקצועיים. מעבר לכך, יש מצלמות שאינן-DSLR ושנותנות איכות תמונה ב-ISO נמוך שעולה על זו של מספר מצלמות DSLR.? ב-ISO גבוה יש ל-DSLR יתרון משמעותי ברוב המקרים, כפי שמצויין בסעיף 5 למטה.

2. תגובה מהירה יותר. לא בעיה עבור מי שקונה מצלמות של ריקו (יש להן תגובה מהירה כמו של DSLR), ועניין די שולי למי שקונה את אחד הדגמים החדשים של או קסיו. עם זאת, למי שרוצה לצלם ציפורים במעוף, מצלמת DSLR מהירה עם עדשה ארוכה היא כמעט האופציה היחידה.

3. עינית אופטית מפורטת, ללא פאראלקס. זה אולי היתרון הכי משמעותי, אבל עדיין העדר מסך LCD משמעותי יותר בעיני, במיוחד כשמדובר במסך LCD מסתובב. יש לי מספר מצלמות SLR, ואני עדיין חושב שמסך ה-LCD המסתובב של האולימפוס שלי שימושי במקרים רבים יותר.

4. סטייל. סיבה גרועה לבחור . הלאה,

5. ניתן לצלם ברגישות חיישן גבוהה מבלי לקבל תוצאות מגורענות כמו שקורה במצלמות קומפקטיות. שימושי לרבים מאיתנו (במיוחד למי שיודע לנצל את זה), אבל לא משהו שרוב החובבים יסכימו לשלם עבורו.

6. מבחר גדול של עדשות ופלאשים. יתרון נחמד, אבל המחיר והמשקל בהתאם. ומעבר לכך, החלפת העדשות והרכבת הפלאש דורשים זמן שעשוי להסתיים בפיספוס הרגע הקריטי של הצילום.

7. ניתן לקבל בקלות עומק שדה מצומצם. זה יתרון מהותי למדי בצילום פורטרטים.

בקיצור, למצלמות DSLR יש הרבה יתרונות, אבל לא צריך לצאת מפרופורציות - לרוב הצלמים החובבים הן בחירה פחות נכונה ממצלמות קומפקטיות, גם אם מתעלמים מעניין המחיר.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש Chevy על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

הסרת רעשים בעזרת Noise Ninja

הסרת רעשים, בדיקה שעשיתי

התמונה לקוחה מ- dpreview והעריכה היא שלי

untitled14na.jpg

השתמשתי בפילטר המצויין ובין הטובים שיש - Noise Ninja Plugin בפוטושופ.

http://www.picturecode.com/index.htm

הוראות שימוש-

תעשה את שתי הפעולות האלו וזה יספיק.

אתה יכול לשלוט על העוצמה של ההסרה ב-Strength ובעוצמת החידוד איפה שסימנתי.

עושים ברגע שפותחים את התמונה Profile Image ואז התוכנה בוחרת איפה יש רעשים ואזורים כלליים להסרת הרעשים.

אח"כ בלשונית השנייה יש לך אפשרויות נוספות, תשחק איתן תראה מה הכי מתאים לך - עדיף להשאיר על ה-Default ע"י Reset.

noise17kd.jpg

noise21ym.jpg

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה למשתמש boren על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

מדריך קצר להקטנה, חידוד והעלאת לפורום

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=173837.0

נראה שחלק מהמשתתפים בפורום קצת מסתבכים עם הנושא הזה, אז הנה מדריך קצר שמסביר (פחות או יותר) את הדרך המועדפת עלי:

1. הורידו, התקינו וקנפגו את FastStone לפי ההסבר שכאן.

2. פתחו בתוכנה את התמונה שאותה אתם רוצים להקטין (אם הלכתם לפי ההוראות בלינק שבשלב הקודם, קליק כפול על קובץ התמונה אמור לעשות את זה).

3. לחצו Ctrl+R בשביל לפתוח את חלון שינוי גודל התמונה:

1resize6mi.png

4. בחרו בגודל המתאים (800x600 מומלץ עבור רוב הפורומים) ואשרו. הקפידו ש-Lanczos3 מוגדר כאלגוריתם ההקטנה. הוא איכותי מאוד, אבל משום מה חסר בהרבה תוכנות יקרות.

5. געו עם הסמן בצד שמאל של המסך, ואז בחרו ב-Sharpen / Blur בתפריט שמופיע.

2sharpen2be.png

6. בחלון שנפתח, בחרו את רמת החידוד. רמה #1 כמעט תמיד אינה מוגזמת מדי ולכן אם יש לכם ספק היא מהווה בחירה טובה, אבל לעיתים מתאימה רמת חידוד גבוהה יותר. כדי לבדוק כיצד החידוד משפיע על התמונה לחצו על הכפתור Hold Down to Preview והחזיקו אותו לחוץ בשביל לצפות בהשפעת החידוד. לאחר שבחרתם ברמת חידוד שעדיין נראית טבעית, לחצו OK לאישור.

3sharpenwindow8ax.png

הערה: את כל פעולות הטיפול בקובץ (שינוי קונטרסט, צבעים, חיתוך וכדומה) יש לבצע לפני פעולת החידוד. בכל מקרה, אל תדלגו על שלב החידוד. הוא הכרחי לקבלת מוקטנות באיכות סבירה.

7. לחצו Ctrl+S לשמירה, ואז הקליקו על הכפתור Advanced בדיאלוג שמירת הקובץ. בחלון שנפתח ניתן לבחור את איכות קובץ ה-JPEG המוקטן. מומלץ לבחור באיכות של 90 או יותר. כדי לראות את הגודל שייתקבל, לחצו על הכפתור Update Preview. הגודל החדש יופיע בתחתית החלון. עדיף לא לעבור 200KB לתמונה.

4savesettings2nr.png

8. לאחר ששמרתם את התמונה, ניתן להעלות אותה ישירות לפורום או לאתר אחסון תמונות כגון imageshack.us. אני מעדיף את האופציה השניה.

9. בפעם הראשונה שאתם גולשים לאתר, סמנו את האופציה "remove size/resolution bar".?

10. כדי להעלות את התמונה, לחצו על Browse, בחרו בקובץ ואז לחצו על Host It.?

5imageshack6jz.png

11. לאחר שהתמונה עלתה לאתר, ייפתח דף עם רשימת כתובות ארוכה למדי. העתיקו את הכתובת הישירה לתמונה שמופיעה תחת "Direct link to image".?

6imageshack9kv.png

12. את הכתובת הזו הדביקו בין זוג תגיות מתאימות, כך: [im?g]כתובת לתמונה[/i?mg]. אני בד"כ גם בוחר למרכז את התמונות ע"י תגיות [cen?ter]. לחיצה על center.gif ואז על img.gif תשלב אוטומטית את התגיות הדרושות. כמובן שמומלץ להשתמש באופציית התצוגה המקדימה של הפורום כדי לוודא שההודעה מוצגת כראוי.

זהו, עכשיו נותר לכם רק לפתוח דיונים חדשים ולהציג לעולם את הצילומים שלכם! :cool2:

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 4 שבועות מאוחר יותר...

תודה למשתמש orlupo על המדריך ! ;)

-------------------------------------------------------------------

מה זה EXIF ואיך "משתמשים" בו? / איך מגלים באיזו צולמה התמונה?

EXIF הוא אוסף מידע שמוצמד לכל תמונה שמצולמת. הוא מכיל נתונים חשובים כמו: דגם המצלמה, מפתח הצמצם, זמן החשיפה, תאריך ושעה וכו'... של התמונה.

אז איך משתמשים?

מידע ה-EXIF ניתן לקריאה ע"י תוכנות רבו כמו: AcdSee וכ'ו... ישנה תוכנה אחת שמועדפת על רבים בשם ViewEXIF מאחר וניתן לקרוא את הפרטים מתוך חלון הדפדפן ואין צורך לשמור מהאינטרנט במחשב.

הורדה והתקנה

הורידו את הקובץ הבא:

http://ak.no-ip.com/EXIF/ViewEXIF1.9.exe

כעת הפעילו את הקובץ שהורדתם. יתקבל בפניכם המסך הבא:

10fi.jpg

הכניסו מיקום לקבצי ההתקנה הזמניים ולאחר מכן לחצו על Install.

במידה ואתם רוצים שממשק התוכנה שלכם יהיה בעברית הורידו את הקובץ הבא לתיקיהViewEXIF,

שנמצאת במקום שבחרתם (לדוגמא, אצלי: d:\ViewEXIF):

http://ak.no-ip.com/EXIF/hebrew/Language.in_

לאחר מכן הפעילו את הקובץ Install.exe שנמצא בתיקיה ViewEXIF, שנמצאת במקום שבחרתם.

יופיע בפניכם המסך הבא:

37ck.jpg

כעת, תתבקשו לבחור מיקום התקנה עבור התוכנה ולאחר מכן ללחוץ על Install.

במידה וההתקנה הצליחה תופיע בפניכם ההודעה הבאה:

45am.jpg

במידה ולא, סימן שהיא נכשלה. יש לנסות שוב. כעת לחצו על Ok.

עכשיו יפתח בפניכם חלון, בו תוכלו את הנתונים שיופיעו וסדרם. לאחר מכן הקישו על Save:

15.jpg

המשך התקנה - FireFox

הורידו את הקובץ:

http://ak.no-ip.com/EXIF/makexpi.zip

הפעילו את הקיבוץ ולאחר מכן הפעילו את הקובץ המצורף. המסך הבא יופיע בפניכם, לחצו על כפתור ה-Make XPI:

7.jpg

לאחר מכן בחרו מקום עבור קובץ ה-XPI ולאר מכן לחצו על Ok. לצורך הדוגמא בחרתי את כונן D אצלי במחשב:

8.jpg

במידה והכנת קובץ ה-XPI הצליחה תופיע בפניכם ההודעה הבאה:

9.jpg

במידה ולא, סימן שהיא נכשלה. יש לנסות שוב. כעת לחצו על Ok.

בגרסאות 1.5 ומעלה של יש לעשות את שני השלבים הבאים: (משתמשי גירסאות ישנות יותר יכולים לעבור לשלב התקנת ה-XPI עצמו)

פתחו את הקישור הבא מתוך הדפדפן. תופיע בפניכם ההודעה הבאה. לחצו על כפתור ה-Install Now:

10.jpg

כעת הפעילו מחדש את הדפדפן.

הכניסו בשורת הכתובת את המיקום שבו שמרתם את קובץ ה-XPI ולאחר מכן "viewexif.xpi":

11.jpg

לחצו על כפתור Install Now. משתמשי גירסה 1.5 ומעלה צריכים גם לסמן את ה-V למטה:

12.jpg

שימוש - דפדפן Explorer

הפעילו את הדפדפן. כעת תוכלו ללחוץ קליק ימני על כל תמונה, לבחור View EXIF, ולקבל את מידע ה-Exif.

50ch.jpg

67ic.jpg

שימוש - FireFox

הפעילו את הדפדפן. כעת תוכלו ללחוץ קליק ימני על כל תמונה, לבחור View EXIF, ולקבל את מידע ה-Exif.

13.jpg

14.jpg

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...