על עדשות, מכפלת זום ואורכי מוקד (או למה "כפול כמה הזום?" היא לא השאלה הנכונה) - צילום דיגיטלי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

על עדשות, מכפלת זום ואורכי מוקד (או למה "כפול כמה הזום?" היא לא השאלה הנכונה)


rangerman

Recommended Posts

אחד הפרמטרים החשובים ביותר בקניית קומפקטית הוא טווח אורכי המוקד של העדשה. הפרמטר הזה נמדד במילימטרים1 ומתאר את רוחב הזווית של העדשה. ככל שהמספר יותר נמוך העדשה יותר רחבה ופחות מגדילה, ככל שהוא יותר גבוה העדשה פחות רחבה ויותר מגדילה. לעדשת 28mm למשל יש זווית של 75 מעלות ולכן היא מוגדרת כ"עדשה רחבה". לעדשת 300mm יש זווית של 8 מעלות ומקובל לקרוא לה "עדשה טלה". לעדשות 50mm יש זווית של כ-47 מעלות והן ידועות כ"עדשות נורמל" או "עדשות סטנדרטיות"2. באתר של קאנון יש מצגת מצויינת שמדגימה את זווית הראיה של עדשות עם אורכי מוקד שונים:

מצגת מבוססת פלאש

השוואה רגילה (מבוססת HTML)

עדשות רחבות שימושיות כשרוצים להכניס לתמונה סצנה רחבה כגון חדר שלם, קבוצת אנשים ממרחק קרוב יחסית, נופים, נופים עירוניים (ביניינים) ועוד. עדשות טלה שימושיות כשרוצים למלא את התמונה בפרט קטן שנמצא בד"כ במרחק גדול, למשל בטבע או אנשים שאינם מודעים לכך שהם מצולמים.

בצילום עם עדשה רחבה ישנו עומק פרספקטיבי מודגש (לתמונות יש מאין "נפח" שלא קיים בעדשות טלה) ועומק השדה שלהן גדול יותר. אם רוצים לצלם עם עדשות רחבות פרט מרוחק, קיימות שתי אפשרויות:

1. צילום מרחוק וחיתוך (cropping) של התמונה במחשב. הפעולה הזו דומה לזום דיגיטלי ויכולה לגרום לאובדן מאוד משמעותי באיכות התמונה.

2. התקרבות פיזית לנושא. לא תמיד זה אפשרי (אם אתם מצלמים חיות טרף למשל, או במצבים שבינכם לנושא ניצבת תהום), ולעיתים עומק השדה הגדול וריבוי הפרטים ברקע יכול להפריע, אבל בהרבה מקרים התוצאה תהיה תלת מימדית וחיה יותר מאשר צילום הפרט מרחוק.

בצילום עם עדשת טלה הפרספקטיבה המתקבלת שטוחה יותר, ועומק השדה הרבה יותר קטן (עם מצלמות דיגיטליות קומפקטית זה פחות מורגש). בדומה לפתרונות לצילום פרט עם עדשה רחבה, ניתן לעיתים לצלם סצנה רחבה יותר עם עדשות טלה. ישנן שתי דרכים לעשות זאת:

1. צילום סדרת וחיבורן במחשב לפנורמה אחת. זאת שיטה שימושית מאוד, אבל היא מסרבלת מאוד את הצילום, דורשת חצובה בשביל תוצאות אופטימליות והכי גרוע: לא מאפשרת לצלם נושאים בתנועה כגון קהל אנשים או נוף של ים גלי.

2. התרחקות פיזית מהנושא. האופציה הזו אינה מעשית כשמאחוריכם יש קיר, רצפה או תהום, ופשוט לא ניתן ללכת אחורה. וגם כשהיא כן אפשרית, הפרספקטיבה השטוחה, עומק השדה הקטן יותר (ב-DSLR גם בצמצם סגור) ומיעוט הפרטים ברקע יכולים להיות מגבילים מאוד.

צריך לזכור שגם כשיש חופש מוחלט להתקרב ולהתרחק מהנושא, "תיקון" עם הזום לא ייספק זהות. צילום של דמות ממרחק קצר עם עדשה רחבה ייתן זווית רחבה מאחורי הנושא וחלק גדול מהרקע יופיע בתמונה. לעומת זאת, צילום של אותה דמות עם עדשת טלה וממרחק גדול ייספק זווית צרה מאחוריה, אפילו אם הגודל שלה בתמונה לא השתנה בין שני הצילומים.

ולשאלת השאלות - איזו עדשה כדאי לחפש במצלמת P&S? התשובה לשאלה הזו לגמרי תלויה בנושאים שאתם מצלמים, אבל דבר אחד בטוח - המונח "זום כפול..." מטעה ועדיף לא להשתמש בו. זום עם מספר גבוה לא הופך את העדשה בהכרח לשימושית יותר. עבור רוב הצלמים החובבים, הרבה יותר נפוץ שרוצים לקלוט זווית יותר רחבה בתמונה ושאין אפשרות ללכת אחורה, מאשר שרוצים להתקרב יותר ולא ניתן ללכת קדימה. ולכן, עדשה עם זום x3 כגון 28-85 תהיה שימושית יותר לרוב הצלמים מאשר עדשה עם זום x10 כגון 38-380.

אנסה להדגים את החשיבות של עדשה רחבה עם כמה דוגמאות. הנה תמונה שצילמתי עם עדשת רחבה (28mm) לפני כשנה, בטיול לניו-זילנד:

7937421.jpg

אמנם לא צילמתי את התמונה הזו גם עם עדשת 38mm, אבל בעזרת קרופ אפשר להדגים איך היא הייתה נראית (פחות או יותר) עם עדשה כזו:

3107694.jpg

אפשר לראות בתמונה עם הזווית הצרה יותר שהכביש נעלם, שהענן שיושב על ההר מימין כבר אינו אותו כבד, ושהוואדי שמשמאל נראה פתאום הרבה יותר שטוח.

דוגמה נוספת מטיול אחר (לא קשה לנחש לאן), הפעם עם זווית קצת פחות שגרתית:

1052976.jpg

וסימולציה של עדשה פחות רחבה:

8937864.jpg

בתמונה הזו הכביש בפינה התחתונה נחתך, וכך גם המכונית שנותנת קנה מידה לצילום כולו. גם קצה המגדל נמצא עכשיו מחוץ לתמונה. לא בדיוק קומפוזיציה נעימה לעין (אם כי רבים יאמרו שגם הקומפוזיציה המקורית מוזרה למדי ;)).

עם עדשה שאינה מספיק רחבה בעיות כאלה מופיעות לעיתים קרובות. פעם זה הקצה של המגדל שנחתך, פעם זה הראש של המצולם או משהו אחר. עדשה רחבה של 28mm (ורצוי אפילו פחות) היא לדעתי חובה, וזו לא הפעם הראשונה שאני כותב את זה. אני לא בטוח כמה הדוגמאות שלמעלה ממחישות את הנושא, אבל ברור לי מניסיון ש-35mm (ובוודאי 38mm) הוא פשוט אורך מוקד מגביל מדי.

נראה שאחת הסיבות הפופולריות שגורמות לאנשים לבחור דווקא בעדשת טלה ארוכה היא המחשבה שעדשה כזאת תאפשר להם לצלם מרחוק אנשים מבלי שהמצולמים ירגישו. הבעיה שתמונות כאלה נראות כמעט תמיד שטוחות, מרוחקות ומציצניות. צלמים מנוסים יודעים שגם בצילום אנשים, אין סיבה לפחד ולהסתתר מרחוק עם עדשה ארוכה במטרה "לגנוב" צילום. אפשר להתקרב למצולמים, אפשר לשוחח איתם ואפשר אפילו להרגיל אותם לנוכחות של המצלמה ולצליל הצילום שחוזר על עצמו שוב ושוב. ברגע שהמצולמים מתרגלים לנוכחות של המצלמה, התוצאות הופכות להרבה יותר טבעיות ומוצלחות מאשר אלה שתקבלו עם מצלמת אולטרה-זום עם עדשה x10. אני ממליץ בחום על מאמר בנושא בשם Telephoto is for cowards.

בקיצור, הנתון שצריך לעניין אתכם הוא *לא* מכפלת הזום, אלא אורך המוקד - בין אם בצד הרחב ובין אם בצד הטלה. אם אתם מחפשים מצלמה לצילום מגוון גדול של נושאים, כדאי מאוד שתהיה לה עדשת 28mm - גם אם זה דורש פשרה בצד הארוך של הזום. בד"כ קל למדי להסתדר עם 85mm או 100mm ופשוט להתקרב או לחתוך קצת כשצריך. עם זאת, אם אתם מעוניינים לצלם בעיקר מרחוק (וסביר שזה לא המצב), אז מה שאתם צריכים זה עדשה שהצד של הטלה שלה ארוך במיוחד. במקרה כזה אפילו עדשה שנגמרת ב-300mm יכולה להיות מגבילה, וכדאי להעדיף עדשה שמגיעה ל-450mm או יותר (בד"כ עם מכפיל).

לשאול "כפול כמה הזום?" זה בעצם לשאול "כמה פעמים נכנס המספר שמייצג את אורך המוקד של הצד הרחב בתוך המספר שמייצג את זה של הצד המקרב". לא משנה הניסוח, מדובר בשאלה באמת מיותרת, מכיוון שהמספר הזה לא עוזר לבחור בעדשה היותר שימושית. הוא קיים כדי שיצרנים יוכלו להדביק על המצלמה מספר שהצרכנים יהיו מסוגלים לזהות כ"טוב יותר" או "טוב פחות". הרבה יותר קל לחשוב במושגים של "זום x10" או "זום x4", גם אם הם המדד הזה לא ממש מועיל. מונחים כגון 28-100mm או 38-380mm מורכבים יותר ודורשים מהקונה ללמוד קצת על הנושא. מהבחינה הזו תעשיית הצילום לא שונה מתעשיות אחרות. גם רוכשי מכוניות מעדיפים להסתכל על כמות כוחות הסוס של המנוע ולהתעלם מהמומנט שלו, ובדומה להם, רוכשי מחשבים מעדיפים להסתכל על כמות ה-Mhz של המעבד ולהתעלם מגודל ומהירות הקאש שלו. כשאתם קונים , תעשו לעצמכם טובה ואל תיפלו לפח של מכפלת הזום. האמת נמצאת באורך המוקד עצמו.


1 המספרים 28mm ו-300mm שצויינו למעלה מתייחסים לאורכי המוקד של עדשות למצלמות פילם בפורמט רגיל (פורמט 135, הידוע יותר כ-35mm). ברוב המקרים אורכי המוקד האמיתיים של מצלמות דיגיטליות קצרים יותר, בגלל החיישן שלהן שקטן מפריים של מצלמת פילם. כדי לשמור על עולם מונחים אחד מקובל להתייחס למספרים מעולם הפילם, גם כשאורך המוקד עצמו בעצם קצר יותר. לעיתים מופיעים על העדשות המספרים של אורך המוקד האמיתי (בעדשות למצלמות DSLR זה תמיד המצב) ואז כדאי לחשב את אורך המוקד שמקביל לפילם, אחרת קשה להבין מהו רוחבה המעשי של העדשה. את החישוב הזה באמצעות פקטור גודל החיישן של אותה מול גודל פריים בפילם שהוא 24mm X 36mm (הפקטור הזה נקרא באנגלית Crop Factor). להלן שתי דוגמאות:

א. עדשת 18-70mm למצלמות ה-DSLR של מינולטה מקבילה למעשה לעדשת 27-105mm במצלמת פילם. כדי להגיע לנתון הזה יש לכפול את אורך המוקד האמיתי של העדשה (18 בצד הרחב, 70 בצד הטלה) במספר 1.5 שהוא הפקטור של גודל החיישן של מצלמות ה-DSLR של מינולטה מול מצלמות פילם.

ב. עדשת ה-5.6-22.7 של מצלמת אולימפוס C5060 מקבילה למעשה לעדשת 27-110 במצלמת פילם. מהמספרים האלה ניתן לגלות שלחיישן הקטן של המצלמה הזו יש קרופ פקטור של x4.8.

במצלמות קומפקטיות בד"כ לא תצטרכו לחשב את אורך המוקד שמקביל לפילם, מכיוון שזהו אורך המוקד שיצויין בביקורות על המצלמה, ובעמודי המכירה או בפרסומות שלה. בקניית עדשה למצלמת DSLR הנושא משמעותי יותר ולכן כדאי להכיר את הפקטור של המצלמה שלכם. הוא עשוי לנוע בין x2.0 במצלמות של אולימפוס לבין x1.0 במצלמות יקרות עם חיישן בגודל Full Frame. החיישן של מצלמות כאלה למעשה אינו מקטין את הזווית בגלל שהוא זהה בגודלו לפריים בפילם. במילים אחרות, עדשת 28mm של מצלמת פילם מציגה את אותה זווית בדיוק על מצלמת FF. הפקטור הנפוץ ביותר כיום הוא 1.5.

2 קיימת טענה נפוצה (ושגויה לחלוטין) שלפיה עדשה 50mm מקבילה לזווית הראיה של העין האנושית, אבל למעשה הזוית שלה צרה בהרבה (כאמור, 47 מעלות). העין מסוגלת לזהות תנועה בזווית שקרובה ל-180 מעלות, אבל מסוגלת להבחין בפרטים (באופן שמאפשר למשל קריאה) בזווית הרבה יותר צרה. אני מניח שמדובר במעלות ספורות. בגלל השוני הזה, מומלץ לבחור עדשה לפי התאמתה לנושא שאותו מעוניינים לצלם, ולא לפי השוואות מופרכות לעין האנושית.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ריספקט על ההשקעה ועל ההסבר הממצה במיוחד :xyxthumbs:

עכשיו דני - כל מה שנשאר לעשות זה להפוך את זה לסטיקי בשביל שיהיה יותר קל לאנשים לגשת לזה ולקרוא.

אורן, שוב תודה, למרות שידעתי את הרוב עזרת להמחיש את זה בדרך מעולה (:

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה רבה על ההסבר המפורט! :xyxthumbs:

לפי מה שאתה כותב, רוב האנשים שמשתמשים במצלמה בעיקר לצילומים משפחתיים וצילומי נוף עשויים להעדיף עדשת 28mm על פני עדשת 35mm, למרות שהם בד"כ בכלל לא מודעים לכך.

במצלמת 28mm אפשר לצלם קבוצת אנשים בלי להגיד לכולם להצטופף אחד על השני ולשבור את הקיר כדי שיהיה אפשר ללכת אחורה עם המצלמה, והדודה לא תכעס יותר שתמיד חותכים אותה בתמונות. :P

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

קודם כל מאמר יפה

ואח"כ שכחת לציין את נושא הקרופ פאקטור שמאוד משפיע על האורך מוקד .נגיד שלאורן יש קרופ פאקטור במצלמה . אז כאשר האורך מוקד של העדשה הוא על 28מ"מ

אז בגלל החיישן הקטן זה בעצם 42 מ"מ "אמיתיים"

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ואח"כ שכחת לציין את נושא הקרופ פאקטור שמאוד משפיע על האורך מוקד .נגיד שלאורן יש קרופ פאקטור במצלמה . אז כאשר האורך מוקד של העדשה הוא על 28מ"מ

אז בגלל החיישן הקטן זה בעצם 42 מ"מ "אמיתיים"

לא הבנתי את עניין הקרופ פאקטור, איך אפשר לדעת איך וכמה החיישן משפיע על אורך המוקד של כל ומצלמה?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ביחס לגודל שלו לעומת פילם(35 מ"מ-ויש יותר גדולים אבל אני אתייחס לזה) לדוגמא

D200(ניקון)-הגודל חישן שלה הוא23.6 על 15.8 מ"מ והקרופ פאקטור שלה הוא 1.5

E500(אולימפוס)-הגודל חיישן שלה הוא 13.0על17.3 מ"מ והקרופ פאקטור שלה הוא2.0

ist D*(פנטקס)-הגודל חיישן שלה הוא15.7 על23.5מ"מ והקרופ פאקטור שלה הוא 1.5(כמו הניקון אבלכמו ששמתם לב היא יותר רבחה ופחות גבוהה)

S3PRO(פוג'י פילם)- גודל החיישן שלה הוא 15.5 מ"מ על23.0 מ"מ והקרופ פאקטור שלה הוא 1.5למרות שמבחינה השואתית היא הייתה אמרוה להיות בערך 1.7 אבל הצורה שבה עובד החיישן שלה גם קובע)

7D(קוניקה מינולטה סוני)-הגודל חיישן שלה הוא15.7 על 23.3 מ"מ והקרופ פאקטור שלה הוא 1.5

20D(קנון)-הגודל חיישן שלה הוא 15.0 על 22.5 מ"מ והקרופ פאקטור שלההוא 1.6

1DMKIIN(קנון)-הגודל חיישן שלה הוא 19.1 על 28.7 מ"מ והקרופ פאקטור שלה הוא 1.3

5D(קנון)גודל החיישן שלה 24.9 על 35 מ"מ ואין לה קרופ פאקטור

כמה הערות:

1. כמו ששמתם לב לקנון יש שלושה סדרות במובן הזה-1.3,1.6, FF(פריים מלא). כדי לא לבלבל את המשתמשים היא החליטה שהיא כנראה תחסל את קו ה1.3(למרות שזה למעשה הקרופ פאקטור הכי טוב שיש בנמצא)

2. שוב קנון-שימו לב שהגודל של החיישן איננו בדיוק 35מ"מ אך זה כמו פילם שמורידים לו את הקצוות במעבדה.

3. שימו לב שחוץ מהאולימפוס שהחיישן שלה ביחס של 4/3 שזהו יחס הנהוג בד"כ במצלמות P&S(חוץ מהסוני R1 שיש לו כמעט אותו חיישן כמו לD200 שהוא 3/2)

כולם ביחס של 3/2 וכנראה יש לייחס את זה לעובדה שאולימפוס פונה בעיקר אל המשתמשים הבלתי מנוסים ונותנת להם את אותו חיישן כמו בקומפקטיות.

4.הפוגי-למרות שמבחינה השואתית היא הייתה אמרוה להיות בערך 1.7 אבל הצורה שבה עובד החיישן שלה גם קובע

5. במצלמות PS הקרופ פאקטור הוא בדרף כלל 2.0 חוץ מהמקרה של DSC-R1 של (וציינתי כבר את הסיבה)

אשמח להערות

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אפשר להוסיף, שבעצם ה-Crop Factor קובע את אורך המוקד של העדשות בסופו של דבר בהשוואה ל-35mm.

כך שאם רשום לדוגמא על עדשה כלשהי שהיא 18-55mm, נניח בקנון שה-Crop Factor שלה הוא x1.6 - העדשה תהיה בעצם 28-88mm.

ועדשת 55-200mm תהיה בעצם 88-320mm בערך במצלמה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ואיך אני יודע מה הקרופ פאקטור של המצלמה שלי נגיד? או של כל אחרת?

קל מאוד הולכים לאתר היצרן(באמת נראה לך שאני זוכר את כל המידות בע"פ???) :smile1:

שכחתי לציין שיש בניקון D2X אופציה שנקראת HSC שבה המצלמה מגדילה את הקרופ פאקטור ל2.0 אך יורדת ל7 מגה פיקסל. היא בעצם מתעלמת מכמה הרבה פיקסל ומדמה שיש לה חיישן יותר קטן ובכך עושה קרופ פאקטור יותר גדול(תיאורטית אפר לעשות זה בכל אך זה המצלמה היחידה שיכולה לעשות זאת חוץ מחיישן הפאיוון)

-זהו כמובן פיתרון לשעת הדחק

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ואח"כ שכחת לציין את נושא הקרופ פאקטור שמאוד משפיע על האורך מוקד.

תודה רבה על ההערה! ערכתי את ההודעה והוספתי נספח בנושא :)

S3PRO(פוג'י פילם)- גודל החיישן שלה הוא 15.5 מ"מ על23.0 מ"מ והקרופ פאקטור שלה הוא 1.5למרות שמבחינה השואתית היא הייתה אמרוה להיות בערך 1.7 אבל הצורה שבה עובד החיישן שלה גם קובע)

אין משמעות לצורת העבודה של החיישן שלה, רק לשטח שלו. הקרופ של ה-S3 דומה מאוד לשאר המצלמות המקבילות. הוא עומד על 1.556.

1. כמו ששמתם לב לקנון יש שלושה סדרות במובן הזה-1.3,1.6, FF(פריים מלא). כדי לא לבלבל את המשתמשים היא החליטה שהיא כנראה תחסל את קו ה1.3(למרות שזה למעשה הקרופ פאקטור הכי טוב שיש בנמצא)

אין דבר כזה "הקרופ פאקטור הכי טוב שיש בנמצא". לקרופ גדול יש חסרונות ויתרונות, וכך גם לקרופ קטן. 1.3 הוא בסה"כ פשרה בין השניים, ולא בהכרח פשרה שאופטימלית לכל אחד.

3. שימו לב שחוץ מהאולימפוס שהחיישן שלה ביחס של 4/3 שזהו יחס הנהוג בד"כ במצלמות P&S(חוץ מהסוני R1 שיש לו כמעט אותו חיישן כמו לD200 שהוא 3/2)

כולם ביחס של 3/2 וכנראה יש לייחס את זה לעובדה שאולימפוס פונה בעיקר אל המשתמשים הבלתי מנוסים ונותנת להם את אותו חיישן כמו בקומפקטיות.

זאת לא הסיבה. בניגוד למערכת ה-FourThirds החדשה-יחסית של אולימפוס, המערכות של חברות אחרות מבוססות על מערכות קודמות לפילם ולכן הן שמרניות יותר. 4/3 הוא דווקא יחס שיותר שימושי ברוב המקרים ושמנצל יותר טוב את מעגל הכיסוי של העדשה. מכיוון שאולימפוס התחילו את התכנון שלהם מדף לבן, הם יכלו לעשות בחירות יותר נכונות ללא תלות במוסכמות שאבד עליהן הכלח.

4.הפוגי-למרות שמבחינה השואתית היא הייתה אמרוה להיות בערך 1.7 אבל הצורה שבה עובד החיישן שלה גם קובע

לא נכון. ראה למעלה.

5. במצלמות PS הקרופ פאקטור הוא בדרף כלל 2.0 חוץ מהמקרה של DSC-R1 של (וציינתי כבר את הסיבה)

זה גם לא נכון. הקרופ פקטור של מצלמות P&S משתנה בין 4.0 במצלמות עם חיישני 2/3 ל-x6.5 במצלמות עם חיישני 1/2.7.

שכחתי לציין שיש בניקון D2X אופציה שנקראת HSC שבה המצלמה מגדילה את הקרופ פאקטור ל2.0 אך יורדת ל7 מגה פיקסל. היא בעצם מתעלמת מכמה הרבה פיקסל ומדמה שיש לה חיישן יותר קטן ובכך עושה קרופ פאקטור יותר גדול(תיאורטית אפר לעשות זה בכל אך זה המצלמה היחידה שיכולה לעשות זאת חוץ מחיישן הפאיוון)

מאיזה חיישן? Foveon? אם כן, אז אין במצלמות של סיגמה אופצייה כזאת.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...