המגמה הרווחת כיום בעולם המחשוב, אשר צוברת תאוצה, היא מגמת ריבוי הרכיבים ודבר זה מתבטא בדרכים רבות. מונחים כמו Dual core (מעבד כפול ליבה) או Dual GPU (שתי ליבות עיבוד גראפיות), יחד עם SLI ו-CrossFire מבית nVidia ו-ATI בהתאמה, מביעים את ה"אופנה" החדשה; יותר רכיבי עיבוד במקום מהירות יותר גדולה.
בעוד יותר ויותר תוכנות נבנות כדי ללמוד לנצל את יתרונות היכולת לעבד מספר נימי מידע בו זמנית (Multi Threading), דוחפות החברות הגדולות, ובראשן אינטל, את טכנולוגיות ריבוי הליבה שלהן. שימו לב: לא הכפלה, אלא ריבוי.
מעבדי ארבע ליבות כבר קיימים היום באופק, ומעבדים כפולי ליבה כבר לא מרגשים אף אחד. אך הנה הפצצה: מה תגידו על מעבד בעל 32 ליבות עיבוד, שעל פי נתוני אינטל אמור להיות פי 15 חזק יותר ממעבדי הקצה של הדור הנוכחי. מרשים, לא?
שם הקוד של מעבד זה לעת עתה הוא Gulftown, ומבנהו יהיה ייחודי מאוד: הוא יכיל שמונה מרכזי עיבוד, כאשר כל מרכז כזה הוא בעצם משטח (Die) נפרד עליו יהיו ארבע ליבות עיבוד. לכל מרכז יהיה 3MB של זיכרון L3, ולכל ליבה בנפרד יהיה 512KB של זיכרון L2, מה שנותן לנו סה"כ של 24MB זיכרון L3 ו-16MB של זיכרון L2 לכל המעבד. כל מרכזי הליבות יחוברו יחדיו במה שאינטל מכנה "טכנולוגיית חיבור פנימי טבעתי" (Ring architecture interconnect technology), ומיותר לציין שהמעבד ישולב תחילה (אם לא בלעדית) בשוק השרתים. מהירות השעון של מעבד Gulftown תהיה ככל הנראה 2GHZ, ובמהירות זו הוא אמור לספק עד פי 15 יותר ביצועים ממעבד Xeon 5100.
בשנת 2010 אינטל תשתמש בליתוגרפיה בגודל 32nm, מה שאומר שככל הנראה מעבד ה-Gulftown יהיה בעל מחיר "סביר ביחס לביצועיו" – אם כי יש לזכור שמעבדי Itanium 2 המשתמשים היום בשרתים גדולים עשויים לעלות עד 3372$ ליחידה.
בשורה התחתונה, כמו ש-Kenstfield מרובע הליבות החדש לא מתוכנן לצאת מלכתחילה לשוק ה-PC, אין טעם לאסוף שקל אל שקל ולחסוך כסף בשביל איזה Gulftown. יש לדעתנו מספיק מעבדים טובים בשוק, ועם הצטרפותו של מעבד ה-Core 2 להיצא בקרוב, המצב אמור רק להשתפר.