רקוויאם לאנושות* \ פולחן עממי עתיק

הו ערנב
אכזר, מרושע, מפחיד
את שמך אשא תמיד

אם - למענך - אצטרך להחריב מקום ישוב
כך אעשה
שוב ושוב

הו ערנב
מבעית, מזעזע, מוזר
אימת כל מושבה וכפר

הו ערנב
זורע בהלה והרס
הופך גורדי שחקים לחרס
כורה קברי אחים
וממלאם בחלשים

תן לנושאי שמך כוח
להכות ללא רחם
באלו שאת דתך לא אימצו
ועושים כל העולה על רוחם

הו ערנב
לא תעצור -
לא בדרזדן
לא בהאג
תגדע חיים בחול או חג

כך תמשיך עד יום הדין
למין האנושי את כוחך תדגים
ותצמצם ערים שלמות
לכדי גלעד חסר משמעות

הו ערנב
עזור לי להמשיך
כשנהרות הדם מתפתלים
והכל כך נראה ללא תקווה
טע בי הרגשה של שליחות
של חובה

הו ערנב
כארבעה מטרים גובהך
ושלושים טון משקלך
פרוותך עוטה שריון טיטניום
בכפתך חנית,
ליבך עשוי דרדרי מתכת מחוסמת
על ראשך אנטנה לוויינית

אעקור משפחות
אקשור לצלב נערות
אקטול ואשמיד עד רד החמה
כל שאבקש הוא את זיו החיוך על פרצופך
שמופיע עם פשעי המלחמה

הו ערנב
מביא הצדק
משדות הגזר הנצחיים

* פרשנות המחבר: הערנב - ישות סינגולרית מימי קדם, המופיעה בספרים העתיקים כאות לבוא האפוקליפסה.
שימשה כדמות חינוכית לאורך תקופות שונות בהיסטוריה, למשל: "אם לא תאכל, יקח אותך הערנב".