באיזו רזולוצייה בני אדם רואים?

[edoson]

^^^ אז רגע, אתה למדת פעם לכתוב, ופשוט שכחת ?

:lol: :lol: אני דווקא מבסוט על הספאם, יש פה כמה חברה ממש מצחיקים!

דבר אחד שאני לא מבין זה מי הדביל שבכלל חושב על השוואה בין מחשב לבנאדם זה ברור לגמרי שבנאדם יכול לעשות דברים אין ספור יותר ממחשב (אחד ואולי 1 המרכזיים זה חשיבה מופשטת שכוללת לחשות בצורה שכוללת דברים שלא ראיתי או "תפסת" לפני כן וכמו כן גם הדמיון שבנוי בצורה של ראיה חדשה שלא יכולת לראות במציאות.)

ועוד משו זה שמחשב מוגבל ע"י הבנאדם לכן לא יוכל אף פעם לתפקד באופן מלא כמוהו במיוחד בקטעים לא מובנים של המוח היום כגון רגשות שלא נוגעים להישרדות מה שמבדיל בני אדם וחיות בכלל ממכונה כגון מחשב....

יפה, העלת שאלות יפות, והרבה פילוסופים ניסו לענות עליהם, אני אחדד:

המטריאלסטים - פילוסופים שטוענים שהאדם איננו אלא מכונה משוכללת, אוסף של תגובות אלקטרו כימיות. ולכן ניתן להשוות אותו למחשב עתידי. ניתן לשאול - האם תתכן בניית מחשב, וכתיבת אלגוריתם, שיחקה את מוח האדם?

השאלה השנייה הפילוסופית, היא, האם אינטיליגנציה, מסוגלת ליצור מכונה אינטיליגנטית כמוה? גם כאן הדעות חלוקות - יש הטוענים שלעולם מחשב לא יגיע לרמת האדם בגלל שיש פה קושי אוניברסלי - אינטיליגנציה לא מסוגלת ליצור אינטליגנציה שווה או גבוהה ממנה.

דווקא לדעתי זה דיןן מעניין...

אני מצטט את ישיעהו ליבוביץ, שהיה פרופסור לפילוסופיה, רופא, דוקטור לפיסיקה, לימד כימיה, נוירופיסיולוגיה, פילוסופיה של המדע, מחשבת ישראל ועוד הרבה, דבר 5 שפות, זכה בפרס ישראל והיד קצרה מכתוב את כל פועליו... איש אשכולות של ממש. הוא טוען, והפילוסופיה הקלאסית איתו בעמדה זו, שהנפש נפרדת מהגוף, ואיננה פועל יוצא של תגובות כימיות אלקטרו-פוטוכימיות ופיסיקליות במוח. לבעיה זו קוראים בעיית הגוף והנפש, או הבעיה הפסיכופיזית, שאיננה ניתנת לפתרון.

בתשובה לשאלה - כיצד אני מזהה חפץ, הוא עונה:

"התהליך הפותח בחפץ המואר, הנראה לעין והמסתיים במרכז הראייה הראשוני בקליפת המוח הוא רצף אירועים פיסיקליים (קרינה אלקטרומגנטית) אירועים פוטוכימיים (ברשתית העין) ואירועים אלקטרוניים וכימיים (במערכת העצבים שמן הרשתית למח, ובכלל) אבל הראיה עצמה היא ארוע פסיכי, שאינו מתרחש אלא בתחושתו ותודעתו של האדם הרואה.

המרכז הראשוני אינו מעביר "מידע" למרכז השניוני בקליפה (WERNICKE) אלא זרם עצבי בלבד, שהוא תהליך אלקטרומגנטי גרידא. אבל זיהוי החפץ הוא ארוע פסיכי המתרחש בך!!!".

בתרגום חופשי, ליבוביץ טוען שזיהוי חפץ איננו דבר שנגזר מתגובות ואינטרקציות פיזיקליות, אלא הוא מטאפיסי (מעבר לפיזי) ומקורו בנפש. מכאן, לשיטתו, מחשב לעולם לא יזהה חפץ, כיוון שאין לו נפש.

כתשובה לשאלה, מדוע יש לחיה או צמח רצון עז לחפש מים ומזון, שהרי בעצם מי שזקוק להם הוא התא הבודד, הוא עונה:

"שאיפה היא מושג המתייחס לרצון מודע, ולכן איננו תופס לגבי חי וצומח, אלא רק לאדם. על החי, וגם על האדם במידה שהוא בעל חיים חל הכלל - "על כרחך (ז.א בגלל מכניזמים ביולוגיים) אתה חי" (ציטוט מהתנ"ך) למיכניזם אין תכלית. לשון אחר: לטבע אין תכלית. שום חי או צומח איננו עושה מעשים (לשון השואל) כדי להבנות או לשרוד."

זה מתקשר אם תשימו לב, לסוגיית התינוק היודע לינוק - אין זה אלא מכניזם ביולוגי - ולכן חסר תכלית, ונעשה לא במודע - ללא חשיבה קודמת. לכן, איננו יכול להחשב כידע ובטח ובטח לא כמידע!

לשאלה היותר נוגעת לענייננו, נשאל הפרופסור ע"י מהנדס אלקטרוניקה , המותר האדם מן המכונה?

הוא שואל (המהנדס) "אתה אומר כי ישנו הבדל עקרוני בין אדם למכונה בכך שלמכונה אין רצון והיא איננה חושבת...." ומוסיף "... מהו הפגם לדעתך, בטענה שאין כאן הבדל עקרוני אלא כמותי בלבד, דהיינו שהאדם אינו אלא מכונה מסובכת מאד, ש"תוכננה" ע"י האבולוציה כך שיהיו לה "אינטרסים" המכוונים בד"כ לקיום עצמי..."

ולגבי המחשבה: "מהי המחשבה אם לא דרגה עליונה של מניפולציה בנתונים הנשאבים מהסנסורים החושיים ומהזכרון, כלומר מה הפסול בהנחה כי אין הבדל עקרוני בין המוח האנושי ובין מחשב משוכלל מאד המסוגל ללמוד בכוחות עצמו, לבצע אסוציאציות, ולמצוא דרכים חדשות לפתרון בעיות. כידוע קיימות כבר ביום מכונות היכולות לשפר אלגוריתמים בהתאם לפעולות "לימוד" (אנוכי עוסק במכונות כאלה.)" (לתשומת ליבך BURTON )

תודו שזוהי שאלה טובה... זוהי בדיוק גישת המטיארלסטים (וגם אני נמשך מאוד לגישה זו)

על כך עונה ליבוביץ:

""רצון" ו"מחשבה" אינם מצויים בשום יש טבעי ובשום פונקציה מוגדרת בקטגוריות של מדעי הטבע (פיסיקה כימיה), ובכלל זה גם הביולוגיה של האדם ובע"ח. האבולוציה שהיא התרחשות במציאות הטבעית, אינה מגלגלת אלא גורמים כימיים (הגנוטיפוס) שמבחינת מהותם אין בהם כדי לגלל תופעות פסיכיות (כמו המחשבה) ואפילו את עצם תופעת החיים (המתגלמים בפנוטיפוס) אין הם מסבירים.אתה עוסק במכונות אשר אתה - כאדם חושב ומתכוון - מתכנן ומתכנת אותן -

והן אינן פועלות אלא לפי התכנות שלך. אם הן לומדות "באופן אדפטיבי" (הסתגלותי) הרי זה הניגוד לאדם, שאינו מסתגל לתנאים ולמסיבות. "האינטרסים" שלו אינם מעוגנים בנתונים אובייקטיביים של המציאות הטבעית משום שאין הם קיימים אלא בתודעה(!) (לא בביולוגיה!) האנושית במודעותו של האדם לעצמו, והו כופה על המצאיות הטבעית לרצונו וכוונותיו. הוא אינו מתאם עצמו לאכילת צמחי בר אלא מזבל חורש וזורע ומפיק יבול שלא כדרך הטבע. איננו מתגורר במערה אלא בונה בתים, וכל התרבות האנושית אינה אלא השתלטות הרצון והתודעה על הטבע וכוחותיו. הרצון ותכונות אנושיות כביטוי לתכנות פנימי לצורך קיום, זהו הבל גמור. מה תגיד על ני לדעתו טוב למות על קידוש השם, או טוב למות בעד ארצנו? אני רוצה שנסתלק מן השטחים הכבושים, אני רוצה בעוגה עם קצפת מתוקה, אני חושב שמלחמת לבנון היתה צרוף של רשעות וטפשות, אני חושב שהתאוריה הקופנגנית איננה מסבירה את מכניקת הקוונטים...

"נסה לתרגם נא את זה לשפת מחשב!"

ותשפטו לבד... אותי, בתשובה זו, הוא לא שיכנע.

מי שמעניין אותו הכל לקוח מן הספר "רציתי לשאול אותך פרופסור ליבוביץ" ויש שם המון המון שאלות של אנשים פשוטים על המון המון ענייני יום יום ועניינים מדעיים.

יצא ארוך, אבל מקווה שהשכלנו.

[scriewy]

TOPGUN לראות טלויזיה דווקה לא מזיק. לקרוא ולראות תמונות סטילס הקיצר כל דבר שעליו אתה ממקד תעין דופק תראייה.

אני קורא פורומים פה ושם נדפקה לי הראייה, אז הורדתי במינון הפורומים. אני יודע שלראות וידאו אפילו מרגיע תעיניים אחרי פורומים, אין תלחץ בכלי דם, כמו בוורידים של הצוור כשעומדים על הידיים.

להיות תצפיתן כמו בימים קדומים עמדו על מגדלים, בטוח דפק תראייה.

תיראה את כל הדתיים שכל היום בתנך רובם משקפיים מגיל קטן, ואני לא מדבר על הפגומים מלידה בגלל זיווג בין קרובים בדם, ואת כל מי שקורא לפחות 2-3 ספרים בשבוע . מ ש ק פ י י ם .

בקשר להרפיה שהוא הזכיר, נירא דומה לדוגמא שהבאתי, רק בגלל שבעצם כל עוד העין שלך פתוחה ואתה מסתכל על משו היא מאומצת, אתה נוסע באוטו אוטובוס מסתכל לצדדים אתה מאמץ תעניים. ולכן זה קצת מוזר כשהעיין רוב היום תחת מאמץ ועוד להוסיף תתרגילי הרפיה שזה עוד מאמץ נשמע מוזר. מה שבטוח ככל שתעצום תעיניים שלך בזמן שאתה נוסע באוטובוס או רכבת הם באמת ינוחו.

קריאת כתוביות בטלויזיה דופק תראייה כמו ספר.