מאידך, בצד של המיקרוארכיטקטורה שמהווה למעשה את הבסיס של המעבד, אינטל הרבה פחות עקבית. למשל, אורך החיים של ה-P5 (עליה מבוסס ה-Pentium) היה 3 שנים, אורך החיים של ה-P6 (עליה מבוססים ה-Pentium II, Pentium Pro וה-Pentium 3) התארכה בשנה ונמשכה 4 שנים ואילו ה-NetBurst עליה מתבססים מעבדי ה-Pentium D, Pentium 4 וה-Xeon נמשכה 6 שנים.
מה הלאה?
על פי מידע שפרסמה אינטל, בחברה מתחייבים מעכשיו להשיק כל שנתיים גם מיקרוארכיטקטורה חדשה, לפחות עד 2010, אם כי סביר להניח שהחידושים לא יהיו מהפכניים כמו במעבר הקרוב מ-NetBurst ל-Core:
אם כן, Nehalem תירש את מקומה של Core, היא תתבסס על תהליך ייצור של 45-ננומטר ותראה אור בתחילת 2008. Gesher (ובעברית 'גשר') אשר תחליף את Nehalem, תתבסס על תהליך ייצור של 32-ננומטר ותראה אור בתחילת 2010.
[Nehalem לא נשמע כמו בעברית, ואילו Gesher זו בהחלט מילה בעברית. האם זה אומר ש-Nehalem (מקום במדינת אורגון שבארה"ב) תפותח במרכזי הפיתוח של אינטל בארה"ב בעוד Gesher תחזור למרכז הפיתוח הישראלי?]
איננו יודעים עדיין דבר וחצי דבר על המיקרוארכיטקטורות החדשות, שכן עדיין מוקדם מדי, אך באינטל מדגישים כי העקרונות המנחים עליהם התבססה החברה במהלך הפיתוח של Core לא ייחדו אותה והם ישמשו את החברה גם בעתיד. העקרונות הינם: 1) פיתוח מיקרוארכיטקטורה אחת המיועדת לכל פלחי השוק (ניידים, שולחניים ושרתים), 2) ביצועים ביחס לצריכת חשמל ימשיכו להוות אבן דרך במהלך הפיתוח, 3) יהיו מספר צוותי פיתוח אשר עובדים במקביל, 4) המיקרוארכיטקטורה החדשה תתבסס על תהליך ייצור קיים (להימנעות ממצב שבו מיקרוארכיטקטורה חדשה מתבססת על תהליך ייצור חדש וטרי שהנסיון בו דל), 5) קיזוז בקצב העבודה של ערכת השבבים.
כמו-כן, במהלך 2007 תציג אינטל את ליבת Penryn שהיא נגזרת של
ליבת ה-Merom לניידים בגרסה ממוזערת באמצעות מעבר ל-45-ננמוטר (ועל פי הערכות גם את ליבת Wolfdale שהיא נגזרת של
Conroe לשולחניים ב-45-ננומטר גם כן - אותה אינטל לא הזכירה במצגת). המעבדים אשר יתבססו על ליבת Penryn (ו-Wolfdale) יהיו כפולי ליבה.